0 תגובות   יום רביעי, 15/10/08, 10:00

האתיקה הלקויה של מדינת ישראל, שנשיאה הודח על רקע של האשמות קשות בעבירות מין, שראש הממשלה המכהן שלה מודח על בסיס חקירות בחשד לעבירות בעניני כספים, וכך גם שר האוצר הקודם שלה - כל אלו משפיעים על המשקיעים הזרים הפוטנציאליים, על בעלי המניות הזרים של חברות ישראליות ועל לקוחות המוצרים המשווקים ע"י חברות ישראליות. בעולם הגלובלי המרושת בו אנו חיים, הכל משפיע על הכל. החשדות כנגד ראש הממשלה ושר האוצר לשעבר מעלים צל של חשש כנגד אמינותן של החברות ומנהליהן. ובמעין פרפרזה על הפסוק הידוע מהתלמוד הבבלי נוכל לומר: אם בארזים נפלה שלהבת מה נגיד על איזובי הקיר? בספר ויקרא כתוב "וכשלו איש באחיו", ורש"י מפרש "זה נכשל בעוונו של זה. שכל ישראל ערבין זה לזה". ומדוע? מוסיפים הפרשנים: "הרבים נענשים בעוון עובר העבירה, משום שאינם מוחים".  אני נגה קינן אשמה בעבירות המיוחסות לשרים, ראשי ממשלה וחברי כנסת. אני ברחתי לנמיביה. אני השחתתי בתי מלון בטורכיה. אני. ומכאן נגזר עלי העונש – ה-Discount הצפוי במחירי מניות של חברות מאיזורים בהם האתיקה בעייתית, המבט העקום בו מזכה אותי פקיד הקבלה בבית המלון ביוון, החשד בו מביטים בי אנשי עסקים זרים ועוד ועוד ועוד חוויות שכולנו מדחיקים יום יום.  כך ברמת המדינה, וכך ברמת החברה. אם CFO אחד עושה עבירה - כולם לוקים. אם אחד העובדים בחברה נוהג לא כשורה – החברה לוקה. אם אנרון כושלת כל החברות הציבוריות בעולם נדרשות להשקיע סכומי עתק בממשל תאגידי. אם אחד הדירקטורים/רו"ח/עו"ד לומד הליך לא ראוי בחברה אחת – מיד עובר הליך זה לחברות אחרות בהן הם מכהנים או להן הם יועצים (וראו את מחקרו המרתק של אייל סולגניק בנושא רשת הדירקטורים). והפתרון – ביום בו נפסיק לחשוב במונחים של הם ואנחנו, נפסיק לומר כי בפוליטיקה כולם מושחתים, ונתחיל לומר כי השחיתות של כולנו באה לידי ביטוי בפוליטיקה. ביום בו נגדיר את תביעותינו האתיות מעצמנו, משכנינו ומראשינו. ביום בו נאמץ אל ליבנו את שירו של יהודה עמיחי ונבין כי "כולם נגועים זה בזה וכולם נוגעים זה בזה ומשאירים טביעות אצבעות". באותו יום נשנה את העולם. באותו יום יתחילו הפוליטיקאים לפרסם את הצהרות ההון האישיות שלהם. באותו יום  יחדלו הפרקליטות והמשטרה להדליף אינפורמציה, נכונה או שגויה, מחדרי החקירות. באותו יום תחדלנה הקומבינות ולא נצטרך אז לרקוד על הדם בכיכרות העיר.  והכל כלכלה. והכל עסקים. והכל מתורגם לעלויות סיכון. והכל כספים. והכל בנפשינו. ועל אף הכל, ולמרות הכל, מדינת ישראל חזקה יותר מסך שגיאותינו.
דרג את התוכן: