מתוך ערימת תמונות לא מבולגנות דווקא מסודרות היטב אחת בצידי רעותה. יש לה מושג שמצטרף לזיכרון מהתנהלות בגיל הרך ביומיום ובאירועים משפיעים של מי הייתה בתור ילדה.

אבל מכאן ועד היכרות מוחשית וודאית ובהחלט ברורה – מולה – פנים מול סרט. 

יש הבדל עצום והכוונה היא לחשיפה לילדותה - וליתר דיוק חשיפה לילדה שהייתה

בתנועה.

אמנם מבעד לעין סובייקטיבית של אביה. אבל עדיין מדובר כאן בחשיפה תיעודית.

טוב מיותר מלציין כמה סקרנית היא ובאותה נשימה......  מבוהלת

זה מרגש להיחשף למשהו מהסוג הזה. לעצמך במימדים קטנטנים.

זו פיסת היסטוריה.  וואהו!

עברו מספיק שנים מאז.

מה נשאר מהילדה הזו, מהגרעין הזה, זה הרי גרעין העניין של הרצון לקמבק.

מסקרן אותה לראות מוחשית שחור על גבי לבן כמה באחוזים נשאר מהילדה שהייתה.

אז היא שעכשיו אם היו מציעים לה, בקלות רבה, מבלי להניד עפעף, הייתה חוזרת לילדותה

כי היה כיף.

חוזרת בזמן לפיסות קטנות של היסטוריה.

כל זה יקרה עוד מעט. למעשה דיי בקרוב, החשיפה הבלתי נמנעת על גבי סרט פילם

של מצלמה סופר 8

תפגוש אותה ביומולדת הבא שלה

כן היא החליטה שעכשיו זה זמן טוב. ככה זה ייצא.

קודם זה פשוט לא בער. קודם זה פשוט היה קרוב יותר לילדה שהייתה.

ועכשיו

זה פשוט נכון.

עכשיו היא רצה להמיר לדיוידי.