קראתי את הכתבה ב"זמנים מודרנים"

שכותרתה "המורה בהריון-ההורים בדיכאון".

כמי ששימשה מורה מחליפה למורות שיצאו לחופשת לידה, תמיד ראיתי את הצד הזה של המטבע,
ובתוקף תפקידי נתתי את המירב שיכולתי לתת לכיתה שרגילה לחגוג על "המורה המחליפה" או  במילים אחרות- חושבים שיכולים עכשיו 3 חודשים לעשות בלאגאן.
ובכן, לא כך הדבר. בחודשים בהם שימשתי אני מחנכת ממלאת מקום, הצעדתי לא פעם כיתה להשגים לימודיים וחברתיים נאים, וניצלתי את ההזדמנות לערוך לתלמידי אפשרות להכיר דמות שאינה "מורה מן השורה"

אני יכולה להגיד לאותם הורים מוזרים, שטוענים שלמורה צעירה אין זכויות בסיסיות כגון הולדת ילדיה הטבעיים,
שהם חצופים ממדרגה ראשונה.
"שתחכה עד שתלמידיה יעלו לכיתה ב' או ג'...???!!? נו, באמת, שזה יהיה השיקול שלה?
אין לה חיים משלה? כגון שיקול של מעבר לדירה יותר גדולה,  עזרת ההורים, מצב כלכלי?
אני ממש לא מאמינה למה שאני קוראת שם.

הורים עושים פרצופים למורה שהבטן שלה מתחילה לגדול קצת.

מה ציפיתם? שהיא תקדיש את חייה לצאצאים שלכם? האם אתם בעצמכם יושבים יותר מ-14 דקות בממוצע ביום "זמן איכות " עם הילדים שלכם?
או שהורותכם מתמצית בלפזר לגנים/בתי ספר, להכין ארוחות, לקלח, להלביש ולשלם את המשכנתא בזמן?
אם אתם בעצמכם תשקיעו יותר בילדים שלכם, לשחק יחד, לקרוא בספר, לטייל יחד בשבת, לעשות כל פעילות אחרת משותפת, 
 אולי תהיו פחות לחוצים מזה שהמורה בהריון. 
 

ותחשבו על זה.