"אין לחיים שלנו מטרה מוגדרת מראש." (פרופ' אסא כשר) אני יוצרת ומגדירה את דרכי כפי שאני רוצה, כשאני רוצה. כמי שנטועה בהרגלים שלה, אני מוצאת עצמי לפעמים,נסחפת עם איזשהו כיוון מתבקש, אבל,אני רוצה לשלוט בחיי. להחליט אם לחיות,להחליט לאן, עם מי, ולמה. אני רוצה לכתוב את הסיפור שלי, אני רוצה לכתוב את המשמעות. אני רוצה לכתוב בתוך הדפים הלבנים של סיפרי, שכן אף אחד לא יכתוב את התוכן שלהם במקומי. אני רוצה להסתכל, עכשיו - על חיי,ולדמיין איך הם הופכים לחלק מסיפור שאני רוצה לספר. אני רוצה את ענת שבעולם, מצאתי את רובי, ואני הולכת עכשיו למצוא את כולי. אני מודה לפרופ' אסא כשר שקרא את השיר בשנת 1984 לעדת סטודנטים לפילוסופיה. הרעיד את ליבם באופן שלא שכחתי מעולם. איתקה מאת קונסטנטינוס קוואפיס (1933 – 1863) כי תצא לאיתקה בקש כי תארך דרכך מאד. שתהיה מלאה הרפתקאות, שופעת תגליות. ליסטריגונים, קיקלופים, פוסידון הזועם – אל תירא מהם: לעולם לא יקרו אלה בדרכך כל עוד מחשבותיך נעלות, כל עוד רגשות נשגבים מדריכים את נפשך ואת גופך. ליסטריגונים, קיקלופים, פוסידון הפראי – לא תפגוש בם אלא אם כן תישאם בקרבך, אלא אם כן רוחך היא שתקימם לפניך. בקש כי תארך דרכך מאד. מי ייתן ותתעורר אל בקרי קיץ רבים, ובשמחה רבה, בחדווה, תדרוך כף רגלך בנמלים אותם תפקוד לראשונה. מי ייתן ותחנה במחוזות המסחר הפיניקיים ותרכוש את הטובים שבטובין, אם הפנינה, האלמוג, הענבר וההובנה, גם בשמים משכרים מכל המינים – בשמים משכרים ככל שתוכל לשאת. ומי ייתן ותפקוד ערים מצריות לרובו תלמד, ותוסיף דעת מחכמיהם. ותהא איתקה לנגדך תמיד, להגיע לשם זה ייעודך. ועל הכל, אל תאוץ לך הדרך. ולוואי ותארך מאד, שנים הרבה, ותגיע אל אותו אי ואתה שבע ימים, עשיר ככל אשר אספת בדרכך, ובלי לצפות שאיתקה תעשירך עוד. איתקה העניקה לך את הטיול המופלא. אלמלא היא לא היית יוצא כלל למסע. אין בה עוד. והיה כי תגלה ערוות עניה, לא איתקה הוליכתך שולל. וכך, לאחר שתקנה חכמה ותעתיר ניסיון, אז תשכיל להבין משמעותן של איתקות אלה. תרגום מתרגומים לאנגלית ולאיטלקית: דן פלדמן feldman@bezeqint.net |
תגובות (60)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הבנתי את הרמז....
טוב נו, אולי מקוריות זה לא הצד החזק שלי בפוסט הספציפי, אבל מתנחמת שלכל אחד ואחת הדרך שלה המיוחדת לאיתקה, והדרך היא זו המקורית בסופו של דבר.....
אמשיך להתעדכן,
עינב
ניצנוצים כפולים רציתי, וצטטתי.
תודה.
תודה על תגובתך.
אנו מסתכלים על אותם הדברים, ומתרגמים במילים שונות.
כמו שכינית...מילים.
אין לנו מטרה, יש בנו דרך.
אנחנו נושאים בתוכנו את המפה האישית שלנו שתוליך אותנו בדרך הכי נכונה לעצמנו.
מטרות הן ציוני דרך במפה הזאת, נגיע אליהן אם נבחר ונגיע לאחרות אם נבחר אחרת.
החשוב, להכיר את המפה שלנו כדי לנוע בה ולא במפה של אחרים.
עלה נידף ברוח שאין זוכרים שהיה או בא, זו תהיה אני.
ביננו, יזכרו אותי אולי שני דורות קדימה, ותו לא.
ולא שזה רע, זה טבעי.
אפשר לזכור את מה שנוכח בחייך, אך, לכשהתפוגגת - זכרונותיך התפוגגו איתך,
ומה שזכרת נעלם.
ולי אין צורך להשאיר חותם מעבר למה שכבר השארתי.
תודה לך יקירה.
אבתר היקרה
תודה שבאת והגבת,
העונג כולו שלי.
אכן הגענו לאותה הצומת מדרכים וכיוונים שונים.
אבל העוצמה של השיר ומשמעויותיו עברו בתוכינו.
אהבתי את התרגום המודרני והנשי שלך,
מצפה לקרוא עוד.
חג שמח .
ענת
לענת היקרה!
תודה שהזמנת אותי לבלוג שלך,
כפי שאת רואה לכל אחד איתקה שלו,
לכל אחד מקום אליו הוא שואף להגיע .
מקום של תקוות וחלומות.
איתקה הפגישה בינינו, והפכה להיות צומת מפגשים
זה סימן שאנחנו יכולות להיות חברות.
חג שמח
ברייקי
אסתר שמיר
יקירתי הדפים שלך מעולם לא היו ריקים הם היו מלאים עוד קודם ..זה שלא ידעת עליהם..זה שאינך זוכרת את הסיפורים שלהם ובעיקר את הסוף שלהם אין זה אומר שהם ריקים מתוכן..
כל אדם הגיע לכאן עם קו גורל קו חיים קו מוות ..ניתנו לו מספר שנים שבהם הוא צריך למלא את ייעודו ולתקן את התיקונים שהוא צריך לעשות..
כל אחד בוחר את הבחירות שלו את החברים שלו את החברויות שלו בסופו של דבר אם תתבונני במילה חבר ובחירה הינם זהים..
אנחנו בוחרים את הצעדים שלנו את החברים שלנו ואת הדרכים בהם נלך ..
לכל אדם יש מטרה וכל אדם הוא מפתח לעוד דלת שממנה את יכולה לדלות מידע כדי להמשיך במסע חייך..
בסופו של דבר גם הצרות שלנו הם הבחירות שלנו ..נוכל להתעלם מהם ולהתמודד איתם או ניקח אותם איתנו בכל מקום ומקום..השמחות העצב הכאב והאהבה שלנו גם כן שזורים בהם ובתוכם..
בסופו של דבר את תמצאי שהעולם שלך מלא גדוש עד גדותיו בידע ובהרבה תובנות והוא כמו ספר פתוח שמלא דפים והכל בו כתוב אך לא תמיד תוכלי לקרוא הכל להבין הכל ובעיקר להרגיש הכל..
והכי חשוב כשתצאי מהעולם הזה ותעברי לעולם האחר את חייבת לומר לעצמך הייתי פה נהנתי פה השארתי והטבעתי חותמי ויזכרו אותי גם אחרי לכתי...
אחרת היית כעלה נידף ברוח שאין זוכרים שהיה ואין זוכרים שבא..
הספר הוא שלך התבונני בו נכון ותוכלי לקרוא מה מצפים ממך מה רוצים ממך ומה את רוצה מעצמך ...
חג שמח ובעיקר חג נפלא..
"השמיכי על הגילויים שלך על עצמך"
אני רואה בדמיוני שמיכה חמה רכה ו- ע נ ק י ת יורדת משמיים
ומכסה אותי לאט לאט, ועוטפת אותי בגילויים ותובנות.
תודה אורית יקרה,
חיבוק אמיץ
חג שמח
תודה לך תמר הלבבית.
כמוני, כמוך.
תודה רפאלה יקרה
כשאני הולכת בדרך לאתיקה,
הכל קורה,
אני גם טועה, בשגגה, ללא כוונה תחילה.
תודה שלא ויתרת לי
תודה שחזרת לקרוא שוב, וכיכבת.
ותודה על ישירותך, חברה יקרה.
אני תמיד בעד התבטאות גם בכתב,חושבת שזה עוזר לברר את הדברים ולמקד אותם טוב יותר מאשר בדיבור,
גם אם את/ה בעל כישורי ביטוי ורטוריקה גבוהים.
השמיכי עם הגילויים שלך על עצמך,המשיכי לעכל את קורותייך ותובנותייך,זה שלך,ובינתיים את עושה את זה נפלא.
חיבוקים וחג שמח,
אורית
חזרתי עם כוכב....
רפאלה
לאחר שתקנה חכמה ותעתיר ניסיון,
אז תשכיל להבין
האם לא הנסיון הוא שמעתיר חכמה?
ולך ענת שבעולם
לכי הגשימי!
התמכרתי לכתיבה ודיווח, מבטיחה להמשיך,
ומודה על המילים החמות.
תודה.
ושוב מזל טוב.
אוצרות, מן הראוי לחפש ולמצוא.
ללכת בדרך במסלול הזמן
לחוות,
לעשות,
להקשיב,
להרגיש,
לשמוח,
לצחוק
להתרגש,
לרגש
להשפיע,
להצליח וגם להכשל.
מקבלת את ברכתך מתוך דבריך בפוסט ולפרשנות המילה "הצלחה".
אבחנתך מדויקת להפליא
מרתק לקרוא את כתיבתך ואת הדברים שאת מביאה.
למצוא את כולך... זאת המשימה באמת. אנא דווחי לנו מהשטח כיצד מתנהלים העניינים.
הי ענת
שירים טובים
במיוחד של קוואפיס ..:)
למצוא את עצמי
ואולי עדיף לשכוח ?
:)
במיוחד ליום הולדתי
תודה
חיי את חייך וספרי את סיפורך
אספת כבר את עושרך
לכי בדרכך
בשמחה
ענבל
אין לחיים שלנו מטרה מוגדרת מראש.
אכן, אנחנו מתווי הדרך וגם ההולכים בה.
לעיתים מתחילים בשביל מסוים ולעיתים בוחרים להחליפו.
זה כל הקסם- ביכולת שלנו לבחור ולהחליט עבורנו בעצמנו.
לא להכנע לתכתיבים ולא לתת לאיש/רעיון או שיטה לקלקל או להשפיע על רצונותינו .
אני הצלחתי, אמנם לא בקלות, אבל רוב חיי התנהלו על פי רצוני בלבד.
בהצלחה.
מקסים. בהצלחה בבחירת דרכך...
ענת
דברים שכתבת והשיר שבחרת[מכירה אותו] הם לא מקריים לחלוטין.
לי זה נשמע כמו אדם שמכין את עצמו לצאת לדרך חדשה.איזה יופי
כמה משמח. רק המעיזים מרוויחים.
אני יוצקת את התוכן,
ואת אי המשמעות.
אני לשה ומעצבת
את חיי
ללא ליאות.
מעט עייפה מהדרך,
אך עדיין בריכוז,
מתקדמת
עם הקצב
רואה את החירות.
תודה תמרה.
ענתי,
אהבתי מכל את שירך
שהרי החיים ריקים ממשמעות
ורק אנחנו נותנים להם את המשמעות
שתהיה לך שנה משמעותית בדרכך שלך.
הי ענת
רוב האנשים אוהבים לחיות במקום שהם מכירים,
אוהבים את השיגרה,שם הם בטוחים, יודעים מה צריך לעשות ואיך.
לכן הם בונים סביבם חומות, ככל שהם לא בטוחים הם מוסיפים עוד ועוד חומות.
אני רואה שאת עומדת לפרוץ את החומה האחרונה שמקיפה אותך,
זה לא נוח, זה מפחיד, זה לצאת מהשיגרה הבטוחה, זה להיחשף.
אבל זה אמיץ, זה לגלות, זה ליצור, זה סיפוק עצמי.
קבלי את מה שתגלי על עצמך, באהבה ובחיבוק גדול
בהצלחה
תודה.
מסעות מופלאים לכולנו
ואני,
אני רוצה את הכל,
כולל הטעויות,
התהיות
ההתלבטויות.
אני רוצה את הכל,
אני רוצה לחיות.
איזה יופי של שיר..
איתקה...
חלום שצריך להתגשם.
מעניין...
לפני כמה ימים היתה גם התייחסות לאיתקה...
אהבתי את צורת כתיבתך ואת הוספת השיר כולו.
תודה לך על השיתוף.
רפאלה
תודה ענבל,
קחי את הדרך לאיתקה ועשי בה כרצונך.
תודה לך מוטי,
על הכנות והיושרה.
תודה.
מכירה את התרגום,
אומר בעדינות ובכבוד הראוי שהוא מעט מליצי לטעמי.
אבל בשבלך הרי הוא:
איתקה | קונסטנדינוס קוואפיסכִּי תֵּצֵא בַּדֶּרֶךְ אֶל אִיתָקָה
שְׁאַל כִּי תֶּאֱרַךְ דַּרְכְּךָ מְאֹד
מְלֵאָה בְּהַרְפַּתְקָאוֹת, מְלֵאָה בְּדַעַת.
אַל תִּירָא אֶת הַלַּסְטְרִיגוֹנִים וְאֶת הַקִּיקְלוֹפִּים
אַל תִּירָא אֶת פּוֹסֵידוֹן הַמִּשְׁתּוֹלֵל.
לְעוֹלָם לֹא תִּמְצְאֵם עַל דַּרְכְּךָ
כָּל עוֹד מַחְשְׁבוֹתֶיךָ נִשָּׂאוֹת, וְרֶגֶשׁ מְעֻלֶּה
מַפְעִים אֶת נַפְשְׁךָ וְאֶת גּוּפְךָ מַנְהִיג.
לֹא תִּתָּקֵל בַּלַּסְטְרִיגוֹנִים וּבַקִּיקְלוֹפִּים
וְלֹא בְּפּוֹסֵידוֹן הַזּוֹעֵם, אֶלָּא אִם כֵּן
תַּעֲמִידֵם לְפָנֶיךָ נַפְשְׁךָ.שְׁאַל כִּי תֶּאֱרַךְ דַּרְכְּךָ מְאֹד.
כִּי בִּבְקָרִים רַבִּים שֶׁל קַיִץ תִּכָּנֵס
בְּחֶדְוָה, בִּפְלִיאָה רַבָּה כָּל כָּךְ
אֶל נְמֵלִים שֶׁלֹּא רָאִיתָ מֵעוֹלָם.
בְּתַחֲנוֹת-מִסְחָר פֵינִיקִיּוֹת תַּעֲגֹן
תִּקְנֶה סְחוֹרוֹת מְשֻׁבָּחוֹת לָרֹב,
פְּנִינִים וְאַלְמֻגִּים, עִנְבָּר וְהָבְנֶה,
וּמִינִים שׁוֹנִים שֶׁל בְּשָׂמִים טוֹבִים
כְּכָל שֶׁרַק תִּמְצָא בְּשָׂמִים טוֹבִים.
עָלֶיךָ לְבַקֵּר בְּהַרְבֵּה עָרֵי מִצְרַיִם
לִלְמֹד, לִלְמֹד מֵאֵלֶּה הַיּוֹדְעִים.וְכָל הַזְּמַן חֲשֹׁב עַל אִיתָקָה
כִּי יִעוּדְךָ הוּא לְהַגִּיעַ שָׁמָּה.
אַךְ אַל לְךָ לְהָחִישׁ אֶת מַסָּעֲךָ
מוּטָב שֶׁיִּמָּשֵׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת.
שֶׁתַּגִּיעַ אֶל הָאִי שֶׁלְּךָ זָקֵן
עָשִׁיר בְּכָל מַה שֶּׁרָכַשְׁתָּ בַּדֶּרֶךְ.
אַל תְּצַפֶּה שֶׁאִיתָקָה תַּעֲנִיק לְךָ עשֶׁר.אִיתָקָה הֶעֱנִיקָה לְךָ מַסָּע יָפֶה
אִלְמָלֵא הִיא לֹא הָיִיתָ כְּלָל יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ.
יוֹתֵר מִזֶּה הִיא לֹא תּוּכַל לָתֵת.וְהָיָה כִּי תִּמְצָאֶנָּה עֲנִיָּה - לֹא רִמְּתָה אוֹתְךָ אִיתָקָה.
וְכַאֲשֶׁר תָּשׁוּב, וְאַתָּה חָכָם, רַב-נִסָּיוֹן,
תּוּכַל אָז לְהָבִין מַה הֵן אִיתָקוֹת אֵלֶּה. [מיוונית: יורם ברונובסקי] קונסטנדינוס קוואפיס (1863 – 1933) הוא גדול השירה היוונית המודרנית, איש אלכסנדריה והתרבות הים-תיכונית הישנה והחדשה.
תודה וחיבוק חזק.
ובלי לצפות שאיתקה תעשירך עוד."
אכן,דרך ראויה לנהל חיים.תודה לכך אביר קפה ורדרד
תודה.
אתה מוזמן תמיד.
תודה ושנה טובה.
מכירה את השיר הזה
אוהבת מאד
חתימה טובה
רונית
היי יפה אמרת!
חלק קורה לנו בדרך כשאנחנו רוצים,
חלק קורה בדרך שלא רוצים ,
חלק כבר קורה בתכנון ,
חלק לא קורה למרות התכנון ,
כשאנחנו חושבים שאנחנו מכירים אותנו ..
פתאם מתגלה לנו שאנחנו שונים , אחרים ממה שחשבנו ,
וחלק יתגלה לנו למרות שלא ממש רצינו לראות מי אנחנו ..
תעלומת פיתולי החיים , עם עצב הומור ומעט אושר .
מתובל באנשים ובארצות , במקומות , ובתחושות ..אנחנו העולם .
זה מה שגיליתי עלי עד היום ...
ציפ
כמה יפה.
מהפנט.
מלא תובנה והשראה.
והכי הכי?.....מסקרן ונשמע מבטיח כשאת כותבת-אומרת.
"מצאתי את רובי,
ואני הולכת עכשיו למצוא את כולי. "
שתמצאי ותמציאי עצמך מחדש, ותכתבי כך ברהט ולהט-חיים את שראויה את-לו, לך ולכל אשר עמך.
מחזיק אצבעות.
מחבקך.
ומוקירך על האומץ.
מוטי.
יפה כתבת והשיר איתקה הוא אחד השירים האהובים עלי ביותר,
אולם מעדיפה את התרגום של יורם ברונובסקי, מכירה?
כתבת מקסים* את מרגשת. תודה לולי
ויליאם סארויאן בוחר למקם את ספרו "הקומדיה האנושית" (http://www.mitos.co.il/Book/BookFocus.asp?ID=96649) בעיירה קטנה בשם איתקה, ולדעתי, לא בכדי. גם שם - מתמקד הספר באושר מן הדברים הקטנים. איש מהגיבורים אינו גיבור במובן המקובל של המילה. שום מעשים גדולים לא מתרחשים. ובכל זאת, בכמה יופי וחמלה נכתב הספר על איתקה ואנשיה.
כדאי שכולם ילמדו את השיר ויפנימו אותו למען עתיד טוב יותר.
תודה לך יקירה שהבאת את אתיקה.
אשוב עם * בצאת.
לאבירי הקפה, ולנסיכות יערת- הדבש.
בברכת חג שמח כאן על מגש.
המתיקו ביין, גבינות, וגם ייאש.
כי מתוק הוא מתוק הוא ,
ואין כל חדש.
♥
גשר ביילי:
מתוך אוסף 100 לתל אביב ע"י שאול נמרי.
יפה מאוד !!
אהבתי יקירתי, עוד אבקרך
בר
******************
יפה כתבת
שנה טובה