זהרורים
פוסטים אחרונים
- פוסט חושפני לנשים גרושות 1/1/17
- ההולכים בדרך 19/11/11
- אל הערפילים 12/6/11
- הוא כבר בא 24/10/10
- שמרי נפשך 27/7/10
- I will follow my heart 8/7/10
ארכיון
מילים מילים מילים מילים
|
בכמה שיחות לאחרונה נדרשתי לעניין המילים.
והנה כמה מילים על מילים......
למילים שלנו יש כוח, יש עוצמה.
יש להן כוח ליצור ולברוא עולמות,
ויש להן כוח להרוס ולחרב.
אומרים שהעולם נברא במילה אחת, בהבל פה.
וגם לנו הכוח הזה - הכוח לברוא במילים את חיינו, את המציאות שלנו.
ועדיין אנו, ככלל, נוהגים בחוסר מחשבה עם המילים שאנו מבטאים.
במקום להגיד: "אני אוהב אותך", נגיד "אני חולה עלייך" או "אני מת עלייך",
וזה נכון על דברי מאכל, חפצים, ספרים סרטים - כל דבר.
ומה הפלא שעוגת הקצפת שאנו "חולים עליה" גורמת לנו לכאב בטן?????
אנו אומרים שאנו רוצים שלום, ובכל זאת כל שפת השלום שלנו היא שפה של מלחמה:
אנו יוצאים למאבק, אנו "חיילי שלום", אנו נלחמים בטרור וממגרים את הרשע.
ואין פלא. כך אנו רגילים כבני אנוש מאז ערש תרבותנו.
אחד הסיפורים העתיקים ביותר שיש - סיפורם של בעל ואחותו ענת,
אלי ארץ כנען, מספר על מלחמה עקובה מדם ונוראית אליה יוצאת ענת,
כדי לבסס את מלכותו של אחיה בעל, על פני האדמה.
הסיפור הזה - הוא סיפור שבא לתאר את חילוף העונות בסתיו.
כן - כן. אלפי שנים שאנו נוקטים במילות מלחמה לתאר את המציאות שלנו -
האם לא יכלו באותה תקופה למצוא דימויים אחרים לתיאורי הטבע???
מה הפלא שהמציאות בעולם היא מציאות של מלחמה?
זה כל-כך טבוע בנו.
עלינו לשנות את המילים שאנו מתארים את ההוויה והחוויה שלנו בחיים -
לאט לאט, עם השינוי בשפה - יבוא גם השינוי בחשיבה, בהרגשה, במציאות.
הבחירה שלנו במילים שמתארות את המציאות שלנו, היא אחד הגורמים שיוצרים את המציאות הזאת.
נקודה נוספת היא הדיוק במילים שלנו. הישירות.
מסיבות רבות אנו נוטים שלא להגיד באופן ישיר את מה שאנו מרגישים או רוצים.
ופעמים רבות אנו נוטים להגיד משהו אחר, משהו מרמז, משהו שיוביל למשהו.
אולי נשאל שאלות ש"בודקות את השטח".
נסו פעם להגיד פשוט וישיר את מה שעל ליבכם..... וואו - כמה אנרגיה זה חוסך.
כן, זה מצריך מהאומר לעצור רגע ולחשוב - מה באמת אני רוצה להגיד כאן, אבל אז האמירה
מדוייקת יותר. נכונה יותר, אמיתית יותר. לא משאירה דברים מעורפלים.
וזה גם דורש אומץ - לחשוף את עצמי בדיוק כמו שאני. אולי יצחקו עלי, אולי יפגעו בי.
אולי אפסיד משהו.
אבל באמת כשישירים - הכל נהיה פשוט יותר.
כמה זקוק עולמנו לפשטות.
עוד צורה של זה היא שאנו לא יודעים הגיד מה הדבר שאנו רוצים/מרגישים - ואז במקום זה נגיד מה הוא לא.
(איזה טעם יש לזה???? הממממ.. זה לא מתוק, זה לא חמוץ....)
עוד נקודה היא מילים מיותרות. "כאילו" "כזה" ודומיהן, דיבור סתמי, פטפטת אינסופית.....
אני יודעת על עצמי, שכשאני במבוכה אני מתחילה לדבר בלי סוף,
בדרך-כלל גם מהר,
ובאיזה שהוא שלב גם תתחיל אדמומית קלה להופיע בפני, כי אבין שאני מדברת בלי סוף, ועל שום-דבר,
ושאני לא מצליחה לעצור את זה, מה שגורם לעוד יותר מבוכה, ולהגברת הבעיה עשרת מונים.....
כן, זה כמעט ולא קורה היום - אבל שזה עוד קורה, זה די חביב להתבונן בזה מהצד,
דפוס עתיק שעוד עולה לעתים רחוקות, ומשעשע.
כמה אנרגייה מתבזבזת בדיבור סתמי.
כמה עוצמה יש כאשר אומרים בדיוק את מה שמתכוונים,
את המהות של זה. ברור וחד. פשוט, במילים אוהבות.
כמה עוצמה יש בהייקו.
לא סתם ה"כלי" שמבטא תקשורת בין ארבעת כלי העוצמה הוא חרב.
Words...... Sword - חד, מדוייק.
עוד דבר הוא, שאנו אומרים מילים סתם, בכדי "להיות נחמד", ולא לפגוע.
בעיני - פוגע הרבה יותר שאומרים לי "משהו נחמד" ואח"כ לא עומדים מאחוריו,
או שמתברר שזה לא מדוייק, או יותר גרוע - פשוט לא נכון.
ולעמוד מאחורי המילה שלי - כן!
כמה זה חשוב!
אם אמרתי שאהיה במקום מסויים בשעה מסויימת - אפשר לסמוך עלי במאה אחוז שאהיה שם.
אם אמרתי שאעשה משהו - אפשר לדעת בוודאות שאעשה זאת.
אם ייבצר ממני - אגיד.
איזה עוצמה יש לי כך.
כמה זה מכבד אותי, ואת האחר.
וכמה עוצמה יש בזה.....
מציעה, באמת: שימו לב למחשבות שלכם - אפשר לשנות את ההתנהלות המחשבתית שאתם רגילים לה...
שימו לב למילים שאתם בוחרים להשתמש בהן - האם כך אתם רוצים שיראו חייכם?
דייקו במילים שלכם, והיו ישירים.
זה לא תמיד פשוט.
אבל זה שווה את המאמץ.
כמה אנרגייה נוספת תהייה לנו להשתמש בה ליצירתיות שלנו, לשמחה, לדברים שלא דמיינו.
כמה פשטות תהיה בחיינו משיותרו סיבוכי המילים,
כמה יופי
שנת יופי, דיוק ואהבה.
וגשם - הרבה גשם...... |
תגובות (43)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נאמר כאן בשלב כלשהו
המילים קיימות בשביל המשמעות,
משתפסת את המשמעות -
אין צורך במילים"
מסכימה עם על מילה
נכון.
זה עניין של החלטה ואז - תרגול.
להתחיל לשים לב,
לזהות, ואז לשנות.
גם לתפוס נחש קשה.
(בלתי אפשרי בעיני)
ולעמוד מאחורי המילה שלי - כן!
כמה זה חשוב!
הכי חשוב !
כל מילה נוספת מיותרת.
פוסט נחמד על כח המילה
מה שנקרא "כל מילה במחשה תחילה"
שיהיה המשך חג שמח
בשורות טובות ומילים נכונות
בילי
וכל מילה נוספת...
מיותרת
(-:...
כל מילה שלך חזקה, חשובה ובהירה.
לפעמים העניין הזה נרכש ואינו מולד.
סיבות רבות יש לנו שלא לדייק במילים.
ואני תמיד מתקנאת במי שאומר הרבה במעט,
גם אם לא מעט מדי.
קונקרטיזציה. דייקנות.
אבל לפעמים המילים צריכות לבוא ממקום
של המון, של תמיכה ועידוד.
כל דבר בזמנו.
והפעם, כתבת הרבה בהרבה
ואני מודה לך עד מאד. במילים, כמובן.
כשהחוויה היא מוחלטת החווה נעלם,וכשהחווה נעלם אין מי שידבר.
שם אין כח למילה.ואולי זה זה????????????
מורתי היקרה לטרפייה נתנה לי מתנה נהדרת:
"מילגרם של קשר שווה אלף מילים"
אך עדיין,מילים,מילים,מילים..........
אז אם כך,תודה על הפוסט,יושר ישירות ובמיוחד הדיוק,הללויה.
שולחת לך חיבוק על הפוסט
במילה אחת?
פשוט נכון!
כדי להגיע למצב המתואר לעיל באמת צריך גשם, אבל הרבה גשם, נניח מבול או משהו בסגנון.
----------------
דיאטה
רכות אך מדוייקות מילותייך
חג נפלא
עסקינן בדיוקן של מילים.
אמרתי גשם בדיוק,
וממש לא התכוונתי להתפלל שיפסיק,
התפללתי שיספיק.
לא מעט מדי, לא יותר מדי. בדיוק.
אוהב מאד לטייל בגשם, בשלג גם,
אבל הייתי בשטפונות מזיקים
של חוץ לארצים, וזה לא
מה שהתכוונו הכוהנים.
או שכן, כי הם לא היו.
חיוך.
יש לנו הסכם
ואותו אכבד עד שיכתב אחר -
אני - אני רק מקשיבה.
אהבה לך,
ותודה לך
לומדת דרכך הרבה על עצמי.
רוני-רון,
רק עברנו את יום כיפור,
וביום כיפור,
בסיומה ישנה תפילתו של הכוהן הגדול.
התפילה באה - עד כמה שבינתי מגעת-
כדי להתפלל עבור הדברים החשובים באמת -
לא רצונותיהם הקטנים של האנשים,
אלא מה חשוב באמת -
שתהיה בריאות, שתהיה פרנסה - שפע, לכולם.
ועוד -
"אל תענה לתפילות ההולכים בדרכים",
ז"א אלה שנמצאים בדרך בזמן שיורד גשם ומבקשים שיפסיק.
הם פשוט לא רוצים להירטב,
ואינם חושבים על השדות.....
ותאר לך שהיו נענות כל התפילות האלו......
שירד גשם - בדיוק, בברכה, באהבה.
תודה על החברות,
ועל האהבה,
ועל ציור שציירת במיוחד בשבילי.
תודה לך מורה מדהימה
למילים שלנו יש כוח מדהים
תודה לך על פוסט
מרגיש כאילו נכתב בשבילי
במידה והיה נכתב בשבילי הייתי כותב לך תודה
הייתי מבקש שתהיי שם ישירה ואמיתית ואולי גם פוגעת
איזה מזל שלא נכתב בשבלי
חג שמח לך ושוב תודה
כבוד למילים הוא כבוד שבין הדובר לשומע,
בין אדם לאדם. חשוב לי להציג את עצמי מדויק,
חשוב לי שתראי אותי ללא המסיכות הישנות..
כן, בפשטות, בישירות, אוהב מה שכתבת
ואוהב אותך. מאד. וגשם? לא המון,
רק כמה שבאמת טוב לעולם
המבולבל הזה שלנו.
שגם הגשם יבוא
בדיוק.
טלטל
איזה כייף לקרוא את המילים שלך!
--<-@
אבל באמת כשישירים - הכל נהיה פשוט יותר.
כמה זקוק עולמנו לפשטות.
כל כך נכון.
מאוד התחברתי...
* וחג שמח
אבל אם נשחחר את העבר ואת הדגים ובטח את המשמעות
הם יהיו חופשיים
ואנחנו נשאר בלי המשמעות
ושוב נחפש את העכבר, הדגים והמשמעות!
גדעון יקירי -
הן אתה אמן תמצות המילים.
בכשרונך כי רב
יודע לומר עולם ומלואו בחמש שורות.
יש לי הרבה ללמוד ממך בתחום הזה.
מכירה את זה מאד,
שמול בורות יש היסגרות.
מול פאנאטיות - בכלל.
והרי שם נדרש לאומץ שלנו ולדוגמא הכי הרבה,
ובכל זאת.
לומדים לומדים...
אוהבת אותך!
תודה חלי,
על התוספות והחיזוקים.
הדיוק שאת ואני.....
(())
יקירתי....
ואכן, העיסוק במלים - מקדמת דנא הוא,
הן המלים, ובעיקר אלו המביעות רעיונות ורגשות, יחודייות למין האנושי הן,
ואחד מהאלמנטים המבדילים בין האדם לשאר היצורים החיים עלי אדמות....
ונאמר "חיים ומוות ביד הלשון", ונאמר - "מלים מלים מלים..."
ובמקום הזה שבין החיים והמות, ובין זילותן ואפיסותן של המלים - עולם ומלואו הן עומד.
ובהחלט מסכים אני עם שנאמר - "חכמים- הזהרו במילותייכם...."
וגשם, המון גשם....
* אוהבת אותך! הו - אל מילים שאני שמחה להשמתמש בהן בישירות!
בכלל - הגילוי הזה מדהים בפעם הראשונה "וואוו - אמרתי את זה כמו שזה - והשמים לא נפלו, נהפוכו - עוד יצא מזה בונוס של הבנה / עשייה /..."
כשחיים כך - כייף.
אני מוצאת את עצמי מועדת לעיתים, במיוחד מול "בורות" כשיש מולי אנשים עם השיטה הישנה, שמחזירים לדפוסים - ומרגיש הצורך של "הם לא יבינו". (או שסתם אני שוכחת ונופלת בדפוסים קיימים) ומולו ההבנה שמפציעה (לעיתים לוקח לה זמן) - אם אני מבינה מה אני אומרת - כולם יבינו. הכי פשוט, הכי ברור, הכי נקי.
לקח לי זמן להבין שאני יכולה להוציא את עצמי מסיטואציות בהן הדפוס הישן עובד, שאני יכולה לבחור עם מי אני עובדת / לומדת / חיה - ולבחור את האנשים שמקשיבים כשאני מדברת בישירות ושמדברים איתי כך בחזרה (עם כאלו שמוכנים לתרגל ועושים עבודה אני לומדת הכי הרבה).
חג שמח, אהובה!
אהבתי1
מאוד מתחברת לכתוב!
למילים יש כוח ועוצמה...
למילים יש תדר...
שימוש מושכל במילים יוצר אנרגיה שאנו מכניסים לחיינו...
אם נשנה את שפתנו ממקום של מודעות למילים חיוביות נמגנט לחיינו הרבה חיובי.
ואם ההיפך אז זה גם יהיה ההיפך...
מילים יוצרות מציאות ובכוח המחשבה אנו יכולים ליצור לעצמנו את המציאות הרצויה לנו....
זה בעצם הסוד.
גישה חיובית ,שפה חיובית,מחשבות חיוביות
הופכות לדרך חיים שהופכות לפעולה היוצרת את מציאות חיינו.
חג שמח
חלי בן דוד
פוסט מקסים,
כח המילה.
אהבתי כל מילה (:
בעיני - זה לא ביצה ותרנגולת,
אלא שני צדדים של אותה המטבע.
לתת ולקבל - חד המה.
תודה איציק -
זה באמת דיון מעט שונה.
אך כן -
האופן בו אנו בוחרים,
במודע או לא,
להשתמש בשפה -
מייצר משמעות כזו או אחרת.
צריכה, בעיני, להיות אחריות כפולה ומכופלת לאנשי ציבור,
עיתונאים וכו'
למילה שם אומרים כותבים.
עליהם לתת על כך דעת כפולה ומכופלת.
לא! לא סתם!
תודה טולי.
"המלכודת קיימת בשביל העכבר
משתפסת את העכבר - אין צורך במלכודת.
המכמורת קיימת בשביל הדגים,
משתפסת את הדגים - אין צורך במכמורת.
המילים קיימות בשביל המשמעות,
משתפסת את המשמעות -
אין צורך במילים"
כבר נכתב על ידי חכמים ממני:
"Ask, and you shall receive"!
וגם:
"Your wish - is my command"
אוהבת אותך.
אוףףףףף - באמת בעיה שמסכימים -
הלך כל הכייף של הוויכוח!
הבעיה היא...שאנחנו מסכימים.
אני השתמשתי בעברית כדוגמה, כיוון שזו השפה בה נכתב הפוסט ובו אנחנו מדברים באופן שוטף.
מן הסתם הדברים שכתבתי תקפים גם לשפות אחרות.
ואני בהחלט מנסה לפעול בדרך שלך, לא 30 יום, אלא קרוב יותר ל-30 שנה.
זה לא תמיד עובד, כי שימוש במושגים לא מקובלים עלול לגרום לאלה שממול לא להבין מה אני רוצה מהם...
וללמוד? אני תמיד לומד. אפילו שימושים חדשים למילים חדשות...
צר לי שאזלו הכוכבים
צריך לזכור גם ש"החיים והמוות ביד הלשון "....
ובהתייחס לעמותת כמוך
אנו משתמשים במילים במיוחד לצרכי הסברה
הדבר החשוב הוא העשייה
ההתנדבות זו מילה המייצגת עשייה כל ברוכה
נתן זו מילה? לא
אלו 2 מילים - פעם מימין ופעם משמאל
שתיהן מתארות את פעולת העשייה של ההתנדבות - נתינה וקבלה (ממש לא חשוב מי קודם הביצה או התרנגולת)
חג שמח
דוד
כח דבר ניתן להיאמר בכמה אופנים וצורות , בני אדם נוטים לבחור באופן שמבטא את הרגשתם הסובייקטיבית ממה שראו וזאת מבלי משים לב.
אני בדיון מקביל בפוסט של איריס על הסרט של מוגרבי מתווכח איתם על כך שהם מכניסים את הדעה הפוליטית שלהם לתוך אמירת העדויות.
במקום לכתוב : החייל טוען שהוא רצח ויש חשד שהצבא שלנו בבעיה מוסרית
הם כותבים : החייל רוצח וזה אומר שהצבא שלנו לא מוסרי וחייבים לתקן
ללא קשר לדעה הפוליטית, זאת דוגמא קלאסית ללקיחת העובדות וצביעתן בחוויה האישית ובמסר הרצוי
מעניין. לא סתם אומרים חיים ומוות ביד הלשון.
תודה. אהבתי
עומר יקירי,
יש בעולם 4 שפות בלבד...... זוכר?????
וזה לדיון אחר.
אבל מה שאני מדברת עליו נכון בכל השפות.
"this cake - is to die for"
"we will fight for our just cause"
בהרבה מקרים יגידו לך- זה רק ביטוי.
"It's a figure of speach"
ואני אומרת - לא!
זה לא רק ביטוי!
מה שאנו חושבים,
ומה שאנו אומרים,
יוצר את איך אנו חיים.
תנסה בדרך שלי 30 יום -
מה איכפת לך?????
בטח לא יזיק.....
ואולי תלמד משהו....
אהבה לך.
"נשמה"
"כפרה"
"מדהימה"
מילים ועוד מילים ושמות תואר ושמות עצם
ומילים "יפות" ומילים "מכוערות"
ומילות של התגוננות ובריחה
ומילים הבאים לכסות וךהתכסות
ורצוי אלו הפתוחות והכנות והיכולת להגיד את המילים
הלוואי שתמיד נוכל
להגיד . .
חיבוקקקק
אוהבת אותך. מה שלומך? בפרק על יצירת מציאות בתרומהניטי נדבר על כוח המילה. אשמח אם תספרי, כמו כאן עלייך מפעם. יפה כתבת. שתהיה לנו שנה מופלאה ומדוייקת מלאה בחסד. הרבה טוב.
נירית
פששש, מרשים. וזה כשעוד כואב לך הראש....
טוב ויפה, אבל בעייתי.
בעייתי מכיוון שהדברים עליהם את מדברת הם תוצר של תהליכים התפתחותיים, המאפיינים שפה חיה. שפה השומרת על כללי הלשון והדקדוק המדוייקים שלה, מבלי להשתנות לאורך הזמן, היא שפה מתה. כזו שלא עושים בה שימוש, או שהשימוש בה מוגבל למטרות טקסיות בלבד.
העברית היתה שפה מתה עד לפני קצת יותר ממאה שנים והשתמשו בה רק במהלך תפילות או לימודי קודש. היהודים דיברו בשפת המקום או בניב ייחודי (לאדינו, יידיש) ששילב מושגים מהעברית"של קודש" בשפת המקום (ספרדית וגרמנית).
רק בסוף המאה ה-19, עם צמיחתה של התנועה הציונית, הגיעה גם ההכרה להפוך את העברית מ"שפת קודש" ל"שפת חול" (מהלך שהוביל אליעזר בן-יהודה ושבתחילה נתקל בהתנגדויות רבות מקרב הציבור היהודי, שראה במהלך זילות של שפת הקודש).
העברית שאנחנו מכירים היום מבוססת ברובה על מילים ומושגים שבן-יהודה הכניס למילון, בין אם ע"י תרגום של מילים לועזיות, המצאתן של מילים חדשות ואימוץ מושגים משפות אחרות שלא היה להן אזכור בתנ"ך ובכתבי הקודש הקדומים.
מאז ימי בן-יהודה, העברית ממשיכה להתפתח ולאמץ מושגים חדשים באותה הדרך. בנוסף, ישנה גם "השפה המדוברת", שאינה בהכרח עומדת בכללי השפה הכתובה ועושה בין השאר שימוש ב"סלנג" שמקורו בשפות אחרות. לעיתים ה"סלנג" הופך במשך הזמן לתקני.
וכן, ישנם בעברית מילים ומושגים רבים שמקורם בעולם הצבאי (אחרי הכל, "כל העם צבא", לא?!), אבל שוב, זה חלק מהתרבות שבה אנו חיים ואך טבעי שהשפה תאמץ לתוכה מאפיינים תרבותיים.
סייג לחוכמה
שתיקה*
חג שמח
באהבה
במילה אחת
חמוד
בשתי מילים
את חמודה