‎6

16 תגובות יום שישי , 10/10/08, 01:15

"החיים אינם מסדרון ישר וקל שבו אנו נעים בחופשיות, בלא קושי,

אלא מבוך של מעברים שאנו נאלצים לגשש ביניהם את הדרך

כשאנחנו טועים ומבולבלים ומדי פעם מגיעים למבוי סתום.

אבל אם נאמין, אלוהים תמיד יפתח לנו דלת

אולי לא אותה הדלת שהינו חושבים עליה בעצמנו,

אבל דלת שבסופו של דבר תתגלה כמועילה לנו"

א. קרונין

מבולבלת... לא יודעת מה לחשוב, העיניים הכחולות הגדולות האלה,

החיוך הממיס, העצב האין סופי שבסוד, עד מתי???

רוצה לפתוח לדבר ולפרוק וכאילו המילים בורחות.

אם רק תשים לב..

שביל הלבנים הצהובות משובץ ביהלומים בוהקים

ואני אבן חן משובצת בנוף..

ואתה שהולך בשביל זה בבטחה שים לב לנוף כי גם אבני החן מנצנצות..

שעון החול מורה שזהו נגמר הזמן..

ועכשיו הגיע הזמן להוציא הכל..

שנה חדשה צריך לנקות את מחסני המחשבות ואת סכר הרגשות..

התאמצתי כל כך להסתיר את הבפנים, שלא יראו שלא ידעו..

וזה לא שאני איזו מכוערת.. פשוט אני ביישנית.. נוטה להחבא בין הצללים.

החלטתי:

לפנות מקום מהישן לחדש.

לפתוח את הדלת שהציעו לי.. ולפרוק..

אז תודה לך אור יקרה שלי.. שהכרת לי את האתר

זו לא הדלת שחשבתי עליה

אבל בהחלט היא מועילה.

שתהיה לכולנו שנה טובה של אושר ושמחה.

דרג את התוכן: