0

את חרותי

2 תגובות   יום שני, 13/10/08, 10:02

 

את חרותי, כבר אמרו זאת בשיר

ואת זאת מישהו ניסה לי, להזכיר

את חרותה, חקוקה, במוחי היגע

לשמור אמונים לקול אותו אני שומע

 

זה קול מילדות שהיתה וחלפה

חגיגת נעורים שמאי שם נשלפה

ימי בחרות שהתחלפו ברוגע

של נרגנות מלאת שובע

 

חרות נפש שהפכה לחרוף נפש

בצל חיים שבין יופי לרפש

בשירותו של מוח קודח

לפתחו של ילד בורח

 

ורק את, חרותי, באת מאי שם

להזכיר נשכחות ורגשות אשם

לעורר סערות בנפש רדומה

להעלות זכרונות מרגבי אדמה

 

פרחי, חרותי, לבלבי ושורש העמיקי

את ניחוח נעורייך לנו, העניקי

אשמח בפריחתך אתפלש בעפרך

כי את, חרותי, היא לילה של יום מפרך

 

הרצליה אוקטובר 2008

דרג את התוכן: