כותרות TheMarker >
    ';

    נפלאות התבונה

    בלוג על מוח האדם

    כל הזכויות שמורות -- לא יעשה שימוש כלשהו במאמרים ללא בקשת רשות.

    אלומית ישי: רגשות מוסריים

    28 תגובות   יום שלישי, 14/10/08, 18:59

    התנהגות מוסרית תלויה בחוקים שנועדו להסדיר יחסים בין אישיים ולאפשר לאנשים לחיות ביחד בהרמוניה.  בתהליך הלמידה וההפנמה של נורמות חברתיות והתנהגות חברתית תקינה, לרגשות יש תפקיד מכריע.  רבות נכתב על הבסיס העצבי של החלטות מוסריות, אך רק לאחרונה החלו לחקור את האספקט הרגשי שמלווה סיטואציות מוסריות, קרי רגשות מוסריים.

    במחקר חדש שהתפרסם החודש בדקו ז'אן-לוק מרטינו ועמיתיו מפריז מה קורה במוח כאשר נבדקים חווים סיטואציות מוסריות באמצעות פארדיגמה המכונה "הסוכן פגע בקורבן".  הנבדק יכול להיות הסוכן שפוגע בעצמו או באנשים אחרים, או הקורבן שנפגע מעצמו או שנפגע על-ידי אנשים אחרים.  כך ניתן לחקור ארבעה רגשות מוסריים:

    - כעס (פגעתי בעצמי)
    - אשמה (פגעתי במישהו אחר)
    - זעם (מישהו פגע בי)
    - חמלה (מישהו פגע במישהו אחר)

    הנבדקים שכבו בסורק המגנטי ופעילות נרשמה ממוחם בזמן שהוצגו בפניהם סיפורים קצרים שנועדו לעורר את אחד מארבעת הרגשות הנ"ל.  לאחר כל סיפור קצר נדרשו לדווח איזה רגשות עלו בהם, ואז לדרג את עוצמת הרגשות.

    לדוגמא:
    גילית שהמספרים שלך זכו בלוטו,

    אבל נזכרת שהשבוע לא קנית כרטיס (כעס)

     

    גילית שהמספרים של חברך זכו בלוטו,

    אבל נזכרת שהשבוע לא קנית כרטיס (אשמה)

     

    גילית שהמספרים שלך זכו בלוטו,

    אבל השבוע חברך לא קנה לך כרטיס (זעם)

     

    גילית שהמספרים של חברך זכו בלוטו,

    אבל השבוע  חברך לא קנה כרטיס (חמלה)

    תוצאות הדירוג הראו שהנבדקים אכן דיווחו על כעס, אשמה, זעם וחמלה בתגובה לסיפורים הרלוונטיים.

    בהשוואה לסיפורי הביקורת ('לא קנית כרטיס לוטו השבוע' או 'חברך לא קנה כרטיס לוטו השבוע'), שלושת הרגשות המוסריים שהתעוררו בנבדקים בתגובה לסיטואציות בהן מעורב מישהו אחר, כלומר, אשמה, זעם וחמלה, גרמו לעליה בפעילות העצבית בקליפת המוח הפרה-פרונטלית והפריאטלית (ראו תמונה).  אזורים אלה במוח שייכים לרשת ה-Theory of Mind שכנראה התפתחה במוח על מנת לאפשר את הבנת מצבו המנטלי של האחר ולעמוד על כוונותיו, יכולת הנדרשת לחיים בקבוצה חברתית.

    שני הרגשות המוסריים שהתעוררו בנבדקים כתוצאה מפגיעה במישהו אחר, קרי אשמה וזעם, גרמו לעליה בפעילות העצבית באמיגדלה, שכזכור מאפשרת לגלות קיום סכנה או איום בסביבה.

    מעניין לציין שבתגובה לסיפורים שנועדו לעורר תחושות אשמה דיווחו הנבדקים גם על כעס עצמי וחמלה.  יחד עם זאת, תחושת האשמה לוותה בדגם פעילות ספציפי במוח שהיה תלוי בזהות ה"סוכן" או ה"קורבן".

    מרטינו ועמיתיו מקווים שממצאים חדשים אלה יעזרו בהבנת סינדרומים פסיכיאטריים רבים בהם נפגעת ההתנהגות החברתית הנורמטיבית, כגון פסיכופאתיה.

    למרות שכל הנבדקים שהשתתפו במחקר צרפתים, קשה לי להאמין שדגם הפעילות העצבית שנצפה הוא תוצר ייחודי של חוש הצדק החברתי המפורסם שלהם
    חיוך


    לקריאה נוספת:
    המוח המוסרי
    אמפאטיה ומוח


    חג שמח!

    דרג את התוכן:

      תגובות (28)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/8/09 09:40:


      תודה.

      כמו תמיד , מעניין, ומביא למחשבות אחרות,

      שאולי הקהילתיות שלנו באו כתוצאה של שינוי מוחי , ולא רק בשל צורך חברתי.

      או אולי להיפך,

      הקהילתיות שלנו גרמה למוח שלנו להקצות תחום ואזור במוח שאחראי על ההיביטים החברתים

       המוסר, המצפון, החמלה ...

        1/8/09 15:13:

      כמו כל הפוסטים שלך, סופר מעניין.

      תודה!

        12/11/08 01:16:

      אלומית,

      כל פוסט שאת כותבת, הוא כמו שאת מורידה את הכוכבים אלי. בשפה פשוטה ומובנת, מסבירה על תחומים שברומו של עולם = המוח!

      בתוך כל המולת המחקרים והספרים שאת מפרסמת ועסוקה בהם... (ראיתי חלק מהרשימה) נפלא שיש לך רצון ופנאי לעדכן אותנו בפוסטים נהדרים ומרתקים. ישנם אנשים מהישוב ואני ביניהם, סקרנים ושמחים לשמוע יד ראשונה על החידושים האחרונים בהבנת ההתנהגות של יחידים ושל הרוב.

      זהו היתרון של האינטרנט שיכול להביא את הידע לכלל, ואני מודה לך על שאת משתפת אותנו החברים בדה מרקר קפה.

      אני כותבת לך באופן פרטי ועצמאי. תודה,

      נורית

        30/10/08 19:52:
      בהחלט מרתק!

       

      מה שמסקרן, ונוגע בעתידנות מחד גיסא ומעורר שאלה מוסרית אחרת מאידך גיסא, הוא האם אפשר יהיה "להתערב" ולהשפיע באופן חיצוני על ה'איזור המוסרי' הזה שבקליפת המוח ולערוך בו שינויים. להקטין את הזעם ולהגביר את החמלה, למשל. השאלה נוגעת, כמובן, לתחום המדעי בלבד, מכיוון שההשלכות האורווליות שיש ליישום כזה מבהילות מדי.

        27/10/08 08:48:

      מעניין  ביותר. להיכנס לבלוג שלך זו תמיד חוויה מרתקת שבד"כ לא מסתיימת אחרי קריאת פוסט אחד.

       

      *

        26/10/08 15:58:

      שאלות תם:

       

      מה ההסדל המהותי בין כעס וזעם [עד עתה חשבתי שאלו מילים נרדפות עם קונוטציה של חריפות הדרגה לזעם]?

       

      מדוע הזעם נחשב כרגש "מוסרי" והכעס לא?

        19/10/08 13:06:

      טכניקות טיפוליות המבוססות על דימיון מודרך

      פועלות על בסיס הרעיון שהמוח שלנו לא מבדיל בין מציאות לדימיון

      מהמאמר שאת מביאה  כאן אני מבינה כי המוח שלנו

      מגיב לאסוציאציות דימיוניות באופן שניתן לראות ולמדוד אותו בפועל

      מרתק

      תודה

        18/10/08 16:22:
      מעניין מאוד.
        17/10/08 00:55:
      פוסט נהדר. אין מילים אחרות.
        16/10/08 21:01:

      צטט: אלומית ישי 2008-10-16 19:22:03

      היי חנן -- אכן בשמונה עשרה השנים האחרונות מחקרים רבים הראו שהאמיגדלה נדלקת בתגובה לספקטרום של רגשות חיוך

       

      איזה יופי! אז היא לא פרימיטיבית כל כך כפי שכולם טוענים!

      ולמה המחקרים הללו לא הגיעו לידיעת מרבית המטפלים הנפשיים בישראל?

      נעמה

        16/10/08 19:22:
      היי חנן -- אכן בשמונה עשרה השנים האחרונות מחקרים רבים הראו שהאמיגדלה נדלקת בתגובה לספקטרום של רגשות חיוך
        16/10/08 10:51:

      היי אלומית,

      אז מה? הנושא מרתק אבל מה החידוש הגדול במיפוי "באמיגדלה"? פספסתי משהו כאן?

      [בתקווה שזה לא הפוסט האחרון שלך [למה?].

        15/10/08 19:18:

      וכוכב
        15/10/08 19:17:

      תודה על הפוסט המרתק, המחדש  והמעשיר!
        15/10/08 17:07:

      צטט: מר רשתות 2008-10-15 13:42:22

      צטט: אלומית ישי 2008-10-14 21:51:13

      תודה למגיבים ולמככבים.

      אילן: אתה חושב שלסינים תהיה תגובה רגשית שונה ולכן דגם הפעילות במוחם יהיה אחר?
      חיוך

      אורגניזם מגיב לגירוי משתנה בעוצמה גבוהה מאשר לגרוי קבוע. 

      לכן, הייתי משער שבארצות שבהן יש באנאליזציה של המוות והרוע הוא יומיומי, כמו באפגניסטאן, בעיראק, ברבעים מסוימים בברזיל ובמזה"ת, נראה לי שהאמפאטיה תקהה, וכן תחושות האשמה יודחקו. 

      זה אולי ענין של השרדות  אישית. 

      אין לי השערה לגבי הכעס. אבל בתרבויות כמו אתיופיה ודרום מזרח אסיה, הפרט לומד לא להחצין רגשות קיצוניים.  אנו יודעים ש"המסכה"  נעשית חלק מהאישיות. היה מעניין לראות אם יש לכך עקבות ביולוגיים. 

       

       

      "אני משער שעוצמת התגובה לגרוי זהה תהיה שונה בתרבויות שונות"

       

      אני אפילו הייתי מעיזה לאמר בבטחון שכך הדבר.

      דוגמא קטנה, שאלומית נגעה בה " רגש האשמה היהודי המפורסם", הרי שמתצפית אישית (לא מחקרית), העם ההולנדי

      אינו סובל ממנו. ועל מנת שאהייה ספציפית. אני מתכוונת לרגש האשמה של הורים כלפי ילדיהם בשתי התרבויות.

       

        15/10/08 16:47:


      פוסט מאד מעניין.

      מקוה שניתן יהיה ליישם ברפואה.

      בהצלחה, ומועדים לשמחה !

        15/10/08 13:42:

      צטט: אלומית ישי 2008-10-14 21:51:13

      תודה למגיבים ולמככבים.

      אילן: אתה חושב שלסינים תהיה תגובה רגשית שונה ולכן דגם הפעילות במוחם יהיה אחר?
      חיוך

      אני משער שעוצמת התגובה לגרוי זהה תהיה שונה בתרבויות שונות. 

      אורגניזם מגיב לגירוי משתנה בעוצמה גבוהה מאשר לגרוי קבוע. 

      לכן, הייתי משער שבארצות שבהן יש באנאליזציה של המוות והרוע הוא יומיומי, כמו באפגניסטאן, בעיראק, ברבעים מסוימים בברזיל ובמזה"ת, נראה לי שהאמפאטיה תקהה, וכן תחושות האשמה יודחקו. 

      זה אולי ענין של השרדות  אישית. 

      אין לי השערה לגבי הכעס. אבל בתרבויות כמו אתיופיה ודרום מזרח אסיה, הפרט לומד לא להחצין רגשות קיצוניים.  אנו יודעים ש"המסכה"  נעשית חלק מהאישיות. היה מעניין לראות אם יש לכך עקבות ביולוגיים. 

       

       

        14/10/08 23:34:


      "אשמה - זעם - חמלה - כעס!"  -

      נשמע כמו ססמת בחירות של הימין.

        14/10/08 23:22:


      ואם מישהו שנוהג לקנות כרטיס

      ביחד עם חברו לא קנה השבוע

      וגם חברו לא קנה והמספרים הקבועים

      שלהם זכו בפרס הראשון חחח.

      כעס, האשמה הדדית, רחמים כל אחד על עצמו

      ואחד על השני וכו.............

      כוכב

      אנחנו אוהבים אותך אל תפסיקי לכתוב

       

        14/10/08 22:38:


      מרתקת  כהרגלך

       

       חג נפלא

       נשיקהרגוע

        14/10/08 21:51:
      תודה למגיבים ולמככבים.

      אילן:  אתה חושב שלסינים תהיה תגובה רגשית שונה ולכן דגם הפעילות במוחם יהיה אחר?
      חיוך

      בלהה:  למרות שמוחם של הדולפינים ענק, לא ידוע לי שיש להם אזורי ToM, אבל סביר להניח שלשימפנזים יהיו אזורים שכאלה.  השאלה היא כיצד ניתן למפות אותם בהעדר תקשורת מילולית?

      שושי:  השאלה שלך תקפה לגבי כל מחקרי המוח, שהרי לשכב כשראשך מקובע בסורק ולדמיין שאתה בסיטואציה מסויימת זו חוויה שונה לחלוטין מההתנסות האמיתית.  ועם זאת, כפי שחזרתי וציינתי בפוסטים קודמים, הפעילות במוח במצב מסויים תמיד נמדדת ביחס למצב הביקורת.  במקרה הנוכחי, תגובה לסיפור שמעורר רגש מוסרי בהשוואה לתגובה לסיפור נייטרלי.

      אילן נ':  ומה עם תחושת האשמה היהודית שצרובה במטען הגנטי שלנו?
      חיוך
        14/10/08 20:03:

      מעניין היה לדעת אם תחושת האשמה שפיתחה הכנסיה הקתולית שיתה את מבנה המוח אצל צאן מרעיתה, ואיך זה התגלגל אל התכונות הפולניות... חיוך
        14/10/08 20:03:

      השאלה שעולה היא האם אפשר בתנאי מעבדה לשחזר את הרגשות של סיטואציה אמיתית .

      נראה לי שיש הבדל גדול מאוד בין סיטואציה של "שכחתי לקנות כרטיס לוטו" במעבדה,

      מול הסיטואציה במציאות.

        14/10/08 20:00:

      "...אזורים אלה במוח שייכים לרשת ה-Theory of Mind שכנראה התפתחה במוח על מנת לאפשר את הבנת מצבו המנטלי של האחר ולעמוד על כוונותיו, יכולת הנדרשת לחיים בקבוצה חברתית..."

       

      מעניין מאד!

      יודעת שבאבחונים הנעשים לאוטיסטים ולבעלי תסמונת אספרגר הם לוקים בכל הקשור ל TOM ומעניין היה לדעת אם אכן רואים אצלם שוני בתגובות באיזורים המוחיים הקשורים לכך כתוצאה  מ-input דומה או שאולי התגובה שלהם לא מראה אמפטיות מעצם בעיית הקשר שלהם אך בתוך תוכם הם כן רגישים ומודעים למצבו של האחר.

       

      דבר אחר, מעניין, אם ניתן היה לבדוק בע"ח באמצעים דומים, היה לגלות אם לדולפינים לדוג' (שיש הטוענים שהם קולטים בעיות אצל בני אדם ומגלים אמפטיה) היו תגובות דומות באותם איזורים מוחיים...

        14/10/08 19:45:

      מה עם מרטינו באמת?

       

        14/10/08 19:44:
      מעניין יהיה לבדוק את עוצמת הגרוי בתרבויות שונות, ואז מתווספת שונות חברתית לקבוע הביולוגי.
        14/10/08 19:33:

      מעניין ומרתק.

      תודה על שאת מחדשת לי:)

        14/10/08 19:11:


      מעניינת , ענינית  וברורה  כתמיד. קריצה

       

      פרופיל

      אלומית ישי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין