כל האהבות כולן...
אמא של טל, גננת, מאמנת אישית להעצמה בקבוצת יוזמות.
מאמינה באהבה, בגמדים ובפיות.
מאמינה בחינוך ובשינוי שמתחיל מבפנים.
מאמינה שכל אחד יכול לעשות שינוי בחייו, שלכל אחד מגיע להיות מאושר, גם לך.
בבלוג שלי תפגשו אותי דרך ספורים על הדרך שלי ועל האהבות בחיי. מזמינה אתכם להתרווח, להרגיש בבית ולקרוא עם הקפה.
החיים הם ספור בתוך ספור בתוך ספור בתוך ספור.. והסוף תמיד טוב.... אם עכשיו לא טוב, סימן שעוד לא הגעת לסוף הסיפור...
פוסטים אחרונים
- בחזרה למילים 6/11/10
- מסיבת יובל 7/5/10
- יומן מסע 26/3/10
- מהמרחקים 1/3/10
- תרקדי 23/2/10
- שיר נבואי קוסמי 3/2/10
ארכיון
הקולות של פיראוס
אני מניחה שרובנו כבר הספקנו פעם או פעמיים לפחות להכנס אל תוך הנשמה במדיטציה מוסדרת או בדמיון מודרך. חשיבות המדיטציה ברורה. השקט הזה משאיר אותך בתחושה של נקיון פנימי. האדם נכנס פנימה ומטייל עם עצמו במסע אל השקט. אני עושה זאת רבות (לבד) ובהחלט ממוקדת.
ובכל זאת יש לי וידוי.
כאשר אני נכנסת אל תוך ראשי במדיטציה מוסדרת אני מתבוננת, מקשיבה ומגלה לתדהמתי
שהראש שלי מלא במליון מחשבות בג'יבריש שמתנפצות האחת אל תוך השניה.
וזה הולך ככה...
כולם מטיילים אל נהר כחול, מקור מים מפכים, שומעים את שכשוך המים והקולות של גילוש מתחילים להשמע:
תכניסי את הרגל למים, לא אל תכניסי את הרגל למים, תראי את המים איזה כחולים הם, בטח הם עמוקים, רטוב, את אוהבת רטוב, כחול, את אוהבת כחול. לא את לא רוצה להרטיב את הבגדים, מה עכשיו תתפשטי? מה פתאום תתפשטי, מאיפה הבאת את זה האנשים האחרים נכנסים למים? למה את לא נכנסת למים? מה זה אומר שאת לא נכנסת למים? מים? מה פתאום מים עכשיו. ים אני רוצה ים. באמת מזמן לא הייתי בים. אולי מחר אני אלך לים? אומרים שמחר ירד גשם.
וזה מצחיק אותי. הקולות של גילוש ואני מקשיבה להם, מחבקת אותי באהבה סולחת לי על הכל ותוך כדי אני צוחקת וזה מרגיש לי טוב.
ונשמע קול מרגיע מבחוץ שמזמין להמשיך ללכת. אני נושמת לרווחה מתרחקת מהמים אל תוך השדה הפורח והיפה מגיעה אל דלת שנפתחת ולאחריה נפתחת עוד דלת ועוד דלת ועוד דלת והכל בתוך הראש שלי שמזמן שכח איפה הוא נמצא ולמה.
הכל בעיניים עצומות, מקשיבה לעצמי, מזמינה את השקט מזמינה את עצמי אל הערסל בבית, שם השקט נמצא, ללא כל הזמנה מיוחדת.
ואני שואלת אתכם מה קורה אצלכם במדיטציה? מה עובר לכם בראש?
חופש נפלא ורגוע, גילה
|
תגובות (104)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
גילוש מצחיקה :-)) שכמוך...
למרות שמעולם לא עשיתי מדיטציה במודע {סתירה?}
נראה לי לפי התיאור שלך שאני במדיטציה תמידית :-)
כמה כיף להתעופף
למדתי לא מעט סוגים-טכניקות למדיטציה,שלושה עשורים כבר חלפו מאז התחלתי את ה'טראנסדנטלית'.
מלמדת אחרים איך,נתקלת במשובים שונים לגבי החוויה הזו אצל אנשים שונים.
והנה מסקנה שהגעתי אליה:
מה שקובע אם המדיטה היתה עמוקה או פחות הוא משך הזמן של ה''פטפטת ההכרתית''[כמו:שכחתי לצלצל....השמלה הירוקה הכי יפה לי....השכנים מרעשים....הכלבה נובחת...וכו']
לעומת תחושת הציפה הנעימה המציפה ברוגע ותחושת סיפוק ללא סיבה.
זה זה העניין. לא חשוב באיזו טכניקה ,[כל אחד בזו הנכונה לו, ככל שהצלחנו להפחית את משל הפטפטת הבלתי נמנעת כמעט הרי שהסיפוק גדול יותר וההכרה שלנו נחה-זו מטרת העל לעניות דעתי.
נויתי.
אמנם ללא תמונה אבל בוגרת קסלר גילה.....
זו שרית זוכרת?
אז המדיטציה שלי היא לשבת וללטף את הבטן שלי לבד לבד ולחשוב על הילד שיגיע בעוד כמה חודשים... איך יראה, למי יהיה דומה.....
(לא קראתי כל התגובות מקווה שלא חוזרת)
גילוש, גילית אותי...
גמני ככה, רק כשמרגישה שהראש מתפוצץ מרעש כזה, של מחשבות רודפות מחשבות,
מיד מתרכזת בנשימה, ואומרת בפנים לנשוף לשאוף.... וסופרת את השניות שבהם מכניסה את האויר ומוציאה..
ואז, סופרת ממאה לאחור, שם, צריכה ריכוז.. אז שום מחשבה אחרת לא מצליחה להכנס :-)
חחחחחחחח
זה לא המצב הטבעי של המוח שלי?
את יודעת רות,
פעם רציתי להוריד 3 קילו והתחלתי לספור קלוריות
1000 קלוריות ליום. אני רק מהמתמתיקה ירדתי 5 קילו...
מה אני אומרת בעצם,
שאם אנסה רק לזכור איזה חלק הוא איזה צבע, אני יכולה
לשמוע את המחשבות מתנפצות להן אל מוח חלול...
וזה ילך ככה... הרגלים באדום, לא את מתבלבלת, הראש בכחול,
הרגלים בורוד, לא ירוק כמו העצים, זה משהו עם טבע,
כחול כבר אמרנו????
תודה אור,
אהבתי את דבריך
השקט בהחלט בפנים.
גילוש מאוד אהבתי את הראש שלך במדיטציה,
ומאוד אהבתי את כתיבתך,
לי קשה להתנתק ולהכנס למצב המתאים למדיטציה,
אני תמיד בקונטרול
חג שמח
שרה
מכל התגובות... פה עצרתי וצחקתי שעה...
ואני חייבת לומר שצחקתי הרבה כך שהיתה פה תחרות לא קלה...
שבחי הזן והעגבניה? כמות האסוציאציות שהשתוללה לי במוח.. מכל כך הרבה כיוונים, אין לתאר.. וזה רק מהצד של העגבניה, בלי שניגע בצד של הזן...
ומייג'ור טום, כמובן שאין למהר ואין למה להספיק, הכל יהיה פה גם אחר כך.
גם אני... חחחחח מתה לככב את התגובה שלך,אבל נגמרו לי הכוכבים...:)))
שמחה שנהנית,
גם לי היה כייף...
גילה יקרה...
קוראת וצוחקת...
מקסימה
כוכב למילים וחיבוק ענק.
בדיוק אותו דבר גילה ,
בדיוק אותו דבר
:))
תיארת את התהליך במדויק,
לוקח זמן להגיע לנקודת הניטרול של המחשבה,
זה דבר הכי קשה בעצם
אבל הנפח קטן באופן משמעותי כשמבצעים את המדיטציה
וזה מאוד משמעותי לנפש.
חג שמח יקרה
שבת נפלאה
גילוש...
מכל גילויי הלב וסיפורי הנסתר מן העין שמתחוללים פה בקפה, אני הכי אוהב דוקא את האמיתות הקטנות והנוגעות כפי שהבאת לנו כאן.
אהבתי וכיכבתי.
את חולה בראש, אמרתי את זה כבר.
חשבתי שרק לי זה קורה במדיטציה
שיש לי כל מיני מחשבות כאלה לא רלוונטיות.
מקוה שאת לא חושבת על הכביסה שלא תלית,
או על הכלים בכיור, בזמן סקס... (-:
בטח מבינה יעלי,
בואי תצטרפי למועדון...
עלמה, מסתבר שאנחנו הרוב,
בבחירות הבאות - אנחנו לוקחים
לא שמעת מותק,
אנחנו פותחים מועדון
לאנשים עם לקויות מדיטטיביות...
נמנף אותנו בפעילויות
ללקויי מדיטציה. נביא מומחים.
עירד, אתה לא יכול להיות במדיטציה
אתה צריך לשמור עלינו שהנחשים לא יגיעו.
אחרת איך נעצום עיניים בביטחה?
נראה לך?
לפי התגובות על הפוסט
נראה לי שאפשר לפתוח
מועדון משלנו...
נארגן מדיטציות לייט ללקויי מדיטציה...
טוב, אין ברירה,
יותר מדי אנשים פה לא עשו אף פעם מדיטציה.
נפנה אל מני נחמן
ונארגן איזו מדיטציה המונית בפארק הירקון.
נשמע לי חוויה מדהימה.
סבבה.
חג שמח יהודית.
אף פעם לא מאוחר מדי להתחיל.
אני אומרת לעצמי
צריך לנסות, רק אחר כך אפשר לבחור
מתאים לי - לא מתאים לי....
שושי, את צריכה להיות כל הזמן
על מישמרת החינוך... אנחנו סומכים עליך !
גם אצלי בליל של מחשבות
מנסה להכנס אל תוך הרוגע
ופתאום חשבון הארנונה צץ ושילמתי או לא שילמתי?
קראתי וחייכתי כי לגמרי הזדהתי.
סביון תודה,
יש משהו מאד מרגיע בדברים שלך.
עשית לי חשק להמשיך. תודה.
משפט ענק, אני מאמצת.
*
נשמע מוכרררררררררררר
ונעים.
מומלץ!!!
בעיקר החיבוק העצמי.
חג שמח.
y
איזה יופי.
אחד הפוסטים היותר....
לעניות דעתי.
ללכת עם הדמיון שלנו
הכי רחוק שאפשר...
עם המילים שלנו. בלי פחד.
לא גילוש.
ממש לא מאשפזים אותך.
גילה
חזרתי עם כוכב...
רפאלה*
הדבר הקרוב ביותר למדיטציה שאני עושה הוא ריצת הבוקר שלי בה אני משחררת את מוחי לחופשי
והמילים והמשפטים שנשפכים לא מפסיקים להפתיע אותי יום יום מחדש.
לא עושה ולא עשיתי מדיטציה,
מוזיקה היא הכי רוחני בשבילי:-)
אוקי....עשיתי מדיטציה ובמקביל קיבלתי טיפול הילינג
עכשיו בטיפול עצמו,ראיתי את עצמי הולכת עם אדם מסויים לכיוון הג'קוזי ואותו אדם עומד לידי,ובמקום להביט לאן אני מכניסה את רגלי אני ישר מתגלשת לתוך הג'קוזי או שזו הייתה ברכה....המים היו כל כך כחולים ונקיים.עכשיו יש לציין שלא זה לא חלום,זה הרגיש מציאותי עד כדי כך שבטיפול עצמו אני קפצתי או שיותר נכון כל הגוף שלי קפץ לאוויר.
שוב אני מציינת זהו לא חלום.הטיפול היה מאוד אינטנסיבי....
אין לי מושג,מה זה היה,אבל מה שבטוח זה הרגיש כל כך אמיתי,ושוב לא נרדמתי ולא חלמתי.
כותרת הפוסט שלך עוררה בי טלפטיה, כי ערב לפני שמעתי את חיים משה שר את השיר הזה והוא עוד התנגן במחשבותיי. הקולות שאני שומעת במדיטציה הם קולות של הים הבוקעים מהבטן שלי שהופכת לנחשולי ים.*רשימה יפה. חג שמח
פנינה... חולה עליך..
הדבר היחיד שעכשיו מסתובב לי בראש
זאת המילה מדטטיבי -
זה כמו למנף את המדיטציה...
המילים האלה עושות לי את זה :)
וברצינות,
זה נשמע ממש כיף רק שכנראה
ביום היולדי היה מלא רעש... חחח
גם לך מותק,
איזה כיף שירד גשם...
הצמחים מאושרים.
אאאאמממממ אאאמממממממ
הנה היה השיעור הראשון... חחחח
חומד, אם את רוצה מדיטציה
כדאי שתקחי מורה רציני, אני יודעת
את גבולות הידע שלי.... חחח
חייבת לשמוע אותך יום אחד שרה.
לא עשיתי מעולם מדיטאציה (באופן המוכר לפחות),
אבל נהניתי מהתיאור שלך..
עובר לי בראש איך רקדתי לידך ואיזה כיף היה
אני ר ג ו ע ר ג ו ע
תודה בילי,
החדשות הטובות הן
שהמומחים אומרים
שזה ענין של אימון ולהתאמן
אנחנו כבר יודעות..:)
גילוש
מודה
ומתוודה
גם אצלי לא ממש הולך על פי הנחיות המדריכה
הולכת לי אל עצמי
שם
וגם לא שם
כנראה שיש יותר מדי קונטרול
אצלי שם..
מזדהה עמך
אפרת
אזלו כוכבי התסתפקי בחיבוק שותק?
מחשבות על מחשבות על מחשבות. כמו מסעדה המגישה תפריט בהתאם לירקות העונה - כך תוכנן של "מחשבות המדיטציה" שלי. אני זוכרת שכשלמדתי מדיטציה המורה שלנו אמר לנו ש"לא לחשוב" הוא האתגר הגדול ביותר שמציבה המדיטציה. ידע מה הוא אומר...
אגב, הצחקת אותי גם :-)
להפסיק? מה פתאום להפסיק..
אני כמעט בתולה במדיטציות
יש כמעט בתולה?
נחמד לי שבאת עד הלום :)
אוי זה מוכר לי...
גם לי בתחילת המדיטציה לוקח זמן לפקס את עצמי
זה עניין של מיומנות...
לכל אחד יש את ה"פיראוס" שלו.
אני נרגע עם מוסיקה טובה, ספר, תנועה, ציור....
(ולפעמים רק הזמן עוזר להשתחרר)
תודה על הפוסט המרגיע.
וואלה,
מעולם לא עשיתי מדיטאציה.
אבל, איך שקראתי שמתפשטים ונכנסים למים...
נשמע מעולה!
איפה זה המדיטאציה הזה?
חחחחחחחחחחח
מנסה לסלק את המחשבות
עושה הרבה מדיטציה
מתרכזת בים ים ים ים
מרחבים כחולים
יש בו רוגע.
מותק,
עלי אתה לא יכול לעבוד...
אתה טוב בהכול :)
ואולי זאת ההתנסות הבאה שלך,
ללמוד לכתוב על השקט מתוך השקט...
מה חשבת שסיימת את הלימודים?
מה פתאום,
רק עלית כיתה ...
אני מפליגה במחשבות וחלומות וזה ממש נעים..
אני ממש אוהבת ל'העלם'..
חג שמח ורד
אאוםםםםםם, אאום......םםםםםםם
הצילו...
הדבר הכי קרוב לזה עבורי
היה הטיול לתאילנד.
אולי אני בכלל על ספידים
כל השנים האלה ולא ידעתי?
מותק, רואים אותי, בטח רואים
על מתנות כמוך, לא מוותרים..
זה הזמן הכי טוב למחשבות
זה רק את עם עצמך
קורה המון...
חג שמח
אני מניחה שקולות הבילבול שנמצאים בראשך
נמצאים בכולנו
המפחיד הוא שגם ראשי מדינות ואלה המנהיגים אותנו שרויים באותו בילבול
אז מה הפלא שהעולם כמרקחה נוהג
.???
שנה נפלאה לכולם
יעל
ממליץ על ויפסנה...
אחת החוויות הגדולות..
גילוש
חופש מקסים
וניפלא
תוך כדי קריאת הפוסטים שאני קורה, חשבתי להוסיף עוד דבר..
אנשים מניחים 2 הנחות יסוד - שהמחשבות אמורות להיעלם, ושצריך להתרכז.
שניהם כמובן מוטעות, הריכוז הוא רק טכניקה בכדי להרפות, והמחשבות כמעט לעולם לא נעלמות כשאנו מבקשים מהן..
שריר המחשבה הוא לא רצוני (לפחות בהתחלה..).
הרעיון במדיטציה זה להפעיל "שריר" אחר שפועל בזמן שהמערכת הפארא סימפטית עובדת - מערכת העצבים הלא רצונית שפועלת בזמן רגיעה.
הפעלת השריר מתבצעת רק בזמן שחרור, והשחרור מגיעה בשני דרכים:
האחת ע"י ריכוז חזק, ובזמן סוג של התשה עצמית פתאום ניכנסים למדיטציה - זה קורה באופן טיבעי לספורטאים מיקצועיים, וזו אחת הסיבות שהם מיתמכרים לספורט.
הדרך השניה זה ע"י החדרת רכות, ריכוז עדין ושחרור - תהליך מעניין שבסופו אנחנו כמו מחליקים פנימה לתוך מצב התודעה.
ולגבי המחשבות, הן פשוט נעלמות בשלב מסויים, ובשלב אחר חוזרות, והכל בסדר.. זה חלק מהשחרור..
אייל.
אני אוהב את המחשבות שניכנסות להן במדיטציה.
אני מתבונן בהן, נעשה תהליך, הן עוברות לפעמים על כל יום האתמול, ופתאום הן סוגרות משהו בינן לבן עצמן ואז מגיע שקט, ואני כמו מוקף במן בועה שכזו..
אני קורה לזה ריפוי או medicine (ככה האינדיאנים קוראים לתהליך שיש בו גדילה וריפוי).
גם לשלב שהמחשבות לא מרפות, כי עם מספיק סבלנות מגיעה סוג של ריפוי.
לפעמים או/ו כשהן יותר מדי מטרידות אני מוסיף טכניקה של מחשבות-רגשות ותחושות, שם לב מה קורה לי בזמן שאני חושב את אותם מחשבות - תהליך דיי מעניין..
אך אני משוחד - אני אוהב מדיטציות, לדעתי זהו המצב היותר מאוזן לחיות את החיים..
אני לוקח את הג'יפ (כרגע הערמת ברזל) יוצא להרים,
את מכירה אותם, לשמורה, נוסע, קפה או בירה,
חולם תוך כדי, פוגש איזה חיית בר, מתרגש,
והנה חוזר הביתה מלא...
יפה כתבת,
ותודה על המראה.
גיל
דווקא ניסיתי, אבל בגלל כל הרעשים האלו לא הצלחתי
להתרכז, רק להתרגז, אז הפסקתי.
אבל אני מוכן להתאשפז איתך , רעשי הרקע שלנו דומים,
אני בטוח שתהיה הרמוניה.
למדוט ,רובנו יודעים שזה בריא ,וטוב..
מצליח ?
לא תמיד .
הרעש לא נח .
לא מצליחים להתמקד ..
נסחפים בדמיון ? לרוב..
אם המנחה לדמיון מודרך לא עובר את סף החיבור אצלי,אני לא אצליח למדוט ,,
בדרכלל מעדיפה למדוט לבד ,,
מול נוף ,או מוזיקה שאני אוהבת.
בטפול רייקי ,אני הכי מודט :))
כוכב
יוסי,
נראה לי שאני אלרגית
בזמן האחרון לכחול עמוק.
אפצי....
כל כך הרבה טבע.
מדיטציה הוא המצב שבו
המוח משלה את עצמו שהוא מפסיק להשלות את עצמו.
גילוש,
נסי פעם מדיטציה בצבעים.
כל חלק בגוף שייך לצבע מסויים.
כך את מתרכזת בצבעים
וכל שאר המחשבות עומדות בשקט בצד ומסתכלות
לא מפריעות.
גילוש יקירתי,
אהבתי את ההומור בכתיבתך.
אני בענייני מדיטציות כבר שנים.
הרעיון המרכזי הוא לתת למחשבות לעבור ולחלוף הלאה,
ולהתמקד עמוק פנימה. הכל כבר מצוי בנו.
כל התשובות לשאלות הכי מרכזיות בחיינו.
כשמתרגלים כבר לא שומעים את הרעשים מסביב
ונהנים מהחלקים הפנימיים וחיבור לאני העליון שלנו.
אגב, יש מי שהמדיטציה שלהם היא בספורט, מים, ציור וכדומה.
לא חשובה הכותרת או המקום אלא המהות.
ממליצה לך להתמיד ולא לוותר על החוויה הנפלאה,
השקט שבפנים והתובנות להמשך.
היי
גילה תודה על השיתוף מתוך ראשך ,מזכיר את התכנית בראש של אמיר בגלי צהל ...
אז הנה כמעט בשידור חיי:
לא הספקתי את זה
ולא הספקתי את זה ......
רשימות מכולת
כאבי הווה
כאבי עבר
חשבונות שלא נסגרו
הגב כואב , מגרד ברגל .....
ולאט לאט מה שבא זה ...
דגדוג חמים בבטן
שקט
למה להספיק בכלל
למה בכלל
שקט
חזרה לחדר ...גראונד קונטרול טו מייג'ור טום ....
נ.ב
ראי בהקשר זה עבודתו של פניגשטיין על סגנונות טיפוליים שונים , יש אנשים שמתאימה להם מדיטציה פסיבית ויש אנשים שמתאימה להם מדיטציה אקטיבית ,שקט מתוך תנועה .
נ.ב
ראי ספרו של אספי בראון בשבחי הזן והעגבניה , איך אפילו הכנת אוכל יכולה להוות תרגול מדיטציית זן .
המשך שבוע טוב
וואלה,
מזכיר לי את הפוסט שכתבתי
האומץ להיות מאושר...
זאת הפעם השניה היום שאני
נזכרת בו... מעניין מה זה אומר...
חג שמח, דסי
אני מוצאת את עצמי,
גם שם וגם פה...
מזל תאומים, אי אפשר איתו
ואי אפשר בלעדיו...:)
גילוש מככבת
מהמקום של מבינה
על מה את מדברת
חג שמח מותק,
בטח שזה בסדר...
זה היופי שבדבר,
הכל בסדר :)
אני מבינה אותך מצויין.
גם אצלי יש להקה שלמה של רעשי רקע
מסתבר שאצל כולנו זה אותו דבר!
מצחיקה!!
אהבתי *
לא יודע ...אני לא במדיטציה
דבי, מזל תאומים משהו?
קרב תרנגולים
רק בלי התרנגולים...
את חושבת ששלוותה
זה לאלה שלא מצליחים למצוא שלווה?
חשבתי שרק אני לא מצליחה להתרכז במדיטציה.
חחחחח,
אם היית שומעת
היה צריך לאושפזן גם אותך
ואז היתה מדיטציה וזן...
יש מדיטציות לאנשים
עם בעיות קשב?
אבל היה ערב באמת נחמד.
אף פעם לא עשיתי מדיטציה
אולי אנסה
ואולי אגלה בדרך גם כמה דברים על עצמי
נשמע מגניב,
מדיטציה של מים
בתוך המים עם דולפינים:)
תודה שי..
אני לא עשיתי אף פעם מדיטציה
וגם לא משהו אחר כמו דמיון מודרך
לכן לצערי הרב לא יכולה לספר
שום כלום, אולי פעם יצא לי לעשות
ידריכו אותי איך עושים זאת
ואז....................
מבטיחה להגיב......................
מעניין מה עובר בראש שלך...:)
חג שמח
גילה
בחיים לא עשיתי מדיטציה
מבינה שזה נותן שקט לאנשים, פשוט לא התנסיתי.
סיגל
לא עושה מדיטציה.
חג שמח
גילוש היקרה
זוהיא המדיטציה הטובה מכולן!
היא מאפשרת לך לשחרר את כל מה שהמוח שלך אוגר, ללא אבחנה
תני למחשבות לרוץ ללא סדר, ללא שיפוט, ללא הגבלת זמן.
כשהן תיגמרנה, תבוא התובנה שלה חיכית כל כך.
זה תהליך משחרר מאין כמוהו.
תהני
סביון - מטפל ומורה דרך לחיים
הדממה היא שפתו של אלוהים
כל השאר תרגום גרוע.
גילוששש
* קודם כל...לכתיבה !
ובאשר לקולות שבראשי...
במצב מדטיבי רק
רחש פרפרים
ציוץ ציפורים
מעיין מפכה
ומים זורמים חרישית
ואני בתוך השקט
כביום היולדי.
*מועדים לשמחה
האמת לא ניסיתי אף פעם
אולי תלמדי אותי פעם,
לפעמים אני ניכנסת לריכוז מאוד עמוק
שאני שרה אבל לא יותר מכך.
אני לא מצליחה להכנס למדיטציה
כל הזמן הראש חושב ולא נותן מרגוע
מה לא ניסיתי ולא הצלחתי.
אולי יבוא יום...........
שיהיה המשך חג שמח
בילי
פעם, כשהתחלתי.. ניסיתי 'להפסיק' לחשוב.. אז ניסיתי לא לחשוב על פיל ירוק.. ((:
אני צוחק..
אני עושה.. על בסיס יומי.. פעם, בהתחלה.. הייתי צריך להיות לבד עם עצמי, מוזיקה שקטה ורגועה ברקע..
היום, אין לי כל בעיה.. עם מוזיקה ובלי.. לבד או מוקף באנשים.. הכל הולך.. נכנס למצב של חצי שינה בדקות.. לא כ"כ זוכר מה עובר לי בראש..
.
גילוש, הצחקת אותי עם הוידוי..
אל תפסיקי עם הכחולים.. ((:
שהראש שלי מלא במליון מחשבות בג'יבריש
שמתנפצות
האחת
אל תוך
השניה.
.
.
בדיוק!!! וזה לא מרפה:
המחשבות גועשות, מתפרצות, מתערבבות,
מדברות, צועקות, רבות בינן לבין עצמן...
לא רוצה לוותר על זה!!!
לא רוצה שם שקט!!!
אחרת, על מה אכתוב?...
.
ברגע של שקט, אמור להיות חיבור,
ואני לא כל-כך טוב בחיבור...
גם לא בחיסור, כפל וחילוק...
חלש עד מאוד גם בחזקות ושורשים...
וואו וואו (במבטא מרוקאי)
מה שאצלי קורה במדיטציות
ראשית, אני מתרגלת יוגה באופן קבוע
שבכל פעם אני יוצאת מהשיעור
עם תובנות, הארות והתחברות לגוף.
אני אומרת בכלל,
אם משהו זז בגוף - משהו זז בראש
או לחילופין,
אם משהו זז בראש - משהו זז בגוף
איך שתקראי את זה כך או כך, את יוצאת אחרת אחרי השיעור.
בנוסף פעם, לפני שנה, עשיתי מדיטציית אום במשך 5 שעות
על חוף הים אחרי חצות עם 1000 משתתפים
משהו עוצמתי בלתי רגיל
ברמות על.
מתי רואים אותך שוב, גילוש???
זה מה שקורה במידיטציה...
ים...נחלים...כחול...עמוק...
מודה...בור ועם הארץ בתחום
חג שמח גילה לך....ולתוך הראש שלך...
אני לא עושה מדיציה, לא יכולה בשקט הזה...
חג שמח. *
קודם כל כוכב
עכשיו אני הולכת לקרוא
-מיד אשוב-
אולי פעמיים בחיי מודטתי ונראה היה לי שזה בסדר...
חג שמח, גילה!
לא עשיתי מדיטציה,
אבל התנסיתי בדמיון מודרך.
ופעמים רבות המחשבות התחילו לריב:
למה ככה, הייתי רוצה אחרת...
האם זה חייב להראות ככה...
פעמים רבות היה לי קשה להתחבר לשלווה,
היה לי מתוק מדי...
את מצחיקה,
עכשיו קיבלתי פירוט...
אז זה מה שקורה שם ?
ואני לא שמעתי כלום ...
:-)
המדיטציה שלי היא במים
צולל כולי מוקף מים
משלב את הרגליים , את הידיים עוצם עיניים
לאט לאט מנקה את הראש ומתחיל לנשום לאט לאט
הראש נקי לחלוטין , כולי מוקף מים , וההרגשה בעננים
זאת המדיצטיה שלי
גילוש
לא סכמנו שאת נמנעת מלפרסם מה קורה
אצלי בתוך הראש ???
לא מספיק שאת יודעת... עכשיו שכל העולם
יידע ?
בועז
חג שמיח ♥ שמיח♥ שמיח ♥
בית זבוטינסקי :אקוורל מתוך אוסף תל אביב 100 ע"י שאול נמרי.
כן זהוא כן זהוא ,
זה גן השיקמים ,
היו גם כאלה ,
אותם הימים.!!!!
איזה זריז אתה,
למצוא את השקט שלי גם אני מצליחה.
במדיטציה עם אנשים
אני זומבי....:)
כהה זה זה עניין של אימון
תלוי היכן עושים את זה
ומה הגירויים מסביב
אומנם לא עשיתי מדיטציה בצורה הקונבנציונאלית
אבל בהחלט נכנס לראשי למחשבות
ומצליח למקד אותן.