כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    בעמדת מוצא

    באה בימים, וגם בלילות לפעמים.... אובדת בנבכי המטריקס

    ארכיון

    0

    מחוברות

    100 תגובות   יום רביעי, 8/10/08, 01:44

     

    שלושה פורטרטים מתוך סדרה שהצגתי לפני שנתיים בתל אביב.

    כל פורטרט מורכב מסרט אחד שחור-לבן, של 36 פריימים.

    כל פריים נבנה כסט במיוחד, כך שבהתקבצם יחד יהוו פנים.

    כל סט נבנה מחומרים שנמצאו בביתי בלבד: שמלות, סדינים, מגבות, נוצות, קערות אוכל של חתולים, כוסית וויסקי, צנצנת חמוצים, רישומים תלויים על קיר וכו'

     

    אלו לא בובות, לא פסלים, לא צילום שגזרתי - אלו נשים מחוברות

     

    המוזיקה - Nick Drake - The River Man

    דרג את התוכן:

      תגובות (94)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/7/09 22:55:

      צטט: מיכל* 2009-07-24 22:15:03

      צטט: אחר40 2009-07-24 21:45:51


      מעניין מה האישיות שנוצרה

       

      פרקנשטיין עבר שם ?

       

       דה רוקי הורור פיקצ'ר שואו :)

       

       

      לבוא לזרוק אורז ?
        24/7/09 22:15:

      צטט: אחר40 2009-07-24 21:45:51


      מעניין מה האישיות שנוצרה

       

      פרקנשטיין עבר שם ?

       

       דה רוקי הורור פיקצ'ר שואו :)

        24/7/09 22:14:

      צטט: la nina 2009-07-24 19:15:51


      מטורף לגמרי, מיכל. מדהים, חזק, לופת.

       

       תודה רבה :)

        24/7/09 21:45:


      מעניין מה האישיות שנוצרה

       

      פרקנשטיין עבר שם ?

        24/7/09 19:15:

      מטורף לגמרי, מיכל. מדהים, חזק, לופת.
        24/7/09 19:04:

      שמחה שהרשמתי אותך סמדר

      זוהי זכות גדולה

        24/7/09 17:58:

      וואוו!!!!!

      עבודה פנטסטית, מיכל

      רעיון חכם ונפלא וביצוע מרגש מאוד

      אשוב להתבונן, לקרוא את התגובות ולדעת יותר.

        22/10/08 08:06:

      צטט: ננס אדום 2008-10-22 01:53:11


      וואו!

      היצירה השלישית מיוחדת מאוד.
      המבט העמוק...

       

      ננסצ'יק, עכשיו אני אוהבת אותך שוב :)

      תודה רבה

        22/10/08 08:04:

      צטט: אירה ג 2008-10-22 01:50:05

      מסכת (תרתי) יסורים. כואב! ומקסים!

       

      תודה רבה אירה :)

        22/10/08 01:53:


      וואו!

      היצירה השלישית מיוחדת מאוד.
      המבט העמוק...

        22/10/08 01:50:
      מסכת (תרתי) יסורים. כואב! ומקסים!
        16/10/08 21:07:

      חשפת אותי, ארז!!

      (קיוויתי שלא ישימו לב...)

      (חמוד)

        16/10/08 20:36:

      אה, גאוני, מכיר את זה בגודל טבעי.

      ואולי זה הזמן להודיע לכולם שמחר, 17 בחודש,

      יש לך יומולדת!

      מברקים ומתנות צנועות יתקבלו בברכה.

        16/10/08 11:03:

      נובר'קה

      אמנם בוששת אבל למה תבוש?

      גם הגעת

      גם אהבת

      גם הגבת

      תתפלא, זה יותר ממה שאפשר לצפות.

       

      וגם שימחת אותי

      ושימח אותי לגלות שפוסטים לא מתים אחרי יומיים :)))

      בקיצור - יצאת צדיק

        16/10/08 10:54:


      עבודה מופלאה,

      מושקעה ומחוכמה.

      ואני ככלי מלא בושה,

      שרק זה עתה 

      עיני אותה שזפתה.

        12/10/08 23:41:

      צטט: limisan 2008-10-12 23:04:32

      צטט: מיכל* 2008-10-11 14:53:07

       

      פילם כאורך הנשימה -אוהההם, יפה

       

      נקודה חשובה - אין כמו הדפסה שחור/לבן על נייר צילום קלאסי. שום דיגיטלי לא משתווה לעומק, לעדינות האפורים ולחום התוצאה.

      וחוץ מזה אני נהנית להדפיס את הצילומים שלי לבד. גם בצבע. שליטה מדוייקת על התוצאה, תוך משחק עם האור, וטעויות שמביאות הארה.

       

      (תביאי עוד שאלות. את טובה בזה)

       

      ולסיום - המוטו שלי "אני אזכור אותך עד תום הסיגריה" קריצה

       

      את מדפיסה גם בצבע????

      זה נורא קשה, לא?

      טמפטורות וחושך מוחלט וכאלו?

      (היה לי פעם מַגדל, אללה ירחמו, אבל השתמשתי רק בש/ל

      עד תום הסיגריה שאחרי??

      או שאת מודדת כמו בדואי את מרחק הבריחה בסיגריות?

      ומה יש בסיגריה?

       

       

      היה בפלורנטין לפני כמה שנים מקום בשם "דאדא"

      שהיתה לו קולנטה בחדר חושך. הייתי באה כל יום ויושבת שם שעות ומדפיסה בצבע.

      נורא כייף. כל שינוי בפילטרים משנה את הצבעוניות ומאפשר להגיע בדיוק לאן שאת רוצה.

      אבל סגרו ואין יותר.

      בבית כמובן זה לא אפשרי. זה גדול מדי, והחושך צריך להיות מוחלט.

      ממש חסר לי.

       

      בעניין הסיגריה - זאת בדיחה פרטית קטנה. (התיחסתי למשפט שלך "אני אזכור אותך עד תום הפילם")

      בכל אופן אומרים שלוקח 7 דק' בממוצע לעשן סיגריה. וכילדה חשבתי לעצמי שזה יפה לאהוב מישהו רק עד תום הסיגריה. אבל אני כבר לא ילדה...

      וכידוע, לסיגריות יש נזק מצטבר קריצה

        12/10/08 23:04:

      צטט: מיכל* 2008-10-11 14:53:07

       

      פילם כאורך הנשימה -אוהההם, יפה

       

      נקודה חשובה - אין כמו הדפסה שחור/לבן על נייר צילום קלאסי. שום דיגיטלי לא משתווה לעומק, לעדינות האפורים ולחום התוצאה.

      וחוץ מזה אני נהנית להדפיס את הצילומים שלי לבד. גם בצבע. שליטה מדוייקת על התוצאה, תוך משחק עם האור, וטעויות שמביאות הארה.

       

      (תביאי עוד שאלות. את טובה בזה)

       

      ולסיום - המוטו שלי "אני אזכור אותך עד תום הסיגריה" קריצה

       

      את מדפיסה גם בצבע????

      זה נורא קשה, לא?

      טמפטורות וחושך מוחלט וכאלו?

      (היה לי פעם מַגדל, אללה ירחמו, אבל השתמשתי רק בש/ל

      עד תום הסיגריה שאחרי??

      או שאת מודדת כמו בדואי את מרחק הבריחה בסיגריות?

      ומה יש בסיגריה?

       

        12/10/08 22:22:

      צטט: מגית 2008-10-12 22:19:02

      מקסימות.

      כל כך חי ומהפנט.

       

       תודה מגית :)

        12/10/08 22:21:

      תודה ברבי-בר.

      הנה דוגמאות ממה מורכב: שמלות, נוצות, רישום שלי, מעיל, כובע

       

       

       

      ניסיתי לראות את הסרטון, טכנית לא כל כך עבד, אבל תודה

        12/10/08 22:19:

      מקסימות.

      כל כך חי ומהפנט.

        12/10/08 21:36:

      עבודות מיוחדות במינן. מרשים ביותר!*

      היה נחמד אם היתה אפשרות להגדיל על מנת לראות ממה הפורטרטים מורכבים?

      כשכתבת באחת מתגובותיך שאחת העינים עשויה מצלחת נזכרתי ביצירת אמנות 

      שכל חלק ממנה מורכב בעצם מציור אחר והשילוב הוא שיוצר את העבודה כולה.

        12/10/08 17:34:

      שרונצ'יק, איפה כל המילים הרבות שאתה יודע לשפוך?

      איפה כל האסוציאציות?

      לידיעתך, יש צלחת אוכל באחת העיניים - אז יאללה, תביא תיאבון...

      }{

        12/10/08 16:19:

      עצום!
        12/10/08 01:15:

      איציק תודה!!

      כבוד...

        11/10/08 22:29:
      נ פ ל א  ! !
        11/10/08 22:28:

      צטט: poreketol 2008-10-11 22:11:04

       הפורטרטים מצוינים, חזקים, נוגעים. היה מעניין אותי לראות אותם בלי הגריד הלבן.  המשבצות הלבנות נותנות אופי קצת גראפי שלטעמי מסגנן ומרחיק שלא לצורך  ( ובנוסף לזה גם מכניס קצת  קונוטציה של סורגים וכו', שעלולה להיות פשטנית ). איפה הצגת ובאיזה גודל זה היה בתערוכה? 

       

       תודה פורקת :)

      (אם רוצים להעליב אותי אומרים גרפי... קריצה)

      ה"סורגים" הלבנים הם בעצם המרווחים בין הפריימים ללא רקע הקונטקט שיט.

       

      למעשה יש שתי ווריאציות לעבודות האלו:

      1. כל פריים מודפס על נייר לחוד + שוליים לבנים, בתוך קופסאת עץ.

      במקרה הזה, התוצאה חמה והפנים קופצות דרך ולמרות הסורגים.

      2. סריקה ממוחשבת שכוללת את השחור+המספרים של הנגטיב.

      במקרה הזה, התוצאה קרה יותר ומעיקה יותר.

      כדוגמא הזו:

       

       

      הצגתי בבאצ'ו, בוורסיה השחורה, וגודלם היה, נדמה לי, 90/70.

       

      הדרך הנכונה להציג את העבודות, היא מאוד בגדול - אז אפשר לראות יותר בקלות ממה הן מורכבות (שמלות, נוצות, כובע, מעיל, כוסית וויסקי)

       

      הכי חשוב לי, תמיד, שהפורטרטים נוגעים. אנושיים. הכי חשוב

        11/10/08 22:11:

       הפורטרטים מצוינים, חזקים, נוגעים. היה מעניין אותי לראות אותם בלי הגריד הלבן.  המשבצות הלבנות נותנות אופי קצת גראפי שלטעמי מסגנן ומרחיק שלא לצורך  ( ובנוסף לזה גם מכניס קצת  קונוטציה של סורגים וכו', שעלולה להיות פשטנית ). איפה הצגת ובאיזה גודל זה היה בתערוכה? 

        11/10/08 14:53:

      צטט: limisan 2008-10-11 13:29:56

      חשדתי שזה מה שתגידי אבל רציתי לשמוע ממקור ראשון.

      ועלית עליי, שאלות תם זה הספציאליטה שלי (ומישהו הרי צריך לעשות את העבודה השחורה),

      אז הנה עוד כמה תהיות מן הקנה הרצוץ של הצופה ל. (ואין צורך לענות):

      למה בכלל פילם כאורך נשימה?

      מה המשמעות של תיקצוב פילמי שפס מן העולם בעולם הדיגיטלי שלנו?

      רק ניחוח העבר? או אולי הכרה גם בחוסר הרלוונטיות של הדמויות האלו בהווה  של חייך?

      ולמה פתאום הסוציאליזם הזה? למה לכולם 36 בדיוק?

      לא היה זכרון שראוי לפילם וחצי? אחד שהיה נעים/קשה/קל יותר להיזכר בו?

      "אני אזכור אותךָ עד תום הפילם" זו התחלה לא רע לפיוט, לא?

       

      פילם כאורך הנשימה -אוהההם, יפה

       

      סרט אחד של 36 פילמים, כי התוצאה היא קונטקט שיט (= הדפס מגע. פרטתי באחת התשובות).

      סוג של תרגיל מחשבתי.

      גם בפורטרט העצמי (שמופיע אי שם באחת התגובות, לאורלי, השתמשתי בסרט אחד. אותה מסגרת מחמירה ( :))

       

      נקודה חשובה - אין כמו הדפסה שחור/לבן על נייר צילום קלאסי. שום דיגיטלי לא משתווה לעומק, לעדינות האפורים ולחום התוצאה.

      וחוץ מזה אני נהנית להדפיס את הצילומים שלי לבד. גם בצבע. שליטה מדוייקת על התוצאה, תוך משחק עם האור, וטעויות שמביאות הארה.

       

      (תביאי עוד שאלות. את טובה בזה)

       

      ולסיום - המוטו שלי "אני אזכור אותך עד תום הסיגריה" קריצה

       

        11/10/08 14:23:

      ואת ל. שנונה שלי

      אחזיר לך תשובה מפולפלת כשאסיים את הבישולים המסובכים ששקעתי בהם עכשיו

        11/10/08 14:18:

      צטט: לילי. 2008-10-11 12:51:28


      מיכל!!  זה מעולה !!! פשוט  מעולה !

       

      לילי!

      איזה כיף שבאת!

       

        11/10/08 13:29:
      חשדתי שזה מה שתגידי אבל רציתי לשמוע ממקור ראשון.

      ועלית עליי, שאלות תם זה הספציאליטה שלי (ומישהו הרי צריך לעשות את העבודה השחורה),

      אז הנה עוד כמה תהיות מן הקנה הרצוץ של הצופה ל. (ואין צורך לענות):

      למה בכלל פילם כאורך נשימה?

      מה המשמעות של תיקצוב פילמי שפס מן העולם בעולם הדיגיטלי שלנו?

      רק ניחוח העבר? או אולי הכרה גם בחוסר הרלוונטיות של הדמויות האלו בהווה  של חייך?

      ולמה פתאום הסוציאליזם הזה? למה לכולם 36 בדיוק?

      לא היה זכרון שראוי לפילם וחצי? אחד שהיה נעים/קשה/קל יותר להיזכר בו?

      "אני אזכור אותךָ עד תום הפילם" זו התחלה לא רע לפיוט, לא?

        11/10/08 12:51:

      מיכל!!  זה מעולה !!! פשוט  מעולה !
        11/10/08 12:40:

      לימיצקה, באמת, ככה באים לפתיחה?

      לא יכולת לפרגן באיזה קימונו אדום בוהק?

      אויש...

       

      אבל טוב שבאת, את עם השאלות תם-חכמות שלך

      למה לא תמונה אחת גזורה?

       

      קודם כל כי עשו את זה

      שתיים כי זה קל מדי

      והכי חשוב - כי בדרך שבחרתי (הרכבה) אפשר לעשות טעויות

      וטעויות זה מה שמגדיר את האנשים הכי טוב

      האף לא ממש מתחבר נכון, עין אחת צוחקת, אחת בוכה

      הכפילות והווריאציה עושות אותם אנושיים. בעיניי

      נשים רבות פנים

      נשיקה

        11/10/08 01:15:


      מיכלי, רגע אחד הפניתי את הגב

      וכבר הפרצופים האלה וכל זה ובכלל

      נו, לא הגעתי מוכנה, התלבשתי קז'ואל וזה

      לא יכולת לשלוח הזמנה לתערוכה?

      ואני לא אגיד גאונות, מה קשור שכל בדבר המרגש הזה?

      כשרון? המון והכי הכי רגישות ונשיות וחושניות

      והכי אהבתי את הרעיון של השמיכות והסדינים מוטבעי האהבה

      שקיבלו פרצוף, של מי בעצם? אולי תעוד זכרונות מהמיטה?

      ולמה 36 פריימים ולא אחד גדול חתוך? גם קשור לעניין התעוד?

      בקיצור-וואו

        10/10/08 01:17:
      תודה אבי :)
        9/10/08 22:13:

      איזה יופי
        9/10/08 19:22:

      תודה ג'יימס ג'יי רוקליין (נהנית מהשם הזה)

      גודלן המקורי הוא כגודל קונטקט שיט (= הדפס מגע. הנחת הנגטיבים על שולחן-אור תחת זכוכית והקרנה על נייר צילום מתחתם). דהיינו גודל A4+.

      אח"כ לקחתי כל פריים והדפסתי (בביתי) על נייר צילום מולטי בגודל 13/18, והדבקתי את 36 ההדפסות בקופסאות עץ גדולות. גודלן (כולל המסגרת) 90/120 ס"מ.

      אח"כ סרקתי כל נגטיב והעליתי למחשב ושתלתי בסריקה של קונטקט שנוקה מלכלוכים ויצרתי את הפנים מחדש.

      את העבודות האלו אפשר להגדיל או להקטין מאוד.

       

      החלום - הצגת כל פורטרט על קיר גדול, כל פריים בגודל A3. זה שווה לחלום חיוך

        9/10/08 19:13:

      עבודה מעולה !!!

       

      רעיון משובח ביותר.

       

      מה הגודל?

        8/10/08 22:53:

      תודה דורית :)

      הכרתי פעם מישהו שקראו לו לגו

      שאלתי אותו "למה?" אז הוא אמר "כי אני קטן ומתפרק" :)))

        8/10/08 22:49:
      נהדר !
        8/10/08 22:23:

      צטט: ירמי עמיר 2008-10-08 21:54:40


      מי יציל אותן מבית הסוהר של החיים?

       

      האביר על הסוס הלבן, כמובן

      (או במקרה של אחת מהן - הסרטן)

       

        8/10/08 22:21:

      צטט: באביז 2008-10-08 20:36:50

      צטט: מיכל* 2008-10-08 18:06:46

      צטט: באביז 2008-10-08 17:50:50

      צטט: מיכל* 2008-10-08 17:36:24

      צטט: באביז 2008-10-08 17:04:28

      יקירתי,

      השארתני ללא מילים...

      פשוט ענק, גאוני

      מחוברות וכל כך מביעות!!

      לצערי, לא ראיתי העבודות בלייב, הטעימה הקטנה הזו עושה תיאבון לעוד...

      אדיר!!


      תודה רינת

      נראה לי איתך אני כבר לא יכולה לפספס (:

      גם לי יש תיאבון לעוד...

      בדרך לתערוכה חדשה

       

       ואז אני אראה בלייב!!!

       

      תוזמני, ברור

      (בעיצומה של עבודה)

       

      תודה!

      ושיהיה רק טוב...

       

       אחרי החגים...

       


      מי יציל אותן מבית הסוהר של החיים?
        8/10/08 19:03:

      צטט: מיכל* 2008-10-08 10:26:08

      צטט: מנורית 2008-10-08 07:43:06

      צטט: פ. השקד 2008-10-08 01:52:25

      כל כך טכני כל כך גאוני כל כך אנושי כל כך רגשי ונוגע בבטן הרכה.

      אמנית. בכל רמחייך ושסייך.

      כן, בדיוק .

       

       

      תודה נורית :)

      מחר תוכלי לצפות בהן בגודלן האמיתי (גדולות)

      תבואי?

       

      בשמחה,

      תגידי שעה מתאימה ומיקום מדוייק.

      .. ואבוא.

       

       

        8/10/08 18:47:

      עברתי גלגול או שניים. כן

      :)

      אבל החיים רק התחילו, לא?

        8/10/08 18:42:

      עברת הרבה בחיים, הא?
        8/10/08 18:21:

      צטט: בלאק סמארה 2008-10-08 18:13:39

      צטט: מיכל* 2008-10-08 18:05:12

       

      למען הקרדיט (נבוך), לא נעשתה עבודה כזו עדיין. עד כמה שאני יודעת.

      דיוויד הוקני הגדול עשה עבודות הפוכות עם צילומי פולארויד.

      לקח חדר/חצר/סצינה, וצילם מזוויות שונות ופרש את הצילומים וככה הרחיב את נקודת ההסתכלות.

      אני ניסיתי ליצור יש מאין.

       

      הגיע אלי אוצר פעם הביתה ושאל אם זו בובה, אמרתי שלא, "אז זו את עם מסיכה?", אמרתי שלא, אז הוא שאל "אז למה זה מסתכל עלי?" :)))

       

       

      מדהים :)))))

       

      השאלה שלו מסכמת הכול.


      אז כנראה התכוונתי להגיד לך שאת חדשנית מאוד. לא היה לי קל לעיכול ולהבנה. אבל כשהבנתי, זה פתח לי את הראש והרחיב את הגדרתי לאמנות. והבנתי גם שכל חומרי הגלם לגיטימיים כדי ליצור יצירה.

      את מכריחה לחשוב חשיבה מורכבת. ולמרות השכלתנות שבתכנון, יוצא לך נוגע מאוד (אפילו שלי זה נגע ברגשות קשים).

      כן כן, את אמנית גדולה ומקורית.

       

      תודה בלאקי, באמת קטונתי

      והרגשות הקשים - ברור.

      זה כמעט כמו להסתכל על אנשים שרופים.

      בהתחלה היו לי סיוטים מהפנים האלו (אולי בגלל הניתוח שלי), אבל היום הם חברים.

      (וגם זוכרת כל פריים איך נבנה וממה למרות שעברו 8 שנים מאז שעשיתי אותם)

       

        8/10/08 18:13:

      צטט: מיכל* 2008-10-08 18:05:12

      צטט: בלאק סמארה 2008-10-08 17:47:49


      לקח לי זמן והרבה חשיבה והתבוננות, אבל בסוף הבנתי את הגדולה שבעבודותייך.

       

      פשוט זה סוג אמנות שאני לא חשופה אליו בכלל.

       

      למען הקרדיט (נבוך), לא נעשתה עבודה כזו עדיין. עד כמה שאני יודעת.

      דיוויד הוקני הגדול עשה עבודות הפוכות עם צילומי פולארויד.

      לקח חדר/חצר/סצינה, וצילם מזוויות שונות ופרש את הצילומים וככה הרחיב את נקודת ההסתכלות.

      אני ניסיתי ליצור יש מאין.

       

      הגיע אלי אוצר פעם הביתה ושאל אם זו בובה, אמרתי שלא, "אז זו את עם מסיכה?", אמרתי שלא, אז הוא שאל "אז למה זה מסתכל עלי?" :)))

       

       

      מדהים :)))))

       

      השאלה שלו מסכמת הכול.


      אז כנראה התכוונתי להגיד לך שאת חדשנית מאוד. לא היה לי קל לעיכול ולהבנה. אבל כשהבנתי, זה פתח לי את הראש והרחיב את הגדרתי לאמנות. והבנתי גם שכל חומרי הגלם לגיטימיים כדי ליצור יצירה.

      את מכריחה לחשוב חשיבה מורכבת. ולמרות השכלתנות שבתכנון, יוצא לך נוגע מאוד (אפילו שלי זה נגע ברגשות קשים).

      כן כן, את אמנית גדולה ומקורית.

        8/10/08 18:06:

      צטט: באביז 2008-10-08 17:50:50

      צטט: מיכל* 2008-10-08 17:36:24

      צטט: באביז 2008-10-08 17:04:28

      יקירתי,

      השארתני ללא מילים...

      פשוט ענק, גאוני

      מחוברות וכל כך מביעות!!

      לצערי, לא ראיתי העבודות בלייב, הטעימה הקטנה הזו עושה תיאבון לעוד...

      אדיר!!

       

      תודה רינת

      נראה לי איתך אני כבר לא יכולה לפספס (:

      גם לי יש תיאבון לעוד...

      בדרך לתערוכה חדשה

       

       ואז אני אראה בלייב!!!

       

      תוזמני, ברור

      (בעיצומה של עבודה)

        8/10/08 18:05:

      צטט: בלאק סמארה 2008-10-08 17:47:49


      לקח לי זמן והרבה חשיבה והתבוננות, אבל בסוף הבנתי את הגדולה שבעבודותייך.

       

      פשוט זה סוג אמנות שאני לא חשופה אליו בכלל.

       

      למען הקרדיט (נבוך), לא נעשתה עבודה כזו עדיין. עד כמה שאני יודעת.

      דיוויד הוקני הגדול עשה עבודות הפוכות עם צילומי פולארויד.

      לקח חדר/חצר/סצינה, וצילם מזוויות שונות ופרש את הצילומים וככה הרחיב את נקודת ההסתכלות.

      אני ניסיתי ליצור יש מאין.

       

      הגיע אלי אוצר פעם הביתה ושאל אם זו בובה, אמרתי שלא, "אז זו את עם מסיכה?", אמרתי שלא, אז הוא שאל "אז למה זה מסתכל עלי?" :)))

       

        8/10/08 17:59:

      צטט: @אורית 2008-10-08 17:47:16

      מיכל ,הדבר הראשון שעלה לי בראש כשראיתי את זה,

      זה שאני מתה לגעת ,זה כל כך רב מימדי וקשה לקליטה איך אפשר ליצור תוכנית כזו בראש

      ולישם אותה לכזו תוצאה מדהימה.

       

      אורית, זהו בדיוק. זה שילוב של פיסול רישום וצילום.

      הרישום זה בראש

      גם הדפסתי את הפריימים אחד אחד אצלי בחדר חושך.

      עניין אותי לתת פנים לחפצים סביבי. אני אוהבת להיות בבית

      תודה יקירה :))
        8/10/08 17:55:

      צטט: twomanydogs 2008-10-08 17:42:41

      ממה שאני קוראת וממה שראיתי,

      תשמרי על הראש שלא יפגע, חס וחלילה, טפו טפו ...טפו.

       

      את טובה אלי

      בעיקר מנקה אותו עכשיו מרעשים, מחזירה ברגים למקום, מחזקת יסודות, מכוונת תדרים

      בקיצור, טיפול 90 אלף :))

       

        8/10/08 17:50:

      צטט: מיכל* 2008-10-08 17:36:24

      צטט: באביז 2008-10-08 17:04:28

      יקירתי,

      השארתני ללא מילים...

      פשוט ענק, גאוני

      מחוברות וכל כך מביעות!!

      לצערי, לא ראיתי העבודות בלייב, הטעימה הקטנה הזו עושה תיאבון לעוד...

      אדיר!!

       

      תודה רינת

      נראה לי איתך אני כבר לא יכולה לפספס (:

      גם לי יש תיאבון לעוד...

      בדרך לתערוכה חדשה

       

      ואז אני אראה בלייב!!!

       

       

        8/10/08 17:47:


      לקח לי זמן והרבה חשיבה והתבוננות, אבל בסוף הבנתי את הגדולה שבעבודותייך.

       

      פשוט זה סוג אמנות שאני לא חשופה אליו בכלל.

        8/10/08 17:47:

      מיכל ,הדבר הראשון שעלה לי בראש כשראיתי את זה,

      זה שאני מתה לגעת ,זה כל כך רב מימדי וקשה לקליטה איך אפשר ליצור תוכנית כזו בראש

      ולישם אותה לכזו תוצאה מדהימה.

        8/10/08 17:42:

      ממה שאני קוראת וממה שראיתי,

      תשמרי על הראש שלא יפגע, חס וחלילה, טפו טפו ...טפו.

        8/10/08 17:41:

      צטט: twomanydogs 2008-10-08 17:20:00

      ראש טוב

      ידיים טובות

      הדהמת אותי.

       

      אני שמחה על כך שאהבת

      (הראש עדיין בשיפוצים)

      תודה "בילי הולידיי" :))

        8/10/08 17:38:

      צטט: נעמה x 2008-10-08 15:43:31

      מיכלי לא ידעתי שאת כזו מוכשרת.. כמעט כיפור וחתימתך טובה! הרבה בריאות.

       

      נעמה תודה על איחולים (נראה לי אני עוברת על איזה חוק יהודי עכשיו כשאני כותבת בקפה).

      חזרתי ממש עכשיו, בדקה התשעים מהים.

      יוגה מול שקיעה... הכי טוב שיש!

      הרבה בריאות, בהחלט :)

       

       

        8/10/08 17:36:

      צטט: באביז 2008-10-08 17:04:28

      יקירתי,

      השארתני ללא מילים...

      פשוט ענק, גאוני

      מחוברות וכל כך מביעות!!

      לצערי, לא ראיתי העבודות בלייב, הטעימה הקטנה הזו עושה תיאבון לעוד...

      אדיר!!

       

      תודה רינת

      נראה לי איתך אני כבר לא יכולה לפספס (:

      גם לי יש תיאבון לעוד...

      בדרך לתערוכה חדשה

        8/10/08 17:33:

      צטט: אורלי שנקר 2008-10-08 16:50:27

      צטט: מיכל* 2008-10-08 10:42:50

      צטט: אורלי שנקר 2008-10-08 07:54:36

      טוב, את כבר יודעת מה דעתי על העבודות האלה. אבל למען ההיסטוריה אומר גם כאן, בפומבי:

      עבודות ג א ו נ י ו ת!

      הצלחת, בכוונה או לא בכוונה, לבטא בהן רעיונות מורכבים בצורה בלתי רגילה, בדרך שהיא פשוטה ואסתטית כאחת.

      אני לא ממשיכה להתפלסף כי זה רק יעלה את המחיר שלהן, ואני מתכוונת לקנות אחת...

       

       

       

      תודה חברה

      לך מחכה עבודה אחת בתור מתנה.

      לגבי המורכבות - זמן/מרחב, היא מובנת יותר כשרואים אותן כקונטקט שיט (עם המספרים הרצים), לדוגמא:

       

      וואו כמה אני מתרגשת!

      כבר בחרתי בשבילה מקום של כבוד בבית

      ואני כבר מדמיינת אותה על כריכת הספר.

       

      בקרוב, אורלי

      כשאפסיק להיות פירה ואחזור לקפץ כצ'יפס עליזים לתל אביב.

      תבחרי איזו

        8/10/08 17:20:

      ראש טוב

      ידיים טובות

      הדהמת אותי.

        8/10/08 17:04:

      יקירתי,

      השארתני ללא מילים...

      פשוט ענק, גאוני

      מחוברות וכל כך מביעות!!

      לצערי, לא ראיתי העבודות בלייב, הטעימה הקטנה הזו עושה תיאבון לעוד...

      אדיר!!

        8/10/08 16:50:

      צטט: מיכל* 2008-10-08 10:42:50

      צטט: אורלי שנקר 2008-10-08 07:54:36

      טוב, את כבר יודעת מה דעתי על העבודות האלה. אבל למען ההיסטוריה אומר גם כאן, בפומבי:

      עבודות ג א ו נ י ו ת!

      הצלחת, בכוונה או לא בכוונה, לבטא בהן רעיונות מורכבים בצורה בלתי רגילה, בדרך שהיא פשוטה ואסתטית כאחת.

      אני לא ממשיכה להתפלסף כי זה רק יעלה את המחיר שלהן, ואני מתכוונת לקנות אחת...

       

       

       

      תודה חברה

      לך מחכה עבודה אחת בתור מתנה.

      לגבי המורכבות - זמן/מרחב, היא מובנת יותר כשרואים אותן כקונטקט שיט (עם המספרים הרצים), לדוגמא:

       

      וואו כמה אני מתרגשת!

      כבר בחרתי בשבילה מקום של כבוד בבית

      ואני כבר מדמיינת אותה על כריכת הספר.

       

       

       

        8/10/08 15:43:
      מיכלי לא ידעתי שאת כזו מוכשרת.. כמעט כיפור וחתימתך טובה! הרבה בריאות.
        8/10/08 13:15:

      צטט: מיא 2008-10-08 12:20:49

      אני מתהדרת בכך שראיתי אותן בלייב והן פשוט עוצרות נשימה. גאוניות, לא פחות. זה לא יאומן איך הפריימים הנפרדים האלה מתקבצים למבע כל כך משמעותי ונוגע. באמת יצירות מיוחדות במינן.

       

      מיא, חברה שלי

      זכיתי לראותך בלייב אצלי וגם נעצרה נשימתי...

      חשוב לי מאוד שהעבודות תעמודנה בזכות עצמן (מעבר לגימיק של סרט אחד, כל פריים מחושב)

      ומאוד מרגש אותי לשמוע שהן נוגעות.

      הכי חשוב

       

        8/10/08 13:11:

      צטט: פוקסי 2008-10-08 12:09:35

      מקסים ! נדיר לפגוש דברים כאלה !

       

      רונן תודה. מקסים מצידך :)

       

        8/10/08 12:20:
      אני מתהדרת בכך שראיתי אותן בלייב והן פשוט עוצרות נשימה. גאוניות, לא פחות. זה לא יאומן איך הפריימים הנפרדים האלה מתקבצים למבע כל כך משמעותי ונוגע. באמת יצירות מיוחדות במינן.
        8/10/08 12:09:
      מקסים ! נדיר לפגוש דברים כאלה !
        8/10/08 12:07:

      צטט: ג'זבל הקטנה 2008-10-08 11:52:39


      גאונות מתפרצת.

       

      קטונתי

      (תודה)

        8/10/08 12:06:

      צטט: אילן נ 2008-10-08 11:32:25


      עבודות מושלמות.

       

      תודה אילן, באמת

      העבודות צולמו בפלורנטין (פרט טריוויה)

        8/10/08 12:05:

      צטט: טמבורין 2008-10-08 10:55:15

       

       

      מיכל,

      עבודות מדהימות. גם אני יושבת מולן עם הקפה והמוזיקה שבחרת, נכנסת לפריים מסוים, יוצאת חזרה אל הדמות כולה, המבט האקספרסיבי של הראשונה, הטקסטורות. אני מאוד אוהבת שיער. מזכיר לי שעשיתי פעם בובה (של אשה זקנה) ופרקתי חבל סזאל לשערות דקות. נראה לי שריכוז ושקט מלווה את תהליך העשייה של התמונות, משהו גדול ממך שנטמעת בו. איזה יופי. איפה הן יוצגו עכשיו? 

       

      תודה ורדית :))

      ואכן העבודות נעשו מתוך שקט וריכוז והנאה עצומה,

      בפרטיות לופטי התל אביבי (לשעבר).

      כמובן שחתולותי נכנסו לפריים ונשכבו על הכריות בשאננות תוך כדי והייתי צריכה להכין מחדש

      לגבי השיער - השתמשתי בצמתי הגזורה, לגבות ולשיער מסביב

       

      הן הוצגו 3 חודשים בתל אביב, ועכשיו תלויות בדירתי הצנועה שעל ההר.

       

       

       

        8/10/08 11:52:

      גאונות מתפרצת.
        8/10/08 11:32:

      עבודות מושלמות.
        8/10/08 11:24:

      צטט: אלת האש 2008-10-08 10:55:12


      זה מהמם כמה שזה אנושי, אפילו המבט בעיניים.

      צ'מעי את מוכשרת רצח. וגם קצת מבוזבזת על ההר, למרות הנוף עוצר הנשימה.

      מה שההיא מלמעלה אמרה, וגם כל אלה אחרי.

       

      נציקות וחימוקים!

       

      חימוקייך משמחים אותי מתוקתי

      (על הביזבוז נצטרך לדסקס...)

       

      שיקשוקי נשיקה (איך הראש?)

        8/10/08 11:21:

      צטט: יגאל שתיים 2008-10-08 10:54:53

      עשוי כל כך טוב - פשוט מהממם.

       

      רצית להגיד מאממם?

      תודה, אח שלו :))

        8/10/08 10:55:

       

       

      מיכל,

      עבודות מדהימות. גם אני יושבת מולן עם הקפה והמוזיקה שבחרת, נכנסת לפריים מסוים, יוצאת חזרה אל הדמות כולה, המבט האקספרסיבי של הראשונה, הטקסטורות. אני מאוד אוהבת שיער. מזכיר לי שעשיתי פעם בובה (של אשה זקנה) ופרקתי חבל סזאל לשערות דקות. נראה לי שריכוז ושקט מלווה את תהליך העשייה של התמונות, משהו גדול ממך שנטמעת בו. איזה יופי. איפה הן יוצגו עכשיו? 

        8/10/08 10:55:


      זה מהמם כמה שזה אנושי, אפילו המבט בעיניים.

      צ'מעי את מוכשרת רצח. וגם קצת מבוזבזת על ההר, למרות הנוף עוצר הנשימה.

      מה שההיא מלמעלה אמרה, וגם כל אלה אחרי.

       

      נציקות וחימוקים!

        8/10/08 10:54:
      עשוי כל כך טוב - פשוט מהממם.
        8/10/08 10:45:

      צטט: סאני סייד דאון 2008-10-08 08:21:54


      הי מיכל,

      אני בוהה כאן בפורטרטים, עם הקפה של הבוקר, וזה גורם לי לחשוב על הכרית המעוכה שהשארתי מאחור, על השמיכה המגולגלת ועל השקע שאני יוצרת עכשיו במזרן הספה ומקרין לי חזרה את חום הגוף שלי, ומשאיר לי פסים על הירך.

      הפורטרטים מרתקים בפני עצמם, כתוצאה, אבל אני לא מצליחה להמנע מלנסות לדמיין אותם לאחור, עכשיו כסיפרת על הדרך זה עושה חשק לראות עוד.

      בוקר טוב.

       

      בוקר משובח :))

      ועכשיו תתארי לעצמך את כל הפנים שמוטמעים בהם, מביטים בך, ולא ידעת...

      תודה רבה

        8/10/08 10:42:

      צטט: אורלי שנקר 2008-10-08 07:54:36

      טוב, את כבר יודעת מה דעתי על העבודות האלה. אבל למען ההיסטוריה אומר גם כאן, בפומבי:

      עבודות ג א ו נ י ו ת!

      הצלחת, בכוונה או לא בכוונה, לבטא בהן רעיונות מורכבים בצורה בלתי רגילה, בדרך שהיא פשוטה ואסתטית כאחת.

      אני לא ממשיכה להתפלסף כי זה רק יעלה את המחיר שלהן, ואני מתכוונת לקנות אחת...

       

       

       

      תודה חברה

      לך מחכה עבודה אחת בתור מתנה.

      לגבי המורכבות - זמן/מרחב, היא מובנת יותר כשרואים אותן כקונטקט שיט (עם המספרים הרצים), לדוגמא:

       

        8/10/08 10:34:

      צטט: עמיר 2008-10-08 07:50:03

       

      לא ייאמן .

      וגם קצת מפלצתי, אבל במובן הטוב של המילה.

       

      לא צריך להתנצל על המילה מפלצתי. יש בהן משהו מערער, טורד. פרנקנשטייני

      ואפרופו "נבואה שמגשימה את עצמה" שאמר ארנון (למעלה), זמן קצר אחרי שעשיתי אותן, עברתי ניתוח בפנים להוצאת סרטן, והרופא הפליא בהטלאה. הצעתי לו עבודה אחת שלי תמורת העבודה המושקעת שלו, לתלות במרפאה. הוא העדיף כסף.

      תודה :))

       

        8/10/08 10:26:

      צטט: מנורית 2008-10-08 07:43:06

      צטט: פ. השקד 2008-10-08 01:52:25

      כל כך טכני כל כך גאוני כל כך אנושי כל כך רגשי ונוגע בבטן הרכה.

      אמנית. בכל רמחייך ושסייך.

      כן, בדיוק .

       

       

      תודה נורית :)

      מחר תוכלי לצפות בהן בגודלן האמיתי (גדולות)

      תבואי?

       

       

       

        8/10/08 10:23:

      צטט: nonone 2008-10-08 03:35:33


      יוצא מן הכלל, איך במוחך יצרת משחקי כהויות ובהירויות שיפעילו בדומה את מוח הצופה, מין נבואה שמגשימה את עצמה, עצום ומרשים.

      בעצם חברתי הטובה פ. השקד אמרה את מה שהיה לי

       

      תודה ארנון. נעם לי

      באמת צילמתי את הסטים מתוך מחשבה על כיוון אור קבוע לכל פורטרט.

      פעם מלמעלה, פעם מהצד, פעם מקדימה (הכי קשה. כי הסטים הונחו על הרצפה והתאורה מהחלון - טבעית).

        8/10/08 10:20:

      צטט: ליילית 2008-10-08 03:20:45

      וואוו !

       

      תודה אשת לילה :)

      מתי נישן כבר?

       

        8/10/08 10:18:

      צטט: ארול 2008-10-08 02:08:08

      מעולה!

       

       אתה מעולה, מותק, אתה!

        8/10/08 10:17:

      צטט: פ. השקד 2008-10-08 01:52:25

      כל כך טכני כל כך גאוני כל כך אנושי כל כך רגשי ונוגע בבטן הרכה.

       

      אמנית. בכל רמחייך ושסייך.

       

      אנושי. בעייני אנושי. כל אחת מהן (מכירה אותן)

      תודה פ. (רק שגידיי דלוקים, אפעס)

       

        8/10/08 08:21:


      הי מיכל,

      אני בוהה כאן בפורטרטים, עם הקפה של הבוקר, וזה גורם לי לחשוב על הכרית המעוכה שהשארתי מאחור, על השמיכה המגולגלת ועל השקע שאני יוצרת עכשיו במזרן הספה ומקרין לי חזרה את חום הגוף שלי, ומשאיר לי פסים על הירך.

      הפורטרטים מרתקים בפני עצמם, כתוצאה, אבל אני לא מצליחה להמנע מלנסות לדמיין אותם לאחור, עכשיו כסיפרת על הדרך זה עושה חשק לראות עוד.

      בוקר טוב.

        8/10/08 07:54:

      טוב, את כבר יודעת מה דעתי על העבודות האלה. אבל למען ההיסטוריה אומר גם כאן, בפומבי:

      עבודות ג א ו נ י ו ת!

      הצלחת, בכוונה או לא בכוונה, לבטא בהן רעיונות מורכבים בצורה בלתי רגילה, בדרך שהיא פשוטה ואסתטית כאחת.

      אני לא ממשיכה להתפלסף כי זה רק יעלה את המחיר שלהן, ואני מתכוונת לקנות אחת...

       

       

        8/10/08 07:50:

       

      לא ייאמן .

      וגם קצת מפלצתי, אבל במובן הטוב של המילה.

        8/10/08 07:43:

      צטט: פ. השקד 2008-10-08 01:52:25

      כל כך טכני כל כך גאוני כל כך אנושי כל כך רגשי ונוגע בבטן הרכה.

      אמנית. בכל רמחייך ושסייך.

      כן, בדיוק .

       

        8/10/08 03:35:


      יוצא מן הכלל, איך במוחך יצרת משחקי כהויות ובהירויות שיפעילו בדומה את מוח הצופה, מין נבואה שמגשימה את עצמה, עצום ומרשים.

      בעצם חברתי הטובה פ. השקד אמרה את מה שהיה לי

        8/10/08 03:20:
      וואוו !
        8/10/08 02:08:
      מעולה!
        8/10/08 01:52:

      כל כך טכני כל כך גאוני כל כך אנושי כל כך רגשי ונוגע בבטן הרכה.

       

      אמנית. בכל רמחייך ושסייך.

      פרופיל

      מ*כל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין