צל מפרשי הספינה על לוחות הסיפון מרטיט בי מקצבים של רהב ענני השמים פזורים בלבן.
אדוות המים כנצץ כוכבים מכסיפים בעיניי טבעות עומק לולאות זמן בוהקות לאורך כול צירי הדעת.
עורה המחוספס של חיית הארץ כגוף דרקון רדום מניע את ציר העלילה על מסכי ההכרה הפעורים.
מפלצות נהר כבדות גוף משנות את צבעי המים הדפוסים האלה פועמים בחושיי הדקים חורגים של רוח. |
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הי,
בלאק- תודה על המשוב...
סמארה זה לא שחור בערבית?
מעולה.
ואהבתי גם את תגובתך אצל איריס בקשר ליום כיפור.