היום קמתי עם כאב בלב. איך הוא קשור למילים שכתבתי שורה קודם לכן? הוא קשור. (אישאחד קשר אותו בקשר מוט בחבל שמשון!) ל מ ה קמתי עם כאב בלב? זה משנה? זה היה פיזי? זה היה רגשי? אולי זו רק מטאפורה? זה משנה? טוב, אז האמת שכול התשובות נכונות. אני לא יודעת אם משום שכאב לי הלב (הצ'אקרה של הלב) יצרתי חלום של שברון לב, או משום שחלמתי חלום של שברון לב, נוצר בי הכאב. זה היה מעניין. אז מה עשיתי? קודם כל - רייקי ללב. א חר כך בחרתי - לחייך. תגידו: "טוב, זה היה חלום. זה דבר לא 'ממשי' ", אך לא אסכים איתכם, כי אני מעניקה ממשות לחלומות שלי. מה גם שהחלום התבסס על מידע השאוב מהמציאות הזאת. נו, זה נשמע רציני. אז מה קשור הסמיילי? כבר אמרתי, זה אישאחד שתל. בכוח המחשבה. נו טוב, תפסתם אותי, ההוא לא. זה קשור למונח: ה ז ד ה ו ת. אני יכולה להזדהות עם הכאב הפיזי והרגשי שחשתי בחלום ואז במציאות אני יכולה להתחיל להתמלא ברחמים עצמיים. אני יכולה בקלות "לגרד" משקעים פנימיים מאלבום הזיכרונות שלי ולהתחיל להציף את גוף הרגש שלי בכל מיני אנרגיות של עצב, סבל, וכדומה... זו בהחלט אפשרות אחת. האפשרות השניה שלי היא לבחור להשקיף על הכול מ ל מ ע ל ה. להיות הצופה המדווח לעצמי: "אה, עלה לך כאב בלב. איזה יופי, נכון?" מה הקשר ליופי, תשאלו. אין קשר. זה שוב אותו האישאחד. אופס, זה לא הוא. ב ר ם מי שהיה שומע, למשל, שיחה ביני לבין חברי הטוב לירון, היה יכול לשמוע משפטים כאלו. "מה שלומך?" "כואב לי ה...", אני עונה. "איזה יופי!" הוא אומר בהתפעלות. "נכון", אני משיבה ומחייכת. לתת לדברים לנשב לידך, להאיר לך, לחלוף... לא להיצמד יתר על המידה: למחשבה, לרגש (אלא אם כן נעים לך להיצמד, אז תיצמד/י)... למצב, לשיעור...
יקומו האנשים שיגידו: "זו הדחקה!" "כן? אשאל בנימוס ואחייך בחינניות. באמת? איזה יופי! נעים לי להדחיק. נעים לי לא להזדהות כשאני ב ו ח ר ת שלא להזדהות. נעים לי ליצור לעצמי את החוויה ולפרש אותה כפי שמתחשק לי. נשאלת כאן השאלה: מה פירוש" לי? מי זו אותה אני? אה, זו שאלה מצויינת. יש כאן בעליל חוסר הזדהות עם האגו. או כפי שאומר רבי עקיבא (איתו אני מתקשרת): אישיות הגוף. אני מזדהה (כן, ברור שאני מזדהה!) עם ה נ ש מ ה! עם חלק עליון בתוכי שאחראי ויוצר את כל מה שאני חווה... אם כך עולה תובנה מעניינת: אתה יכול להזדהות עם האגו שלך. אתה יכול להזדהות עם הנשמה שלך. לא בהכרח, ואף קרוב לוודאי שהחוויה לא תהיה כלל זהה!!! אולי היא תהיה מנוגדת בתכלית! מי יותר נהנה מהחיים, לדעתכם? האגו או הנשמה? לדעתי אין להשיב בוודאות על השאלה הזאת. תלוי את מי תשאלו ובעיקר - מ ת י.
טוב, חוזרים לחלום שלי. על מה הוא היה? אני לא רוצה לספר. אז מדוע העלתי זאת שוב? שאלה טובה. מדוע באמת? א ו ל י גם כדי שנלמד כולנו בצוותא כי זה לא משנה כל כך הסיפור שאנו מספרים לעצמנו, הדרמה שאנו ממחיזים במחוזות החלום המציאותיים או הערפיליים, אלא משנה הפרשנות והחשיבות שאנו מעניקים לסיפור. ברשותכם, נטבע כעת משפט חכמה חדש, שיש שיתחברו אליו ויש שלא: "סיפור הוא רק סיפור!"...
זהו. נהנתי מאוד לשוחח איתכם היום. שולחת לכם את ברכת אהבתי ומחייכת. כי אני בוחרת לחייך. לשמוח. להודות. לאהוב. (ולכתוב כל זאת...)
|
טוב, אז מה עושה כאן הסמיילי, למשל? 