0

9 תגובות   יום שלישי, 14/10/08, 01:01

שפת כלבים... מוזר מאוד הקטע,
אל סימני האהבה  נזנק ללא רתע.
ביום חג זה בשמחה ובגיל,
עצמנו לחשוב בכלבית נרגיל.
איני מתיימר לטעון שביכולתי לקלוט כל מסר כלבי או לומר שאני מסוגל לשוחח איתם כאילו אני אחד משלהם. אני לא. שפת הכלבים מכילה גם חלקים שהם בהחלט נסתרים מעיני. עם זאת ישנם חלקים רבים ממנה אותם אני משוכנע שאני רואה.
איני רואה טוב מאחרים. המדובר בהתנהגויות שאת רובן כולנו מכירים, אולם מבלי לשייכן לרגש הרלוונטי ובלי להציבן בסולם הרגש בגובה הנכון, לא ניתן לתת להם את תשומת הלב הראויה.
כמו כן אני משוכנע שהמדובר בסך הכל בשלושה סוגי רגש ולא יותר. נגדיר אותם כך או אחרת אלה הם הניצחון, הזהירות והחברות. כלב משוחח בשפתו כאשר הוא מגדיר על ידי פניו, גופו והתנהגותו איזה מבין שלושת הרגשות הוא חש ברגע נתון. זוהי כל שפת הכלבים!
אין ספק שנושא כזה היה מועבר היטב בסרטון קטן. הסרטון איננו ונצטרך להסתפק בתיאור מילולי. אכן מסובך.
.
קרב בין שני כלבים, לדוגמא, אינו אירוע שדומה לשתי מכוניות שלפתע מתנגשות זו בזו. זה רק נדמה כזה.  כאשר שני כלבים מבוגרים מרחרחים במתח זה את ישבנו של זה, התפרצות מלחמה ביניהם אינה מפתיעה אף אחד מהם. למעשה, כאשר האמור בשני זכרים מבוגרים, כבר שנים לא מעטות בהן התפרצות המלחמה אינה מפתיעה גם אותי.
כשם שאבין שקרב אגרופים עומד לפרוץ בין שני בני נוער (אנשים) אם אהיה בקרבתם, משום הנושא עליו יתווכחו, אופן הוויכוח ושפת גופם, כך אני מבחין בקרב מתקרב גם בין כלבים, שניות אחדות בטרם המתח השקט הופך לאש הגהנום. 
הרגע בו שני זכרים מבוגרים מרחרחים זה את זה הוא, בכל מקרה, רגע שיא בו שפתם בולטת במיוחד.
תיתכן גם שיחה אחרת. אפשר שהשניים ירחרחו זה את זה, יזקפו אוניהם אך יכשכשו בזנבם, ואז... בפתאומיות, אחד מהם יטיח את ידיו בקרקע, ינמיך את חזהו מטה, יותיר את ישבנו זקוף וזנבו מכשכש מצד לצד. אפשר ששנייה תחלוף ובן זוגו יגיב באותה תנוחה בדיוק ושנייה אחריה, יפרצו שניהם בריצה מעגלית זה אחר זה, יחליפו תפקידי רודף נרדף, יתגוששו ויתגלגלו. גם שני אלה מדברים כלבית.  
הכלביות אומנם באה לידי ביטוי  במה הוא אומר, אולם להתאמה המיידית בין דבריו של האחד לדבריו של האחר חשיבות מכרעת. כדי לשוחח יש צורך בהתאמה. גם התאמה עניינית וגם התאמה בתזמון.
אפשר גם שיהיה זה כלב שמביט ונובח כשהוא מבחין בכלב אחר וזה בתגובה מאט מיד צעדיו, מביט ומסיט אוזניו לאחור. הנובח מזנק קדימה, ומאט הצעדים מסתובב ופונה בריצה לכיוון ההפוך – גם שני אלה מדברים בכלבית. לא חתולית ולא סוסית.
כאשר כלבים נפגשים, אם אין המדובר בכלב זקן וחסר עניין, בעת שהם מביטים זה בזה, כמעט כל תנועה אותה יעשה האחד תתקבל כמסר בעיניו של האחר. המסר יגרום לו להגיב במסר משלו ויהיה אשר יהיה, שני אלה יוצרים ריקוד כלשהו שצורתו מוגבלת לריקוד כלבי.
אף ששפת הכלבים ניכרת בהם בכל פעילותם, יש לתארה תוך התמקדות ברגע מפגשם זה עם זה. רק כשהמשוחחים הם כלבים שניהם, התנהגויותיהם מגרות זה את זה, מפעילות אותם ומאפשרות שיחה של ממש. כאשר השיחה בין כלב לבעל חיים אחר, הכלב אכן משדר מיד את תחושותיו אולם כיון ששידוריו אינם זוכים, בדרך כלל, למשוב כלבי מוגדר, פוחת הגירוי עבורו ונחלשת תגובתו.
אומנם הוא עשוי לראות בהתנהגות עמיתו מסר כלבי משום דמיונה למסר מקורי כלשהו אולם על פי רוב, אם עמיתו אינו כלב, המסר מנותק מהקשרו וחסר המשכיות, כמו משפט שנאמר לא במקומו.
את המסרים בשפה הכלבית יש לחלק לשלוש: סימניו של חשק הניצחון, סימניו של חשק הזהירות וסימניו של חשק החברות. לכל חשק שני מסלולי התנהגות אפשריים כך שניתן לומר ששפת הכלבים בנויה מששה מסלולי התנהגות בסיסיים. חשק הניצחון בא לידי ביטוי  במעמדיות או בטריטוריאליות. חשק הזהירות בא לידי בכניעות או בבריחה, וחשק החברות מתגשם במגע, התחככות וטיפול או במשחק  יחדיו.
בטרם נעבור לפרוש מסרים נחלק את שיחת הכלבים לנושאים. מסלולי השיחה מוצבים לפניהם כשאלות ותשובות ענייניות. בכל האמור בתקשורת ובהבנת הכלב את התנהגותם של כלבים אחרים ובכלל, נכון יהיה לומר על כלב שהוא חושב ש... אולם זאת בתנאי שנתייחס למסלולי התקשורת הקיימים וכמו כן, אך ורק לזמן הווה: הכלב חושב שהאחר מעמדי, חושב שהאחר טריטוריאלי, חושב שהוא כנוע, חושב שהוא בורח, חושב שהאחר שואף לנגוע או חושב שהאחר שואף לשחק יחד ברגע זה. "הבנות" כלביות אלו הן שיוצרות את מישורי השיחה.
שידור המסרים בשפה הכלבית עשוי להיות מהיר מאוד. לעיתים, שני מסרים שונים בשנייה אחת. כשמשוחחים בכלבית לא חושבים לפני שמדברים, פועלים מיד. אם אתה שואף לדבר בכלבית אך במקום לפעול אתה חושב לפני שאתה מדבר, שפתך עילגת. השהייה הדרושה לך למחשבה הופכת אותך לבלתי ברור גם אם הצלחת לומר משפט שלם. בשפה הכלבית, לתזמונה המיידי של ההתנהגות חשיבות מרכזית. החושב בטרם פעולה, אינו מדבר כלבית טובה. הוא אינו מגרה, אינו מדליק ואינו מובא בחשבון.
מנגד, כפי שיסתבר, בני אדם מדברים בכלבית לעיתים קרובות. הם משייכים עצמם למסלול התנהגות כלבי בלא להיות מודעים לכך. בדרך מקרה וללא מודעות הם עשויים להתנהג באופן שידמה לכלב כקוד בשפתו.
.
הרשימות המובאות כאן אינן עניין מדויק ואין הן מתיימרות לכלול את שפת הכלבים כולה. תכליתן רק להכניס סדר ולשמש כשלד בדיון על מישורי שיחתם.


הפוסט של היום ידון במישור שיחה אחד בלבד- המישור החברי. למעשה כאדוני כלבים, המסרים העיקריים הנמסרים לעברנו לקוחים ברובם ממישור רגשי זה. 

המישור החברי.

ניכר בכלבים שהם בעלי חיים אשר נועדו להתקיים בלהקות. "חפש ומצא לך חבורה לחיות עמה". אף שלכלבים סיבות טובות לפרטיות- מין, מזון זוהי, ככל הנראה, הוראה בסיסית בעולם מושגיהם של כל כלבי העולם. יתרה מכך, ההשתייכות לחבורה היא שאיפה כלבית המניעה חלק חשוב בשפתם, מגוון של תנוחות ותנועות אשר תכליתן קירבה וחיזוק הקשר החברתי.

הכלב מתנהג בחברות בהתאם לשאיפתו החברית. ממש כך הוא גם "מבין" את חברותם של אחרים כלפיו!

להלן רשימה של סימנים המתארים התנהגות בין חברים כפי שהיא באה לידי ביטוי בכלבים.

לא כמו ברגשות הניצחון והזהירות בהן רשימת הסימנים בנויה כסולם רגשי, ברגש החברות הסימנים אינם מרמזים על עוצמת הרגש. בנוסף, קשה לחלק את החברות לשני מסלולי התנהגות והחלוקה כאן היא מאולצת במידת מה.

כמו כן אזכיר פעם נוספת שכלב אשר מתנהג בחברות כלפי כלב אחר, מעורר אותו ומגרה אותו להגיב בהתנהגות חברית אף הוא. התעוררות אופיינית מאוד לכלבים צעירים.

לפנינו אפוא מסלול המשחק ומסלול המגע. מסלול המשחק אשר תכליתו הנוספת, חיזוק הגוף ושיפור מיומנויות ומסלול אחר, המגע, מסלול מינורי שתכליתו לטפל באחר ולשפר קרבה, אמון הדדי וביטחון. ההתנהגות על פי מסלולי החברות מביאה כעיקרון, לסיפוק כלבי, לפיכך היחסים החבריים הם, עבור הכלבים, הזדמנות להתנהגות חברית. מעין צימאון אשר זקוק לרוויה תמידית. אצל האחד הרבה, אצל האחר פחות.

איך אם כן, מספר כלב לכלב אחר על כך שהוא מעוניין בחברות איתו?

על הדרך בה באים הדברים לידי ביטוי בין כלבים לבני אדם, וכמו כן על הדרך בה ניתן לנצל את הקודים הכלביים כדי לתקשר עם כלב, על כך בפוסטים הבאים.  

 .

מסלול המגע 

זנב מכשכש- הזנב הוא בראש ובראשונה איבר תקשורת. מלבד המסרים הקשורים לתחושת הביטחון אשר באפשרותו להעביר על ידי הגובה שבו הוא מוחזק, תנועתו של הזנב לצדדים מתארת חד משמעית את שאיפתו הבסיסית של הכלב לקרבה. התנהגות כלבית אלמנטארית. כך כלבים מתנהגים וכך הם "מבינים" את התנהגותם של אחרים.

אוזניים- צמודות לראש בדרך כלל- שלא כבמסלולים אחרים, במסלול זה אין לאוזניים תפקיד חשוב. כדי להבהיר חוסר מוחלט במעמדיות  ושאיפה לקרבה, מצבן במסלול זה לא זקור וממוקד יתר על המידה.

צחוק כלבי- תנוחת פנים נדירה אשר קיימת רק בחלק קטן מכלבי הבית. תנוחה המופיעה לחלקיק שנייה בלבד, שמורה לרגע המפגש בחבר ומתארת התרגשות רבה. התנוחה קרויה "צחוק" משום שהשיניים נחשפות אולם הכלב נושף ברעש מאפו, לעיתים מניע ראשו במרץ מצד לצד ומבהיר כך את חוסר האגרסיה.

פה פתוח- כאשר פיו של הכלב פתוח ולשונו משתרבבת בחופשיות הרי זהו סימן לרוגע, ונינוחות ואף לתחושת ביטחון.

הפעלת כפות הידיים- אחד מסימני הגוף המובהקים המתארים שאיפה לקרבה, לחברות ולתשומת לב חברית היא הרמת הרגליים הקדמיות מהקרקע, רגל אחת או שתיים, החזקתן באוויר או השענתן על חבר. גם הפקודה להוראה "תן שלום" שייכת לכאן. תנועה אלמנטארית הניכרת בכל כלב.

התחככות ומגע- תחושת המגע בעורו מוכרת לכל כלב עוד מהתקופה בה היה מטופל בידי אמו. הדרך אל המגע עלולה לעורר מסלולי התנהגות שונים, אולם המגע עצמו מהווה אות לביטחון המוחלט וסימן לחברות משוחררת. כך כלבים מתנהגים וכך הם "מבינים" את התנהגותם של אחרים. כך הם מושפעים מנגיעות, בדרך כלל.

ליקוקים- התנהגות כלבית המוכרת לכל ילד, ביטוי חברי כלבי מובהק. כלבים נוטים ללקק זה את זה כדרך להבעת חברותם ולהבעת חוסר כוחנות. למעשה, אלה הם נגיעותיהם. גם בעניין זה, ישנם הנוטים ללקק וישנם שלא.המלקק מתגרה מעור ללא פרווה כלומר, מעור חשוף. כלבים מלקקים זה את זה בבטן, באברי המין, באוזניים, בשפתיים, בפנים הפה ובפצעים. לליקוק, כעיקרון, משמעות חברית טיפולית.

ליקוק הפה- לליקוק השפתיים ולליקוק פנים הפה משמעות מיוחדת. ליקוק שפתיו ופיו של אחר היא תנועה גורית. בתנועה זו מקבלים הגורים את פני מבוגרים כשהם חוזרים לקרבתם ובבטנם מזון. כך הם מגרים אותם וגורמים להם להקיא עבורם את תוכן קיבתם.תנועה ספציפית זו אשר מוצאת מהקשרה ומתבצעת על ידי כלב מבוגר, מלמדת על גישה כנועה ביחסים.

ניקוי אחר "וצביטת" עורו בשיניים קדמיות-  התנהגות נדירה המבטאת קשר חזק ו"אהבה" יותר מכל תנועה אחרת.

הפניית גב והתרחקות- התנהגות אלמנטארית בתקשורת הכלבים. עם זאת, התנהגות זו אפשרית רק מבחינתו של רם המעמד. בדרך זו מגרה הכלב את "נתיניו" להמשך תנועה בשטח, וכך "קורא" להם לעקוב אחריו. התנהגות שלה חשיבות רבה גם במערכות היחסים בין כלבים לאדוניהם.

פירוש המסלול- "אין בי ניצחון. סמוך עלי. גע בי ואגע בך"- התנוחות והתנועות אשר תוארו בטור התנהגות זה מהוות, כולן יחד וכל אחת לחוד, שדרים בעולם הכלבים. שדרים המוצגים כעין בקשות לתשומת לב, למגע ולקרבה. אהבת כלבים.

יתכן כתגובה לגירוי- מגע- כלב אשר נוגע באופן חברי בכלב אחר מעוררו לתגובת מגע דומה. המגע עשוי לעורר גם מעמדיות ודרישה לפרטיות, לעיתים הוא אינו רצוי. כך על פי הכלבים. 

. 

מסלול המשחק

התנהגות שתכליתה כפולה. ראשית המשחק ככלל, מהווה שיטת בעלי החיים לשיפור מיומנויותיהם, למימוש תבניות תנועה הקיימות בהם, לתרגול המוטוריקה הדרושה להם למחייתם. כאשר המשחק נערך עם בן זוג אחד או יותר יש לפעילות זו גם ערך כמעודד שיתוף פעולה וקרבה הדדית. 

זנב- מכשכש- כיוון שאווירת המשחק בנויה להיווצר כבר ממרחק גדול, לזנב המכשכש, לתנועתו מצד לצד תפקיד חשוב החל מרגע המפגש.

אוזניים- מתחלפות- בעת המשחק מצב האוזניים משתנה בהתאם למשחק ובהתאם לתפקיד הכלב בו. זקופות או צמודות לצדי הראש. לאוזניים אומנם יכולת מוגבלת לתאר את הלך הרוח אולם, חשיבותן בתגובתן המיידית-  ממש ברגע התעוררותו של הלך הרוח.

הנמכת חזה- כאשר ניצת בכלב החשק לשחק, הוא עשוי להנמיך את חזהו לקרקע ולקער את גבו. זנבו המכשכש במצב זה, מעניק לו מראה טיפוסי. תנוחה שכיחה.

פה פתוח- עדות לתחושת החופש והנינוחות שהוא חש.

תנועה קופצנית- הליכתו של כלב השואף למשחק קופצנית ומיוחדת להלך רוח זה. כעיקרון, התנועה המיותרת מודגשת בה. הראש, הצוואר, הזנב, הכל זז.

תנועות חתוכות- זו הדרך הרשמית בה מזמין הכלב את בן שיחו למשחק. ההזמנה למשחק מתבצעת על ידי תנועה קטנה ופתאומית ומיד אחריה קיפאון הגוף, תנועה ושוב קיפאון. ההזמנה מלווה בחזה נמוך, גב קעור וזנב מכשכש.כלבים צעירים? שנייה נוספת והם יפרצו במשחקם. זוהי הרי, לא רק התנהגותם. "לדעתם", זוהי גם התנהגותם של אחרים.

משחקי מלחמה, משחקי ריצה ומרדף-  כלבים נדחפים למצוא לעצמם הזדמנויות כדי לאמן את עצמם. כלל זה נכון בעיקר כשהאמור בכלב צעיר. בצעירותם עסוקים הכלבים במשחקים במשך רוב זמנם, גם כשהם לבדם. אלה אימוניהם. אולם האפשרות לשחק עם אחר ובפרט שהאחר הוא כלב אשר משחק כמותם, שנדלק ובאותה עת גם מדליק, כאן עשויה להימצא התרגשות מיוחדת.

במשחק יחדיו מניעים הכלבים את גופם כאילו הם במלחמה או לחילופין, כאילו הם במרדף, רודפים או נרדפים. המארבים, הזינוקים, הקפיצות, ההתחמקויות, הגלגולים, הנשיכות והטלטולים, התנועות משתלבות אלו באלו ועמן תפקידי הכלבים במשחק. טקטיקת התנועות ידועה להם. זה הזמן לשיפור הטכניקה.

חשוב לציין שבעולם המושגים הכלבי, בעת המשחק אין קשר בין תפקידו של הכלב במשחק לבין מעמדו בדרך כלל. כלומר, החזק ביניהם כמו גם החלש, שניהם עשויים לשחק את הרודף והנושך כמו גם את הנרדף והננשך. תפקידיהם מתחלפים במהירות רבה וללא משמעות, נשיכותיהם אינן פוצעות.

אומנם יתכן שהמשחק יהפוך לקרב אולם זאת רק לאחר שינוי בזרם שיחתם, שינוי שניכר היטב בסימני גופם- מעמדיות, שניות אחדות קודם למלחמה. כך כשהמשחק בין כלב לכלב.

טריטוריאליות נגד צד ג'- כלבים נוטים להיסחף להתנהגות טריטוריאלית דווקא כשהם יחדיו. ההמצאות יחדיו כשלעצמה היא תוספת טריטוריאלית. חיש מהר עשויה התנהגותם לקבל גוון של צייד. משום התאום בתנועותיהם, נדמה שעניין זה מסוכם ביניהם.

מאבקי כוח- המשחק כעיקרון, אינה מאבק כוחות. עם זאת, בעולם המושגים הכלבי, המבקש לקרוא תגר על הבכיר ממנו עושה זאת או בהתייחסות כלפיו על בסיס מעמדי דומה, או בהתייחסות משחקית לתביעותיו. "השובב, המנסה להשליט אנרכיה", אינו תופעה זרה בעולם הכלבים, לא בעיניו של האנרכיסט ולא בעיניו של נציג הסדר, שכך מתייחסים אליו.

פירוש- "נרוץ ונשתולל כאילו אנו נלחמים". כך יש לפרש את ההתנהגויות המתוארות בטור התנהגויות זה. ראשית ההזמנה למסיבה ואז, מסיבה.     

דרג את התוכן: