rivka: reloaded
Reality is a crutch for people who can't cope with drugs
(Lily Tomlin)
פוסטים אחרונים
- הופעת הרוק (?) הכי טובה שתוכלו לראות בזמן הזה 5/7/10
- לידיעת הקורא רוביק דנילוביץ' 23/6/10
- אני מספמפמת 22/9/09
- נקמתי בבזק וב-012 סמייל 10/8/09
- רופאה מטומטמת 11/5/09
- מוג'ית מחליטה למות 3/3/09
ארכיון
לזכרים שביניכם:
זה בעיקר אגוצנטרי. חכו לבוקר, הורידו איזה אספרסו עצבני, שתו שייק בננות עם חלב (ראיתי בערוץ 8 שזה עשוי לסייע להנגאובר), שתו הרבה מים + אדוויל, ואם עדיין תחשבו ככה - הזמינו אותה לבית קפה או לים או סתם דברו איתה בטלפון. ולבּנות - אתן יודעות מה לעשות עם מישהו כזה, נכון? טוב, בגיל 23 גם אני חשבתי שזה רומנטי, סוער כזה והרפתקני. זה לגמרי לא. סתם שיחת שיכור שלא רואה אותי ממטר. |
תגובות (27)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
((~:
(מה פוגעני מה?!)
אצלי אין בעיה כזו.
או, יותר נכון אני פשוט לא יכול להבין על מה את מדברת.
אני נשוי.
ואת רשאית למחוק את התגובה הפוגענית הזו.
ואני - בירושלים, שזה כמו עומר, אבל מת.
"אני אוהב אותך, ואילו את ישנה"...
יתכן ואת צריכה להביא בחשבון גם התנהגות כזו...
הסבר מפורט ומשעשע לגבי האלכוהול אפשר למצוא בפוסט הבא:
http://cafe.themarker.com/view.php?t=682231
תודה תודה!
זווית ראיה מחמירה אך מובנת.
כנראה שעלי לבקש כמה מחילות על התנהגויות דומות בצעירותי.
אבל אז לא שמעתי גינוי.
וחוץ מזה חוק התישנות מעביר העבר ליקום אחר, מתון יותר.
וכוכב - קראתי את הספור הקצר שלך על התשוקה ונהנתי
השייק בננות-חלב לא היה הכי מוצלח בתכנית, משהו כמו מקום שני.
הם שלחו את הכתב לשתות המון, במשך כמה ערבים רצופים, וצילמו אותו גם מיד כשקם בבוקר, כשבכל פעם הם מנסים "מונע הנגאובר" אחר.
הסיבה להנגאובר, לפי התכנית, היא התייבשות. הקטע עם השייק בננות היה משהו בגלל שהן מכילות הרבה אשלגן, אבל הוא עזר רק במעט.
הפתרון הכי טוב שהיה שם, למיטב זכרוני, היה לשתות הרבה מים + כדור נגד כאב ראש כבר בערב, אחרי השתיה. אם אני זוכרת נכון - משהו כמו כוס מים על כל כוס בירה שהוא שתה.
אל תמחקי, אנא ממך. זהו מסמך חשוב שיש להפיץ ברבים.
וגם: איפה היה הטיפ עם השייק בננות והחלב בשישי שעבר כששתיתי יותר מדי?
יופי, אני יכולה לבנות על זה שלא תתקשר לפנות בוקר (:
אשרייך!
איכשהו כל הווירדוז מגיעים למחלקה שלי. (בטח מחבקי העצים יגידו שאני משדרת להם שיגיעו.)
מקווה שזה מגיע למי שזה צריך להגיע :)
ה"הכי אמיתי שאפשר" מתגלה כבר ברגע שהטלפון מצלצל: הבנאדם לא רואה אותי ממטר. הוא אגוצנטרי.
עכשיו - למה לי לי להגיע רחוק עם מישהו כזה?
עצות לחיים.
סמס לא היה גורר כזה פוסט.
מדובר בשיחת טלפון לטלפון הקווי של הבית, שעותק בזק ממנו אני מחזיקה ליד המיטה ומצלצל לי ישר לתוך המוח.
ולא, אצל ה"ספונטניים" ש"חיים על הקצה" (ראה תגובתי לארול) שום שעה אינה מאוחרת או מוקדמת לכלום.
מדובר בטיפוסים שאינם 100% מבחינה נפשית, לענ"ד הלא מקצועית.
כפרה, היו לי מהסוג הזה חצי פולני ואף פולני מלא, למיטב זכרוני.
משום מה בספרות ובקולנוע, וגם סתם באמנות, יש נטיה להאדיר טיפוסים ש"חיים על הקצה".
ובכן - חיים על הקצה מיי אסס (אופס!) - אלה טיפוסים לא בוגרים, מרוכזים בעצמם, שבמקרה שיש להם איזשהו כישרון אמנותי - בכלל הם מרשים לעצמם, ראה מקרי פיקאסו, רודן, אלכסנדר פן והמוזיקאי הכושל שגר פעם לידי במלצ'ט. וגם החצי פולני והפולני המלא שעדיין מסתובבים בעיר כאילו הכשרון שלהם מקנה להם זכויות יתר על אנשים רגילים. שום זכויות יתר, סתם חארות שבמקרה נולדו עם כשרון.
למרוקאי אפילו זה אין, אבל זה ממש לא קשור.
וחוץ מזה, גם לתכניות TV מטומטמות יש נטיה להאדיר ספונטניות. גפ ספונטניות מיי אסס. מי שאוהב אותי יתחשב בי גם אם הוא ספונטני. ז"א - הוא יכול בספונטניות להציע לי בשעה סבירה ללכת אתו למקום נחמד או מעניין, או הצעות מעניינות אחרות, אבל ספונטניות ב-4 בבוקר - לא בבית ספרנו.
אל תיתממי, גם בחורות עושות את זה.
על כל סמס "ערה?" קיים סמס "עסוק?"
אבל אני חייב לציין ש4:45 זה מאוחר מדי לכל תוכנית או זממה
להבדיל מ3:00.
רבקוש,
לקחת אותו קשה, אה? אמרתי לך לא להתעסק עם מרוקאים.
אני גרה בעומר, שזה כמו חיפה על משככי כאבים.
תעברי לגור בחיפה.
אצלנו אין את המחלה הזאת של עיר ללא הפסקה.
אחרי 11 בלילה דממת אלחוט, ובין שתיים לארבע שלאפשטונדה; שקט.
1. נראה לך?!
2. לא כפרה, זה לא היה אחרי דייט. זה היה אחרי שהוא יצא לשתות עם אנשים אחרים.
3. אולי אמחק, אני לא מתה על חשיפה קרובה מדי ברשת.
אני יכולה לסדר לך! נראה מעולה, לגמרי לא בוגר רגשית וספונטני - לטוב ולרע (לא התלוננתי כשהוא נחת עם סושי).
אל תמחקי את הרשומה הזו, זה כמו למחוק חיים או יצירת אומנות.אני משאירה את המילים הפְּגִיעוֹת או הכעוּסות שלי, כדי להזכיר לעצמי לא לייחס חשיבות למקרים דומים בעתיד.
(אבל זו רק אני, אני לא מוחקת מילים, גם כשהם באו ממקום של כעס).
אני לא יודעת איך אני הייתי מתנהגת, אולי אם היה לי ממש נחמד באותה פגישה שהיא הייתה עוד מהדהדת לי בתודעה ומקשה עלי להירדם, או להירדם עם חיוך. לא הייתי כועסת על הטלפון הזה, כי סביר להניח שהוא הרגיש את אותו הדבר. העיתוי, קצת מוזר וכשעייפים זה יכול בהחלט לגרום לתבשיל של העצבים שלך להתלהט.
מצד שני, הטלפון שלי תמיד על צליל שקט, שכך אני לא שומעת אותו בלילה או שפשוט את לא חייבת לענות.
נו תרימי אליו טלפון כעת, תעשי לו קצת שעת חינוך- שלא מתקשרים בשעות לא קונבנציונאליות- ותשלימו: )לי לא קורים דברים כאלה.
או שחינכתי אותם טוב, או שאני יוצאת עם אנשים שפשוט לא מתנהגים ככה, או שפשוט אין מישו שחושב עלי כשהוא בגילופין אחרי ליל הוללות.
-אני לא יודעת מה האופציה הגרועה יותר-