כבחורה בעולם של גברים,אין  לי מילים,

ואני  בוחרת להגיד את

זה  במילים

אין  חדש מתחת לשמש

השאלה הנשאלת אם יש  מעל.

תהילה(אלישיה).

 

נדמה לי , ואולי אני טועה, שהמוחים לאו דווקא רוצים "לראות דם". נדמה לי שמגיע לאזרחי המדינה הזו להרגיש שהם שווים בפני החוק, כי בכל היבט אחר, הפערים רק הולכים ומקצינים.

 

מצטרפת להערה כאן, למעלה, על העובדה המפתיעה עבורי של ההתארגנות האזרחית וההנעה למחאה כפי שראיתי אותה בשבת. מי היה מאמין.

אהלן אברום, ברוך הבא וסחטיין על אומץ הלב להופיע כאן פתוח לתגובות, זה מרשים במיוחד בהתחשב בעובדה שאתה רואה בנו מתים, רק תראה לאן התדרדרת. יוצא שהבלוג שלך הוא סוג של סיאנס.

בפוסט עצמו  יצאת בסדר עם כולם. נו טוב, מה כבר אפשר לצפות מפוליטיקאי.

בכל מקרה, הביצוע וכושר התמרון בהחלט מרשימים. 

לנוכח קריסת האתוס הציוני אשר בא לידי ביטוי בפרשת קצב, הריני מציע הקמת פדרציה או חבר מדינות אשר תכלול את ישראל, פלשתין, סוריה ואירן. בירתה של הפדרציה תהיה ירושלים. מוסדות הממשל ומרכז הכובד הכלכלי - יהיה בטהרן. אני סבור שברית אשר תכלול מדינות אלו תביא לשגשוג בקרב אזרחי הפדרציה.

אני איני חושב שה"משפט" במבנה הקיים יכול לספק את התמורה לכן אני מפנה את תשומת הלב אל הדיון שפתח שמוליק ליאור כאן ודן במערכת משפט אחרת שיכולה להיות לנו.

 

במקום לעסוק בתלהמות הנוכחית נגד שלטון החוק ולבקש להכשיל את המערכת על ידי הצגת כחסרת שיניים עדיף לפתח את המערכת שעולה מהדיון של שמוליק ליאור.

 

הן אם במשפט לא יהיה אפשר לגזור על קצב עלפי חק ודין את העונש שההמון מבקש בחותות העיר - המחיר של זה  יהיה גבוהה יותר עבור כולנו ועבור שלטון החק שאנו רוצים וצריכים לקיים כאן.

 

לכן אני חולק על הנאמר ומעדיף לסמוך על היועץ המשפטי השופטים ועורכי הדין ולקבל את המצב הנוכחי בו קצב הופרש מהמערכת והמודעות בחברה הישראלית עלתה לחוסר הלגיטמיות של הטרדה מינית (ולא מינית) של בעלי שררה.

 

 

פוסט חשוב ומעניין המספק נקודת התיחסות רחבה על הפרשה. הייתי מוסיפה: אנו משלמים עכשיו את המחיר על בחירת שרים ונשיאים מתוך שיקולים של מאבקי כוח וללא קשר לכישורים אישיים. א' ו-א' ורבות אחרות שילמו כנראה מחיר כבד בהרבה.

האם פרשה זו תחזיר אמות מידה ומוסר ולאופן ביצוע מינויים במערכת הפוליטית? מסופקתני.

התייחסתי לנושא מנקודת מבטן של נפגעות התקיפה המינית כאן: http://cafe.themarker.com/view.php?t=65320

 

 

פוסט נהדר ומעניין.

לא פחות מעניין הוא התהליך שעוברת החברה הישראלית בשנים האחרונות, בו מסרב הציבור לקבל דברים כמובן מאליו, הפוליטיקה אט אט מטהרת, הנורמה משתנה. התנהגויות אשר היו מקובלות בעבר אינן מקומם היום בקרבנו. כולי תקווה כי אנשי ציבור יפנימו כי העם בחר בהם לא בכדי לעשות לביתם אלא בכדי לשרת את האזרחים אשר בחרו בהם. נבחרי ציבור אמורים להוות דוגמא, דווקא בגלל מעמדם. למרות כל החולאים שיש גם בתקשורת, היא משמשת פה בראייה כוללת בתפקיד חשוב ביותר בתהליך זה. היא חושפת שחיתויות ואת פרצופם של הסוררים. יש לייחל לפוליטיקה מעט נקייה יותר, לפוליטיקאים ישרים יותר, צנועים יותר.

כל פרשת התעללות מינית הנחשפת הינה מבורכת, היא גורמת לנפגעות נוספות לעזור אומץ ולהתלונן, לחשוף, למרות התוצאה אני מקווה כי זה לא יפגע בנכונות של הקורבנות להתלונן. זה אף פעם לא קל, ובמיוחד כשמעמדו של האיש "רם" יותר והוא מרופד בסוללת עורכי-דן השמורה למאיון העליון, יועצי תקשורת וקשרים מפה ועד הודעה חדשה בכל המקומות הנכונים (וגם הלא נכונים).

 

 

לאברהם בורג,

 

אני מסכימה לכל דבריך בבלוג שלך.

 יתירה מזאת,אני מסכימה היום גם להצהרתך בראיון למוסף הארץ שאנחנו כבר מתים ורק לא הודיעו לנו- אז הינה התיקון: מזוז הודיע לנו, ביום בו הודיע על ההסכם שרואי לשם "תועבה".

אתה נובח על העץ הלא נכון. העמדת קצב לדין היא לא חלק מתהליך תרפויטי שצריך לעבור על עם ישראל. אם אין ראיות מספיקות לאונס, אין טעם בהעמדה לדין באשמת אונס. הכעס צריך להיות מופנה כלפי מזוז משתי סיבות:

 

1. סגירת עיסקת טיעון מגוחכת ללא עונש

 

2. הפעם הבלתי נתפס בין טיוטת כתב האישום לעיסקה.

 

אין לי טענות לקצב, הוא עשה מה שעשה ועכשיו מנסה בכל הכוח לצאת מזה. זה התפקיד שלו וזה מה שהייתי מצפה מכל נאשם. הטענות צריכות להיות מופנות אך ורק כלפי מזוז והפרקליטים, וכנראה רק בנוגע לדברים שנאמרו לפני חודשיים-שלושה, כי העמדה לדין היא לא ריאלית.

כיכר מלאה (200,000 איש ולא 20,000 כטענת כי"תח) גברים ונשים מחו על מציאות מכוערת של עבריינות מין שפושה ופושעת במדינתו. בכל יום ובכל מקום מהנמוך ביותר עד הרם ביותר, נגד נשים גברים ילדים ילדות. אולי נעשה משהו כדי למנוע את המציאות הנוראה הזו ולא רק נכביר מילים על העונש הראוי להם. חייבים שינוי בחינוך ומיגור של תופעות חמורות כגון סחר בנשים, חברה שסוחרת בנשים אינה יכולה להיות חברה מוסרית וחברה ללא פשעי מין ואלימות.

לכל מי שרוצה לשנות ולהתנדב בתחום זה- אחת הדרכים:

http://www.isha.org.il/default.php?lng=1&pg=4&dp=2&fl=8

לאברום,

התחושה שלי לגביך במגוון של נושאים בהם נגעת, כולל ספרך האחרון, מסקנותיך על הציונות ועד נושא זה, הוא שאתה לא ממש רואה את התמונה בכללותה ולא יורד ממש לעומק. קשה לי, כאחד ששנים העריץ את פרופ' לייבוביץ ושנים רבות אח"כ מנסה להעמיק עוד ועוד ללא סוף בתחום המדעים השונים - מפסיכולוגיה וסוציולוגיה והסטוריה ואנתרופולוגיה ומה לא, בכדי לרדת לשורש הדברים, לראות אנשים שמפרסמים דברים מבלי שיש להם מספיק השכלה או סתם ידע מספק בתחומי מדע שונים הרלוונטים למה שכתבו. תחום שמעסיק אותי בשנים האחרונות - על הגורמים והסיבות למלחמות למשל, כבר נכתבו אלפי תאוריות, רובן ברמה מעמיקה עד מדעית. אני מסופק כמה מהן אנשים קראו אותן לפני שכתבו "תוכחות מעמיקות" שאם נבדוק טוב נגלה שברוב המקרים, במקרה הטוב, אין בהן חדש ושום מקוריות כלל וכלל. גם במקרה זה, יש בך שוב תוכחות, הפעם, עלינו כציבור צמא לקורבן שעדיין לא הוכחה אשמתו, אבל כעת, אתה מקנח באמירה פופולרית, לשם שינוי - על הצורך לבטל את עיסקת הטיעון ולערוך משפט. אתה שנאמר עליך (לדעתי שלא בצדק) שהיית אמיץ מאוד בספרך האחרון, לא מבין שגם ליועץ המשפטי לממשלה מותר להיות אמיץ. במקרה שלו, לעומת זאת, אני מאמין שראה תמונה רחבה הרבה יותר. קצב, אמור לחתום על עסקת הטיעון ובכך להודות במעשים קשים באופן רשמי, ובכך להביא אולי פשרה טובה יותר במציאות בעייתית ומורכבת בין השאר למדינת ישראל.,  מציאות שבה אולי גם עלתה למשל המחשבה על מצבו הנפשי הלא קל (?) של קצב והמשמעות מכך, לעצמו, ולמדינת ישראל אם זה חלילה יתדרדר על כל האפשרויות העולות מכך אם המשפט יתארך או ימצא אשם מעבר למה שנמצא. מקובלים עלי דברי מזוז שמהם עולה שקצב קיבל כבר עונש קשה במיוחד. עונש של אדם שהיה נשיא ואח"כ הודה והורשע על סמך הודאתו וירד בבושת מכס הנשיאות והיה מאז לנשיא מצורע. מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, ועוד מגג כ"כ גבוה עד לבור כל כך עמוק, זה עונש כבד מאוד לכל הדעות, וכפי שאמר היועץ המשפטי מזוז,-  אני לא רואה הרבה שהיו מסכימים להכנס לנעליו של קצב.. 

בלי להתייחס להיבטים מדעיים, הקו שלך כפי שאני רואה אותו לאורך קשת של נושאים - יהודי - מבין וסלחן ורחמן אינו קוסיסטנטי: הוא כזה כלפי אחרים אבל לא לדעתי מספיק כלפי עמנו. הוא אינו מבין ציבור צמא דם לאדם שלא הוכחה אשמתו, אבל מצד שני כן בעד להעמיד לדין אדם שהודה בעברות חמורות - בכדי לברר מה? אולי העברות שביצע הן חמורות יותר, ואולי אז יקבל עונש חמור עוד יותר ממה שכבר קיבל...

אברום היקר,

תודה רבה

תודה שאתה קשוב לתגובות.

תודה שנעתרת לבקשתי לכתוב פוסט בנושא.

בקשתי הפרטית ביטאה רצונם של רבים

לקרוא בשקיקה, מילים של אדם כמוך,

שהיה שם. מכיר את התנהלות הדברים. מכיר את הנפשות הפועלות.

ואולי לא מכיר את כל העובדות, אבל כן מכיר בטוהר המידות.

ותודה על זה שאפילו בחרת להתחיל את הפוסט כפי שאני התחלתי את בקשתי אליך. "לפרשת השבוע - פרשת קצב"

נהנתי לקרוא את התייחסותך לנושא. והזדהתי עם הכתוב.

ברק

אתה איש יקר ודעותייך חייבות תמיד להשמע. פשוט כוכב

אני מסכים שהמדינה חייבת לעצמה שנשיא שחשוד בסריחה כה כה חמורה Will have his day in court. אך מה לעשות, שבארצינו הקטנה, הנושא הזה מתנהל ע"פ שיקולי "בוזגלו" למינהם ובעיקר כאלה מהסוג השלילי. נקווה שהזעקה הציבורית שקמה הפעם תחזיר את המערכת לשיווי משקל נאות בתחום, אם כי אני מאוד מאוד מאוד מסופק אם כך יקרה.

אכן כך...

 

וכולם צריכים להגיב מי בטיעוניו ומי בסיפוריו

כל הכבוד על עצם היציאה בדיבור בנושא שרבים מעדיפים לעקוף ולהתעלם, וכמובן על המסקנה שצריך לכבס את הכביסה הזו לאור יום ולא בחדרי חדרים.

שמעתי עכשיו בגלי צה"ל את חנוך דאום  (אולי אורבך ?) משוחח עם עירית לינור.

 

יש כנראה איזו בעייה ליהודים שומרי המצוות עם הפרשה.

 

ובעצם מי או מה הכניס את קצב ל מוסד הנשיאות אם לא "בגידת"  ש"ס  

מזוז מודה בכך שאחד השיקולים שלו היה 'טובת מוסד הנשיאות 'וכיו"ב, כלומר שמירת האתוס הציוני המט ליפול, כלומר שמירת השקט התעשייתי של כנופיית הון-שלטון. כלומר לך תדע (אתה-אישית מן הסתם לא צריך ללכת בשביל לדעת) אילו סיפורים על אילו מחברי הכנופיה היו צצים בהזדמנות זאת, בתקופה שהמשפט הזה היה משמש כמדורת השבט. אילו שדים היו יוצאים מאילו בקבוקים. אני נגד העיסקת-טיעון כי ברור לי לחלוטין שהמדינה זקוקה לההפך, למשברים שיגרמו לה לשנת שמיטה וביטול ההפרטות, להוולדות מחדש, הכרזה מחדש, הורוסקופ חדש. ועדיפות מהומות כמו משפט כזה על מהומות עקובות. את שני המאמרים האלה כתבתי לפני כחצי שנה, בתחילת הפרשה: הפרטת הנשיאות: http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=98991&blogcode=5712324 לשיטתם: http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=98991&blogcode=5736702 

 

מרגישה שוב,

לצערי,

אזרחית של העולם השלישי...

 

 

מסכים וכואב, חושב שהכסף קנה צדק, חושב שלמעט 500 רדיוס מביתו של קצב (גם לא בטוח) מאמינים לו, כל השאר לא, הוא שפל עד עפר מבחינתי גם אם 10% מהדברים נכונים אלא מה....?!

 

לא מכיר את מזוז ואין לי כלום בעדו או נגדו, מכיר את הטוענים נגדו על חטאיו הקדמונים אלא שאז זה מסיט את הויכוח לפרשת מזוז במקום קצב ועכ אשאיר את הדיון על מזוז לפעם אחרת.

 

שוב - אלא מה ?! - הפרקטיקה והנוהג המקובל הוא כזה שהסיכוי שהבגצ יתערב בסוגיה הוא אפסי, ככ, הסיכוי שהשלום יתערב בעיסקה או בעונש קלוש.

 

מה שצריך לחפש זה את הסיבות לשינוי המהותי בין ההחלטות טרם השימוע לאחריו, זה הדבר היחיד שמטריד אותי.

 

להרגשתי, יש כאן הזדמנות אזרחית לתיקון,

כיוון שמסתבר שקצב מעולם לא שימש בתפקידו כסמל למדינה,

(וקיבל משכורת בשביל להיות כזה)

מן הראוי שישמש כסמל ערכי עכשיו -

לדברים שאנחנו לא מוכנים לסבול יותר כאזרחים וכבני אדם !

 

אסור לעבור לסדר היום.