כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אור הגנוז

    יהונתן, כריש לוויתן

    29 תגובות   יום שישי , 10/10/08, 16:06

      וַיְמַן יְהוָה דָּג גָּדוֹל, לִבְלֹעַ אֶת-יוֹנָה; וַיְהִי יוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּג, שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת.   וַיִּתְפַּלֵּל יוֹנָה, אֶל-יְהוָה אֱלֹהָיו, מִמְּעֵי, הַדָּגָה. 

      

     

    חלמתי שקפה שתה אותי, וכל זה בלי חביתת פטריות או כימיקלים. ככה, נטורל.

    ובכן, במהלך הצום, ביום סתיו, חלמתי שאני חולם. ובחלומי אני יושב עם סבא על גדת החדקל ושותה קפה, אספרסו ליתר דיוק. אבל אז, כמו שאומרים, התהפכו היוצרות, והקפה שתה אותי. זה היה קצת כמו יונה בבטן הלוויתן רק הפוך, כלומר, הלוויתן בבטן יונה ? טוב, לא חשוב, בכל אופן בהתחלה זה היה קצת חזק לטעמי, אחר כך נעים, ולבסוף מצמרר. אני מתכוון לפולי הקפה שדגדגו אותי בבית השחי. בסוף, לא תאמינו, כנראה לא הייתי כל כך טעים והקפה ירק אותי. בהתחלה קצת נעלבתי, אבל אז הבנתי שזה היה רק פעלול. לא סתם פעלול, משהו שאפילו הודיני לא היה עולה עליו. בקפה נותרו מרקמים מחורצים אותם התחלתי לפענח : פ...ו...ס

    פוס ? מה, כמו שהיינו ילדים ועכשיו צריך להפסיק ? ת - פוס, אבל בלי האות ת שברחה לתהילים ? פיס, שלום רק עם י יותר ארוכה כי זה במילא לא משנה ? זעם בלתי נשלט תקף אותי. אני אביא שלום אפילו אם בדרך אצטרך לשתות המון כוסות אספרסו. לאור זהרורים החל להצטייר קו נוסף, התעגל ברכות, והפך לסהר. הבנתי. פוסט. זה היה פוסט.

    רק התיישבתי לכתוב, טראח !!! מבול של צבעים נוחת עלי : ים כחלולי, דם ארגמני, משקל סגולי, ירח לבנוני, שחור של מותי. בסוף הכחול הגדול השתלט. התחלתי לשקוע לתוך עלטה גדולה...

    ואת מי אני פוגש ? לא את הלוויתן הענק ההוא שבלע את יונה אלא כריש לוויתן ששמו יהונתן.

     

    " היי יוני, מה קורה אחי ? ", אני שואל

    " די, עזוב "

    " אחי, אין דבר שאתה לא יכול לספר לי "

    " אכלתי בבוקר חביתית פלנקטון עם דגיגים ופתאום בלעתי איש ששותה קפה ! "

    " מה ?!!! אחי, אני יודע שזה נשמע הזוי, אבל זה הייתי אני "

    " אברמיקו " (אברמיקו, עלק ), הוא אומר לי. " נו באמת. בכל אופן אני בדרך לבית כנסת ".

     

    בום !!! משהו מתפוצץ לי בראש. אני עף מעל הים בקלילות מסוגננת, בלי טיסה מאורגנת. קצף הגלים הלבן, סנפיר של כריש לוויתן. אני מושך שמאלה. פאק !!! מה זה ???  לא רואים כלום. בתי הזקוק של חיפה. שובר ימינה, נוסק, מסתחרר, מתכדרר, מתבהר. ורטיגו. אני בורטיגו. כנף שתיים שומע ? תוריד לי פה עוד קטנה. ירושלים. על ראש ירושלים נישא שמחתנו. כיפת זהב מעל, תחתיו תהום ודמי, שאני גל, שאני גל אל ארץ חלומי. נחלאות. בית הכנסת עדס. סליחות. חזרתי הביתה.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (29)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/4/09 12:13:

      צטט: yochiy 2008-10-18 13:10:58

      מרגיש באמת כמו בחלומות המערבלים קטעים ממציאות עם דימיון

      יופי של כתיבה, תודה שלקחת את ידי לביקור :-) 

      יוכי 

      יוכי , הגם את במתערבלות ?

      אהובתי בשם עליון...

      רבות מדי האהבות

      שכבר נבלו בלבבות

      של ידידנו

      על כן בשם כל הקדושים אני דודך

      מצהיר בזאת שלא אבקש את ידיך

       

        26/4/09 12:04:

      צטט: shakti 2008-10-17 15:32:51


      כמה נהדר

      כמה דימויים נהדרים מתערבבים לי

      עם מציאות ודמיון ואמונה

      היי שאקטי , הוד והדר , תשתדלי לא לאבד את מרכיבי היסוד בתוך הסלט...

       

        26/4/09 12:01:

      צטט: אני סי 2008-10-15 00:56:38

      * כמה טוב שבאת הביתה - אברמיקו קריצה

      כמה טוב לראות אותך שוב...תמים

       

        26/4/09 12:00:

      צטט: שיקשקשוק 2008-10-11 20:18:21

      הזוי ומטורף.

      וזה למה אהבתי.

      תודה על השורה השניה...

      בקשר לראשונה , אם הופכים שלך יותר הזויה :

      הזוי ומטורף = פרות מו יוזה . אוקיי , פרות עושות מו , אבל יוזה ???

       

        26/4/09 11:56:

      צטט: די. 2008-10-11 12:00:30

       

      יפה

       

      תודה , גם לי

      כמה דגים באים מחמדת הפתיון ?

      מחשבות בטלות ממזרח לעלי הלוטוס

       

        26/4/09 11:54:

      צטט: malie123 2008-10-11 11:39:57


      שמע, אני לא ראיתי כאן שום חוויה.

      אבל התעלפתי מצחוק.

      בעיקר שהגעתי לפולי הקפה בבית השחי.

      הרגת אותי :)

       

      כבר אין לי כוכבים אני עוד אחזור...........



      Struming my pain with his fingers
      Singing my life with his words
      killing me softy with his song
      killing me softly with his song
      telling my whole life
      with his words
      killing me softly with his song

       

        26/4/09 11:49:

      צטט: אוריה עמרני 2008-10-11 00:45:08


      כוכב. תמשיך לחלוםחיוך

      תודה , בטח שאני ממשיך

       

      איך על פראג שחר לא בקע
      בשלישית כלה כוחו
      איך נדם קול כיכר הומה בחג.
      שיר שחלמתי על פראג -
      שם השחר עוד יבקע.

        26/4/09 11:47:

      צטט: daaaag 2008-10-11 00:33:06

      נהדר. אהבתי. אוהבת חלומות ובמיוחד עם לוויתנים (:

       

      שמח לשמוע , הייתי כחולם !

        26/4/09 11:45:

      צטט: שושנט 2008-10-10 23:47:14


      אהבתי.

      אין כמו אהבה , אהבתיה , אני יודע זאת פתאום

       

        26/4/09 11:44:

      צטט: אולטרה ויולט 2008-10-10 18:27:28

      אוי , איזה חלום חלמת ..

       מאז צאת ראש השנה מרחפת אני בסמטאות נחלאות "שכונת הפחים" כך נקראת בילדותי . בבית הכנסת עצמתי את עיניי ויכולתי לשמוע את קולו של סבי ע"ה בוקע מבית כנסת עדס בירושלים . וקולו הערב שהיה נחשב ונקרא בפי כל שומעיו קול הזמיר .  ואז השופר העיר אותי בקול תרועה שחדרה לעצמותיי ... כמה כמהה נפשי לימים שהייתי יושבת ליד סבא בבית כנסת עדס בירושלים מביטה בו בגאווה מותחת צוואר שכולם יראו שזה הפייטן שייך לי כן רבותי זהו סבא היקר שלי .  אבי תודות לך אני חוזרת למקומות קסומים מילדותי ומעירה את כולם לתור ולחפש אחר קולו של סבי .  עוף גוזל - יש בך נשמה של מלאך .  אהבתי את שכתבת.  שבת שלום.

       

      אני בטוח שהשיחות שלנו על בית הכנסת עאדס ועל סבך התערבבו בחלום , שבת שלום

      (רק אל תשכח , יש נשר בשמיים)

       

        26/4/09 11:41:

      צטט: עגורה לבנה 2008-10-10 18:24:14

      תהומות הלא מודע החזירו אותך אל נופי הנפש שלך, המילוליים, עשירי הצבעים, אל עוצמות האין סוף הפרטי, האישי .

      טשטוש ובהירות בכפיפה אחת, מרחק והתקרבות בו זמנית.

      המולדת.

      חווית לידה מחודשת, ובחירה, ירידה לצורך עלייה, התייצבות ושיבה הביתה, הבית שמחכה לנו בתוכנו, במילים, בצלילים, באנשים, בזכרון.

      ברוך שובך!!!!!

       

      תודה , שובי לביתך

      מה אדם ? הלא בשר ודם

      ימיו עוברים כצל ולא ידע בנודם

      פתאום יבוא אידו , ישכב ונרדם

        26/4/09 11:38:

      צטט: עלמה אוהבת 2008-10-10 17:45:33

      מה דייה, עפתי איתך...רגוע

       

       


       

       

      עלמתי , מקווה שגם הצלחת לשוב איתי בשלום . זו הייתה חתיכת הרפתקאה !

       

        26/4/09 11:36:

      צטט: מדונה של הפרברים 2008-10-10 17:10:27

      כתבת נפלא, אברמיקו יקר...

       

      ובוודאי לא מקרי הוא הדבר שהחלום הזה נחלם בעיצומו של יום כיפור, ולא רק בגלל הצום והמחסור הקשה בקפאין... ועיניתם את נפשותיכם.

       

      אבל העיקר שבסופו של המסע המטלטל הזה חזרת הביתה לחוף מבטחים... :-)

      לא תאמיני , חזרתי מותש...תודה

      ברדת הערב נדמם כל החי

      ציפור ממהר אל החורש

      מצפצף דומם בצל קיר המזרח

      כך סתם אני שב ומוצא את חיי

       

        26/4/09 11:34:

      צטט: pnina s 2008-10-10 17:03:38

      תארת כאן  חויה לא פשוטה

      חויה שבינה ובין המוות המרחק דק...

      ורטיגו-איבוד חוש ההתמצאות במרחב

      בין שמים לארץ

      בין שמים לים

      לא סתם הכריש לויתן יהונתן- הגל

      ממנו ביקשת שאני גל

      אל ירושלים

      התחברות הנשמה היהודית.

       

      הרבה אלמנטים בסיפור אחד

      סיפור אחד שמלמד המון.

       

       אני

       

      תודה את

      אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא   וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ

        18/10/08 13:10:

      מרגיש באמת כמו בחלומות המערבלים קטעים ממציאות עם דימיון

      יופי של כתיבה, תודה שלקחת את ידי לביקור :-) 

      יוכי 

        17/10/08 15:32:


      כמה נהדר

      כמה דימויים נהדרים מתערבבים לי

      עם מציאות ודמיון ואמונה

        15/10/08 14:07:

      תודה על תשומת ה

      עם גשם ראשון ,גשם ברכה

      "לשבת ולחג"  

      לחיים טובים,

      ומתוקים,

      בהבנה, במסירות,

      ובחמלה, ובאהבה.

      "FOR LOVE"

       PEACE, HAPPINESS, AND UNDERSTANDING

           ""



      יפה תל אביב שלנו , לשנה החדשה .

      "גשם ראשון"

      רח' גורדון:  אוסף תל אביב 100 :שאול נמרי.

        15/10/08 00:56:
      * כמה טוב שבאת הביתה - אברמיקו קריצה
        11/10/08 20:18:

      הזוי ומטורף.

      וזה למה אהבתי.

        11/10/08 12:00:

       

      יפה

       

        11/10/08 11:39:


      שמע, אני לא ראיתי כאן שום חוויה.

      אבל התעלפתי מצחוק.

      בעיקר שהגעתי לפולי הקפה בבית השחי.

      הרגת אותי :)

       

      כבר אין לי כוכבים אני עוד אחזור...........

        11/10/08 00:45:

      כוכב. תמשיך לחלוםחיוך
        11/10/08 00:33:
      נהדר. אהבתי. אוהבת חלומות ובמיוחד עם לוויתנים (:
        10/10/08 23:47:

      אהבתי.
        10/10/08 18:27:

      אוי , איזה חלום חלמת ..

       מאז צאת ראש השנה מרחפת אני בסמטאות נחלאות "שכונת הפחים" כך נקראת בילדותי . בבית הכנסת עצמתי את עיניי ויכולתי לשמוע את קולו של סבי ע"ה בוקע מבית כנסת עדס בירושלים . וקולו הערב שהיה נחשב ונקרא בפי כל שומעיו קול הזמיר .  ואז השופר העיר אותי בקול תרועה שחדרה לעצמותיי ... כמה כמהה נפשי לימים שהייתי יושבת ליד סבא בבית כנסת עדס בירושלים מביטה בו בגאווה מותחת צוואר שכולם יראו שזה הפייטן שייך לי כן רבותי זהו סבא היקר שלי .  אבי תודות לך אני חוזרת למקומות קסומים מילדותי ומעירה את כולם לתור ולחפש אחר קולו של סבי .  עוף גוזל - יש בך נשמה של מלאך .  אהבתי את שכתבת.  שבת שלום.

       

        10/10/08 18:24:

      תהומות הלא מודע החזירו אותך אל נופי הנפש שלך, המילוליים, עשירי הצבעים, אל עוצמות האין סוף הפרטי, האישי .

      טשטוש ובהירות בכפיפה אחת, מרחק והתקרבות בו זמנית.

      המולדת.

      חווית לידה מחודשת, ובחירה, ירידה לצורך עלייה, התייצבות ושיבה הביתה, הבית שמחכה לנו בתוכנו, במילים, בצלילים, באנשים, בזכרון.

      ברוך שובך!!!!!

        10/10/08 17:45:

      מה דייה, עפתי איתך...רגוע

       


       

       

      כתבת נפלא, אברמיקו יקר...

       

      ובוודאי לא מקרי הוא הדבר שהחלום הזה נחלם בעיצומו של יום כיפור, ולא רק בגלל הצום והמחסור הקשה בקפאין... ועיניתם את נפשותיכם.

       

      אבל העיקר שבסופו של המסע המטלטל הזה חזרת הביתה לחוף מבטחים... :-)

        10/10/08 17:03:

      תארת כאן  חויה לא פשוטה

      חויה שבינה ובין המוות המרחק דק...

      ורטיגו-איבוד חוש ההתמצאות במרחב

      בין שמים לארץ

      בין שמים לים

      לא סתם הכריש לויתן יהונתן- הגל

      ממנו ביקשת שאני גל

      אל ירושלים

      התחברות הנשמה היהודית.

       

      הרבה אלמנטים בסיפור אחד

      סיפור אחד שמלמד המון.

       

       אני

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      פִּיּוּט
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין