אין לי למי לספר / עשה לך מלכה

7 תגובות   יום שלישי, 14/10/08, 23:27

עוברים עלי ימים מסעירים מאוד.

הכל התחיל מיטב ידיעתי, בארגז החול בגן הילדים, שם שיחקתי עם חברי משחק שהמצאנו,

בו היינו צריכים להריח את כפות הרגליים אחד של השני,

אהבתי את המשחק הזה.

שנים ארוכות לא הייתי ער לשום נטייה מיוחדת או עניין בכוון זה או אחר,

למעט חיבה (וגם כשרון) לעיסוי ומגע ידיים, רצוי בכפות הרגליים.

אבל בשנים האחרונות הגיעה הפריחה המשמעותית - הבנתי שאני אוהב כניעה, אוהב להישלט.

 

בחרתי לנסות ולשתף את מי שימצא לנכון להיכנס ליומן הזה, אני מצידי אשתדל להשאיר פה עקבות

של התופעה האישית שלי. עם הליכות קדימה ואחורה.


פרק ראשון

פגשתי כאן, לגמרי במקרה (בזהות אחרת) מישהי שמוכנה לשחק איתי.

מוכנה לקבל את הערצתי הצנועה ולהנות ממנה.

זה מרגיש כמו רומן ראשון הכיתה ז', זה מסעיר בצורה חסרת תקדים.

זה התחיל בחילופי מיילים עדינים ונכון להיום - מפגש אחד קצר,

בית קפה במרכז תל אביב,

הרגליים שלה מונחות על שלי, אני מעסה לה את כפות הרגליים (עם הסניקרס) ואת השוקיים

הנאה והתרגשות, מבטים מלאי קנאה מסביב - גדול.

דרג את התוכן: