| יום הכיפורים עבר עלי במחשבות שונות איך להתקדם הלאה עם אסופת המסמכים הישנה. את הסיפור על האוצר ההיסטורי שמצאתי בפח אשפה סיפרתי בלי הפסקה לכל מי שהסכים לשמוע. כל אחד מהמאזינים ניסה להיזכר מי הוא מכיר שיודע רומנית, מי הוא מכיר בשם ולדמן או רבינוביץ' וכולם ביקשו שאמשיך לעדכן אותם. התלבטתי איך להמשיך. תרגום מקצועי נראה לי יקר ומנוכר, מצד שני גם להמשיך ולבקש מעליזה לתרגם לי נראתה לי משימה קשה רגשית. בינתיים לקחתי עצה טובה מהשכנה שלי, ספרנית במקצועה, והחלטתי לקחת את תיק המסמכים למרשם האוכלוסין בעיריית תל אביב, לבדוק קצת פרטים על הבית במנדלי 14. שיטוט מקדים באתר העירייה משך אותי דווקא לארכיון, והחלטתי שהתחנה הראשונה תהיה דווקא שם. כשהגעתי לבניין העירייה, עליתי לקומה החמישית בעיצומם של השיפוצים, וכשמסביבי תוהו ובוהו - צינורות חשופים, ארונות שהוצאו ממקומם עננת אבק, ורעשי מקדחה, פתחתיאת הדלת ונכנסתי לארכיון השקט. כאילו כל מה שבמסדרון לא נוגע לו בכלל.
בהתחלה היה לי קצת קשה להסביר את עצמי, לא תיאמתי את הביקור מראש וגם חששתי שאם גברת-ארכיון תראה מה יש לי בתיקייה היא תחמוד אותו מבלי שאשים לב. אבל היא דווקא היתה אדיבה מאוד, והצליחה לפרש את מה שאמרתי למרות המשפטים השבורים וההתרגשות בקול שלי. היא הוציאה מאחד המדפים את האינדקס של אינציקלופדיית אישי העיר ושם חיפשה, בספקנות רבה, את השם מרדכי (מוטי רבניוביץ') שלמרבה ההפתעה - נמצא שם.
מרדכי רבינוביץ' נולד בעיר יאסי שברומניה, היה פעיל בתנועה הציונית והעברית, ולימים היה למנהל קרן היסוד ברומניה. לישראל עלה בשנת 1932 ושימש כמנהל הועד הארצי לקרן היסוד עד שנת 58'. בין השאר פירסם שירים ומאמרים ואף היה שותף בעריכתם של כמה עיתונים יהודיים ברומניה, ובישראל כתב פיליטונים על תל אביב ב"הארץ" ורשימות ב"על המשמר". הערך הקצר באינציקלופדייה אף מזכיר את נישואיו למאלי ולדמן בשנת 1918 (בין המסמכים שמצאתי נמצאת הזמנה לחתונתם בבית הכנסת תלמוד תורה בבוקרשט) ואת העובדה שמדובר באיש חברה אהוב ומכובד על ידי מכריו.
גברת-ארכיון ואני לא האמנו שזה יהיה קל כל כך. הבטחתי לה שכשאסיים את פיענוח המסמכים ואולי אף אאתר את המשפחה, אמסור אותם לארכיון (אלא אם המשפחה תרצה לשמור אותם). היא שמחה והמליצה לי להגיע אחרי חול המועד סוכות ולהזמין תיק שומה של הבית ברחוב מנדלי 14, ייתכן שנמצא שם מידע נוסף.
עם קווי מתאר וכתמים שמתחילים להתהוות לכדי דיוקן, אני ממשיכה אל התחנות הבאות: הבית של עליזה, לטובת יום תרגומים, ארכיון הארץ, כדי לנסות להשיג כמה מרשימותיו של מרדכי רבינוביץ', הרצל, חבר טוב של ההורים שלי, שיגלה לי דבר או שניים על ערכם של הבולים שעל מעטפות המכתבים, וחזרה לארכיון העירייה.
|
תגובות (5)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה רבה
המכתב לסמנכ"ל של חברה קדישא (יש דבר כזה!) כבר בתהליכי ניסוח...
אם מוחמד לא יבוא אל ההר, יבוא ההר אל מוחמד...
הגעתי לכאן בעקבות הבאת הסיפור לידיעת חברי פורום "שורשים משפחתיים" ב"תפוז", והרי 2 האגורות שלי... ראשית, הפרשה מרתקת (עצם מציאת החומר, הרצון להתחקות אחר האנשים המתוארים שם, הנסיונות בפועל לעשות כן) - ועל כך מגיעה לך ברכת "יישר כח" רצינית!
באתר של חברה קדישא תל אביב (http://kadisha.biz) תוכלי למצוא את רישום הקבורה של מרדכי "שלך". על פי האתר, מרדכי רבינוביץ בן יעקב, יליד 1891 (התאריך המדויק המופיע שם הוא ברירת המחדל של האתר), נפטר בכ"א בטבת תשכ"ג, 18.1.1963, קבור בבית העלמין קרית שאול, גוש 3, אזור 3, שורה 4, מקום 28.
ומדוע אני מאמין כי מדובר במרדכי "שלך"? כיוון שבצמוד אליו (גוש 3, אזור 3, שורה 4, מקום 29), קבורה מלי רבינוביץ בת בנימין, ילידת 1890, נפטרה בה' בתשרי תשל"ד, 1.10.1973.
באמצעות שיחת טלפון קצרה לחברה קדישא ת"א (המחשב שלי מקרטע כעת, ולכן אני לא יכול לשלוף הטלפון שלהם, אך אני מניח שתמצאי אותו בנקל), תוכלי לקבל פרטים על צאצאיהם של המנוחים (בדרך כלל מספקים פרטים אלו לקרובי משפחה, כך שיש לך שתי אפשרויות: א. להגיד שאת חושדת כי יש קרבת משפחה ביניכם; ב. לספר את הסיפור המרגש ולקוות כי לבם ייפתח).
זהו לעכשיו. בהצלחה!
עשו לא מזמן סרט על דבר דומה שנקרא משהו כמו השקית במכולה הירוקה. זה סרט אמיתי על אדם שמצא מסמכים בפח זבל והחל לחקור את תולדות המשפחה שלא נותר ממנה דבר. כפי שכתבתי לך בפוסט החדש, כדאי לפרסם את הסיפור בפורום שורשים של תפוז. יש סיכוי שתגיעי לאנשים שיוכלו לשפוך אור על הממצאים...
מת על זה (-: