מרגיש כמו אנדימיון אהובה של אלת הלבנה מכושף בהילת הלילה מקולל בתרדמת הנצח אני ער אך בלי אהבה ישן וחולם על הלבנה שם למעלה מתנה אהבה עם כל כוכב שעובר עם כל כתם בגופה שבר בליבי חושב על מלחמה ישנה שפרצה בין אהבה לעצב ומשלא יכל אלוהים לשניהם שם אותם באדם מעדיף לשתות מכוס התרעלה כמו סוקרטס המשתוקק למות הלואי והייתי יכול להפריד גוף מנפש מורכב ורדוד הייתי עף ללבנה ומתישב בחיקה ויונק מעצם הילתה כל הזכויות שמורות מרקוזין דב |