נחשו מה?.......נכון, אני לא צמה. אני לא צמה כי אני לא מאמינה בזה, ואין לי דחף לעשות דברים

שאני לא מאמינה בהם. להיפך, אני נמנעת מלעשותם.

גם ככה הצום של יום כיפור הוא בין אדם למקום ולא בין אדם לחברו.

אני מאלה שמאמינים (ואף מיישמים) כי אם פגעתי במישהו אני אבקש סליחה ממנו באופן ישיר, גם

אם הוא או היא נפגעו בעקיפין ללא כוונת זדון.

יש אנשים (כמו האקס שלי) שרואים בבקשת סליחה עניין של פחיתות כבוד מצידם.

אני לא מקבלת את זה,.

אם  כבר זה דווקא להיפך, לומר שזו אצילות נפש זה מוגזם, אבל לבקש סליחה זה פשוט

דבר בסיסי.

יש דברים שאי אפשר לסלוח עליהם.

באופן אישי יש לי כמה כאלה באמתחתי. דברים שאני אף פעם לא אוכל לסלוח עליהם, ולא הזמן לא

עושה את שלו  בדברים האלה.  פשוט מעבירים אותם לאיזה פינה ולא חושבים עליהם, אבל הם

שם.

האנשים שאני אף פעם לא אסלח להם על הדברים האלה, מודעים לכך. כי אני לא מאמינה בלשמור

דברים בבטן.

אם זה עוזר לי שהם יודעים? לא לי ולא להם.

כשאני ממש כועסת - אני שותקת (שמעתי שזאת סיטואציה די מפחידה )

אני שותקת כי אני לא רוצה לומר דברים שאני אתחרט עליהם אחר כך.

חבל שיותר אנשים לא נוקטים בכך, כך כמות הסליחות הייתה מצטמצמת ואיתה כמות התרנגולות

המעופפות מסביב לראש.

כיפור שמח, צום יעיל

ושנה טובה

ממני