את המילים הבאות אני מקדישה לחברה טובה, שהלוואי והייתה לוקחת מהן עשירית לעצמה, ומיישמת.

שיער שחור ארוך, עיניים ירוקות שמהפנטות כל אחד שעובר מולך - בגדול-

כולנו נשאל, מה כבר חסר לך ? והתשובה תהיה כלום.

האם זה הכל ? - לא, ממש לא, אפילו לא ההתחלה.

כזאת אמביוולנטית שלא יתואר - מפגינה ביטחון אבל הכי שברירית, נראית חזקה וכ"כ כואבת, כ"כ יפה ומרגישה כל כך אחרת.

הוא הלך - יבוא אחד אחר, יותר טוב. בעצם, הרבה יותר טוב.

ואת - את לא מאמינה. לאף אחד, לאף אחת.

את ניזונה מהרס עצמי, שגורם לך שוב ושוב למלא בדמעותייך את הים, שכבר יש בו - כ"כ הרבה דמעות.

זה בסדר לבכות אנחנו אומרים לך, אבל כל כך מקווים שתתחזקי.

מכמויות הכתפיים שנמצאות סביבך, ניתן לבנות חומה אנושית - ואת, בוחרת שלא להישען - על אף אחד, על אף אחת -

רק על עצמך, ושוב את בוכה.

זה לא הזמן לתהות מה היית עושה אחרת, זה פשוט לא הזמן. תני לו לעבור, את תדעי לבד.

משהו בפנים חייב להתחזק יקירתי,

ואני פה, כדי לעזור לזה לקרות - אני אוהבת אותך בכל נשמתי,

מאחלת לך את מה שאני מאחלת לעצמי, ויותר -

רותם.