| "אני לא מתחיל עם פמיניסטיות. פעם התקשרה אלי אחת, ואמרה 'בוא אלי, אין אף אחד בבית'. הלכתי אליה, ובאמת לא היה אף אחד בבית." רודני דיינג'רפילד(22 בנובמבר 1921 - 5 באוקטובר 2004) קומיקאי אמריקאי.
*
איך שהגעתי הביתה, נחת עליי רעב מהסרטים. הרגשתי כאילו אני באי בודד, ירוק מסביב, מי ים צלולים, ואין כלום מסביב. רק רעב. הזמנתי פיצה - אמרו שלושים דקות – המשכתי לחיות. ככה, עד שיעברו השלושים דקות. בינתיים דמיינתי איך אני פוגש בלונדינית על החוף – תמיד יש בלונדיניות על חוף באי בודד, זה דבר מוכר מאוד. כל מי שהיה בודד באי בודד יודע באוטומט – ואומר לה: מה המצב, יא עוקרת הרים וטוחנתם זה בזה? והיא מסתכלת עליי ואומרת: אתה מהפיצה? טומי לפין, מאמן טניס נשים
*
"אני כותב ספר המשך לתנ"ך, זה ספר נהדר, הוא קיים כבר זמן רב, נראה לי שהגיע הזמן לעוד אחד." ג'ורג' קרלין (12 במאי 1937 - 22 ביוני 2008), שחקן וסופר אירי־אמריקאי.
*
הגיע הזמן שנתקדם הלאה. החלטתי ללכת ולדבר עם השותף שלי. אמרתי לו – אדיסו, אי אפשר ככה יותר, אי אפשר. אז הוא אמר לי – יש לך רעיון? אמרתי לו – לא רעיון, יש לי סטרטראט. - מה? - התחלה יש לי. - נו נשמע? - אמרתי לו, חכה רגע – סליחה על הביטוי, כן? - יש לי קקי. ניסו ורטהיימר, בית המעצר קישון
*
''הוא טלטל את גופו בסערה וברטט, ואז גמר'' (מתוך 'הוצאות להורג' הוצאת פקסטון-בוקס לונדון)
*
עברו שלושים דקות ואין פיצה. התקשרתי אליהם, ועונה לי מזכירה. אמרה: אם אתה רוצה מחלקת שתיה, הקש 3, לעברית הקש כוכבית או המתן. המתנתי. עברו שלושים דקות ואין עונה. טומי לפין, מאמן טניס נשים
*
''הלו ז'בוטינסקי כוס אמק בוא תעזור!'' ז'בוטינסקי ממאן לתת יד למאכער המקררים
*
חזרתי אליו, אמרתי לו: אדיסו, אני מצטער. והוא אמר: לא נורא ניסו, יש לך קקי, מה לא תעשה? אמרתי לו – ואלה זה הסטרטראט שלי. אמר לי – מה? אמרתי לו זה הסטרטראט. אמר – נו נשמע? אמרתי לו - חכה רגע אחי, יש לי עוד סיבוב. נראה לי אכלתי פה חאזוק רציני מהפסוליה. ניסו ורטהיימר, בית המעצר קישון
*
"לך לשער המוגרבים ותגיד עשרים פעם במהירות את המילה 'וואקף', אני אארגן לך רס"מ עד השחרור מבית לוינשטיין". שני חיילי מג"ב מריצים דחקות בתפילות יום השישי של הרמדאן אי שם בעיר העתיקה
*
נניח שאני רוצה משהו מתוק. יורד לפיצוציה. ברור לכולם שאני מגמגם מלידה, ושמעו את זה עוד ברחם של אמא שלי את הגמגומים. עוד נניח שמדובר בחורף, קור מקפיא, ומכיוון שהפיצוציה מתחת לבית שלי, אני לובש רק את הטריקו, והשיניים שלי נוקשות מקור. עכשיו, איך אני מבקש טובלרון? (מתוך, 'חיים בניאון' הוצאת פקסטון-בוקס, לונדון)
*
אחרי שלושים דקות, יצאתי כמו חדש. אמרלי – יש סיכוי שאנחנו מגיעים לנקודה? אמרתי לו – תשמע. לי קוראים ניסו, ולך קוראים אדיסו, נכון? אמר – 100%. אמרתי – ניסו ואדיסו, נשמע טוב, כמו יין ויאנג, כמו סטרסקי והאץ', כמו מוקה וניל. - אמר, שמור על הפה שלך אה? - ועוד אמר: נו אז אתה אומר? - אמרתי לו: אז עם השמות שלנו, שמתחרזים אפשר לעשות משהו לפרנסה, לא? - אז אמר, וואלה. מה למשל? - אמרתי לו, אפשר לפרסם מודעה בהעיתון של כל הארץ, או של כל העיר, שאנחנו צמד גברים שיודעים לעשות טוב לבחורות ביתך/מלון. - אמר, הגענו לבחורה, מה עושים? - אמרתי: קצת דיבור קטן, קצת שמן על הגב, עיסוי, ונשיכות קטנות מצמררות על הצוואר, מפה לשם, עושים בה מעשה רחב, לוקחים הג'ובות והולכים לעשות שעות נוספות. - אמר: יענו, ניסו ואדיסו, תאומים לא זהים. - אמרתי: כן, אפילו לא מאותה אמא. - אמר: ואללה, איזה מזל שאתה מכוער. ניסו ורטהיימר, בית המעצר קישון
*
"גם פרה קשורה אוכלת עשב" מתוך 'אוסף משפטי הפתיחה הגרועים בהיסטוריה – מדור גרושות'
|