זהו סיפור עם מוסר השכל על שני חברים שטיילו במדבר

ומנקודה מסוימת במסעם החל ויכוח ביניהם.

אחד החברים סטר לחברו על הלחי.

החבר שקיבל את הסטירה נפגע מאד,

אך ללא מילה פשוט כתב על החול:

"החבר הכי טוב שלי סטר לי היום על הלחי".

השניים המשיכו במסעם עד שהגיעו

 לנאות מדבר שופעת מים. השניים החליטו לרחוץ

במי האגם. החבר שקיבל את הסטירה

 שקע בבוץ, ובפועל החל לטבוע.

חברו הטוב נחלץ לעזרתו והציל אותו מהטביעה.

לאחר שהתאושש מהטראומה שעבר, חרט על אבן:

"החבר הכי טוב שלי הציל אותי היום מטביעה".

החבר שסטר לו על הלחי שאל:

"אחרי שסטרתי לך על הלחי כתבת בחול,

והיום אחרי שהצלתי אותך חרטת באבן, מדוע"?

החבר השיב לו: "כשמישהו פוגע בנו אנחנו צריכים

 לרשום את זה בחול כדי שרוח המחילה והסלחנות

תוכל למחוק את זה. אבל כשמישהו עושה לנו

מעשה טוב, אנו מחויבים  לחרוט את זה על אבן,

 כדי ששום רוח לא תוכל למחוק".

מוסר השכל:

עלינו לכתוב את עלבונותינו על החול

ואת הברכות והטוב על האבן.