ברצוני להתייחס לצורה שבה התקשורת מסקרת את האירועים שקורים בעכו, החל מערב יום כיפור ועד עכשיו. יש לי מספר טענות לגבי דרך הסקירה, התגובות, וההתמודדות עם האירועים.

האירועים כידוע החלו לאחר שמכוניתו של נהג ערבי, נכנסה לתוך שכונה יהודית במהלך תום יום הכיפורי, והחלה להירגם באבנים. כמובן שמהלך יום כיפור, הדבר לא זכה לסיקור באמצעי התקשורת מלבד האינטרנט, שרק לאחר צאת יום כיפור החל לתת הסברים אמיתיים לאירועים וליצור כתבות מעמיקות בנושא.

יש מספר נקודות שהייתי רוצה לדעת לגבי עכו, ויחסי היהודים-ערבים בה, ומהי מידת הרקע הקודם שהוביל לאירועים. דבר ראשון, לא יצא לי לראות שום כתבה העוסקת בעיר עכו, אופייה והרקע ההיסטורי שלה בכל הקשור ליחסי היהודים והערבים.

דבר שני, הראיונות והאנשים שאליהם פנו על מנת לשמוע את תגובתם לאירועים. דבר ראשון, לפני התקשורת פנתה לפוליטיקאים לשמוע את תגובתם, הרי שלהם יש בעיקר להשמיע דברים אינטרסנטים שקורים אירועים מסוג זה. הפנייה הייתה אמורה להיות בראש ובראשונה, לפוליטיקאים מהברנז'ה המקומית של עכו ולא הפוליטיקה הארצית.

הצורה שבה ניסו לברר את האירועים עם אותו נהג שבעצם ניצל מהלינץ', הייתה פשטנית מדי. במקום פשוט לבא ולתת לו סלפר את האמת שלו, היה צריך לדעת לשאול אותו שאלות שאולי היו מקשות עליו. כמו כן, לראות איך הוא רואה באופן אישי את יחסי היהודים והערבים בעיר.

מדוע לצד הפנייה לחברי הכנסת הערבים, שהפנייה אליהם היא צודקת, שכן הם מייצגים את המגזר הערבי, ואמורים לדאוג לו במסגרת בעיותיו שאיתם הוא מתמודד בחברה הישראלית. הייתה המגמה לפנות לחברי כנסת קיצוניים, כמו אפי איתם וזבולון אורלב? איתם הרי ידוע כמי שהיה חבר בועדת שרים שתפקידה היה למנוע את יישום המלצות ועדת אור, ואורלב אנו יודעים מה יחסו לציבור הערבי והנהגתו.

כך תיארתי בפוסט זה, את ביקורתי על דרך הסיקור של התקשורת בכל הקשור לסיקור האירועים שמתרחשים בעכו. הדברים שהיו חסרים מבחינתי, והדברים שנעשו מבחינתי לא נכון.