אן לי משהו מיוחד לכתוב, אבל אני רוצה לכתוב, יותר נכון עכשיו אני ממש אונס את עצמי לכתוב .אומרים שאם אתה כותב זה עוזר לפרוק החוצה .יש ימים, ואני לא יכול לומר מתי, ובאיזה זמן הם מגיעים, שממש לא בא לי לעשות כלום .מין לאות כזו, עייפות לא מוסברת, משהו שמאלץ אותי לעשות רק מה שאני חייב.את השאר אני דוחה תמיד לאחר כך. האמת שקצת נמאס לי מהמרוץ הזה, של להספיק כמה שיותר,בזמן הכי קצר. אף פעם לא ייחסתי חשיבות כל כך גדולה לימים כאלה, אבל האמת שלאחרונה זה קצת מפריע לי.אז אני מנסה להסביר לעצמי, מה יכול לגרום לי למצב הזה.אני יכול לשבת מול המחשב, לשמוע את המאווררים שלו עובדים, לבהות במסך, ולא להזיז את התחת שלי. ואללה נפילה חופשית.וזה לא שחסר לי משהוא, יש לי הכול, או כמעט הכול .יש לי ילדים, ובית, ומכוניות, והכנסה טובה, ותואר הנדסי שאני לא משתמש בו כי לא בא לי.ונכון לעכשיו אני דיי מרוצה מהעבודה שלי, שבחרתי בה כי רציתי..מחקרים שעשו, אומרים שכמו שלנשים יש מחזור חודשי, גם לגברים יש מחזור, שבו חילוף החומרים גורם לנחיתה כזו. אני מרוב מחקרים והשערות וניחושים כבר לא מאמין לכלום .מה שבטוח כל מה שכתבתי לא גרם לי לפרוק החוצה כלום. |