מחשבות ריקות לא אנעל את דלתי אין מה לגנוב מפתח ביתי מרפסת נפשי פתוחה גם בלילות משוטט על מדרכות כל אדם הוא בית מי שלא היה לו לא יוכל לנוח לא להרגע וכל בית הוא בדמות האהבה אבוי לי לעיניים כחולות כמו השמיים קרות כמו ים שם שקעתי ועכשיו אני כמו טעם הדמעות זולגות ולא יכולות לכבות את האש שפרצה בי מחכה כמו שובר גלים לסופה הגדולה שתכה בי רוחות חדשות של אהבה
כל הזכויות שמורות מרקוזין דב
|