
השנה קשה לי לסלוח. צריך לכעוס על מנת לסלוח, והשנה אני לא כועסת. במקום רחוק, מצאתי מאגר של חמלה שאינה עוזבת, מצבור של אהבה ללא תנאי והבנה עצומה ללא הסברים. סליחה. סליחה עם פגעתי, סליחה עם בחרתי להיעלב, סליחה ללא הבחנה. אני שואלת את עצמי האם זו סליחה אמיתית, ואיפה הכעס שליווה אותי כל השנים והיה מניע נפלא לכל כך הרבה מעשים, לאן כל זה נעלם? יום כיפור מתקרב, כנפי השכינה מכסות כבר את המדינה, שקט זוחל לאיטו ומכסה את כולנו. עוד מעט, יפסיקו לנסוע המכוניות בכביש, ואנשים עם אופניים ימלאו אותו. מחר בבוקר האוויר יהיה יותר נקי מאשר אויר של אחרי הגשם, כי ליום אחד בשנה הפסקנו לחטוא כלפי הטבע. לעצור. לחכות. להתבונן. לנשום עמוק ולא לדעת. ליום אחד של חופש להיות. להיות נוכחת. לחוות את הרגע בלי לשפוט, לסווג ולשנות. ליום אחד לסלוח לעולם על הרוע והטעויות. ליום אחד לראות רק את האנושי, הכואב והאומלל. ליום אחד לסלוח לעצמי על חוסר השלמות, על הפחד, על הקשיים. סליחה. |
תגובות (15)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה, ונחמד לראות אותך כאן :)
תודה רבה :)האור הכחול הוא "חלום כחול" אם אני זוכר נכון (-:
אהבתי מאוד מאוד את התמונה שלך של הבועה הכחולה, ענבל.
ואני מקווה שבשנה הבאה יהיה לך עוד פחות על מה לסלוח.
כל כך יפה כתבת.......
איזה כיף שאת כאן :)
המון תודה!
זה נפלא להיות פה לידך כשכל זה קורה. שינוי מבורך בצבע כחול.
מעניין שהאור הכחול הוא המרגיע, זוכרת?
זה נפלא להבין שאין על מה לכעוס, רק להיות, לעשות ולהנות. בלי לשפוט. לתת לעצמנו את החמלה הזו.
שנה נפלאה שתהיה.
באהבה
מקווה שזה נכון, ותודה!
אחרי הסליחה מגיעה התובנה וההבנה
*
גמר חתימה טובה*
נקיון ושלווה.
אכן, מטרה ראויה.
פשטות, וצימצום, כתיבה ברורה,
להיות כאן
לפתוח מגירה.
כן לפחות ליום אחד לסלוח לעצמנו
לבקש סליחה מאחרים
לחוות את האנרגייה של היום הזה
ובעיקר לבקש סליחה מהטבע
.
*
כתיבה וחתימה טובה
.
}{שטוטית