כבר נצח שאני מחפש את משמעות ומהות האושר בחיי האדם. בשנותיי הרבות כשגריר כבוד בבוצואנה, כקברניט מעבורת בקר באיים האזוריים, כטבח ראשי בהילטון נובוסיבירסק וכמורה רוחני בים יפן חויתי אינספור חוויות משחררות ומסיבות אושר שאין זה המקום לפרטן. עם זאת, האושר עצמו התמיד לחמוק ממני.
הבוקר, בעודי מחכה לירוק ברמזור בגבעת שמואל, ראיתי בת 17 חוצה את הכביש עם חולצת בטן, פלטפורמות מרהיבות ופלאפון שמנגן על ספיקר - ואז זה היכה בי. האושר, גבירותיי ורבותיי, הוא שילוב של רזון ושירה בקול רם של טקסטים טיפשיים ולכן, במאמץ כן לאחד את שתי זרועות האושר האלה, אני מביא לכם כאן - לראשונה - את גירסתי שלי לאושר.
כיצד להשתמש?
פיתחו נא רמקולים, אחים ואחיות, ושירו בקול. קתרזיס מובטח.
היי כחושה, ואז יהיה הכל בסדר אף לא פרוסה, רק כוס של דיאט-גזר כאילו שירך שדופה זאת מתנה כאילו שצלעות בולטות זה יופי כאילו מרעב צומחת תובנה
היי כחושה כמו לא אכלת אף פעם היי כחושה כאילו אין לך אופי כאילו שירך שדופה זאת מתנה כאילו שצלעות בולטות זה יופי כאילו מרעב צומחת תובנה
היי כחושה, כבר לא נשאר לך כח ואת ממש ממש קלה להטלה כאילו הקיבה שלך רוקנה ת'מוח כאילו עילפון זה או-לה-לה
היי כחושה כאילו אין לך אופי כאילו שירך שדופה זאת מתנה כאילו שצלעות בולטות זה יופי כאילו מרעב צומחת תובנה
|
תגובות (34)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
האם אהם!! אלון מזרחי היקר,
מדברת אור נציגת כל רזות העולם אשר גם אוהבות לבקר על בסיס יומי בהאגדיר מבלי להשמין.
נשבר לנו מכל האנטי-רזות, ונמאס לנו שכל פעם שאנחנו הולכות לים ואנחנו נראות סבבה אז עוברת לה איזה שמנה שמחפשת להוציא את התיסכול שלה על מישהו ואז היא אומרת שאנחנו בולמיות!
+
אז יש לנו מטבוליזם מהיר, מה קרה????? מלחמה?!?!
לא צריך. הרעבה זה הכי רע. צריך ללכת עם הגוף, לא נגדו.
נשברתי על גפילטע? זו, חברה יקרה, כבר סטיה של ממש (:
לצערי לא נראה לי שהייתי עומדת בכך שנית :)
אני לא ממש מוכנה לוותר על אוכל. אבל זה בהחלט סוג של טריפ.
שיא הבושה, נשברתי על ארוחת חג פולנית עם גפילטע :)
אין דבר כזה "מסרים תרבותיים". יש אינדוודואל שהעצמי שלו לא מספיק חשוב לו.
חייב לנסות פעם הרעבה, אם כך (:
סוג של חזרה למנטרת הנעורים למרות שמודה שהמסרים התרבותיים מוטמעים היטב גם היום
גם אם אני לא מממשת אותם
מה שכן זוכרת ספציפית מתקופת הרעבה אחת בנעורים שיש סוג של התעלות נפשית אולי מהסחרחורת של הרעב :9
בדיוק מה שאני אומר (:כן אני טוב - -
ושלא נדע באמת. אלה לא חיים ראויים לצלם אלוהים.
חי חי מזרחי..
אתה טוב.
והערה קטנה: מרעב כפוי צומחות אינסוף תובנות חומד. שלא תדע לעולם.
שבת שלום :)
אני אבוא מחר עם סיר חריימה וחלת שבת, המסכנה רעבה.
ג'ינג'ית סוררת, ככה זה בעולם, יש חוקים. אבל תבואי מחר (:למה למה למה לעזאזל אי אפשר לדרג פעמיים ביום?!
כשהתגייסתי שקלתי 87 קילו, מאז כמעט לא הפסקתי לגדול גם אני. שמח שחזרת, איש.
חחחחחח, גדול אתה,
כמו שאתה רואה , חזרתי,
אני ,
כשהתגייסתי שקלתי 42 קילו,
והייתי מת לעלות איזה 200 גרם,
היום, אני חתיך לא נורמלי, חח
איתמר
חח....
אני אודיע לך מתי יש לי ערב טעימות...
לפטם?....זה כבר אחרי...
מתי תפטמי גם אותי קצת? ((: נו, דונה פלור.
חח..
הדבר הכחוש ביותר אצלי זאת הגבינת טיב טעם במקרר.....
לה אני דואגת להוסיף:
חצי ליטר שמן זית כתיתי מעולה
מלח ים
צרור שמיר טרי קצוץ
שש שיני שום כתושות
ו...אופס....
כבר אין לי אפילו גבינה כחושה....:(
תבורך, בני
;-)
צודקת. פאתט, נמחק.
כמה עצוב... התדרדרנו למצב שכותבים ספאם בתוך הפוסטים...
בגללך, זימזמתי ת'נעימה, כל הדרך לעבודה (אחת לא כחושה,לא נוגעת בכחוש בגרוש) חגשמח :)
כאלה אנחנו - התופעות הכי מפגרות שלנו הן גם הכי עצובות והכי מצחיקות. מה נעשה?
נו נו, חריזה can be a bitch
תודה (-:נשמע כמו אושר עילאי.
מעולה! חוץ מהדיאט גזר...איכס.
משעשע...
+כוכב
שמענו עליכם... לא שיש לי איך להצדיק את העובדה שאנחנו מתעקשות להתאים את
עצמנו לטעמכם, אבל אם לא הייתם מריירים על כל קולבית שחוצה את שדה הראייה שלכם,
אולי היינו יכולות להרשות לעצמנו יותר מעלעלי חסה ברוטב איולי
נראה לי שהייתי זוכר
. יש כאלה ממש מכל הגילאים, אגב, שמח שזה מאחורייך ועכשיו המרתון.