
השבוע פנה אלי יוסי ורצה לברר לגבי השוני בין אגרת חוב של בנק לבין הפקדה בפיקדון של אותו בנק. לאור חשיבות שאלתו והתשובה המאוד מפורטת שלי, בחרתי להפיץ לכולכם את תשובתי. יוסי הגיב על המאמר של הימים הנוראים של שוק ההון, שם כתבתי על אגרות החוב הקונצרניות במדד התל בונד 20 שנסחרות בתשואות דו ספרתיות ועדין אף אחד לא קונה. אגרות חוב צמודות למדד של הבנקים נסחרות ברמות תשואה של 6% ויותר, ועדין יש יותר מוכרים מקונים. הציבור ממשיך להפקיד בפקדונות ותוכניות חסכון אצל אותם בנקים, אבל לא מוכן לרכוש את אגרות החוב שלהן, שלרוב מציעות תשואות גבוהות יותר מהריביות בתוכניות החיסכון. קיימת העדפה ברורה של הציבור להמשיך ולראות את המזומן כל בוקר נשאר באותה רמה, כעוגן בטוח ורגוע גם בידיעה שאין כמעט רווח על ההשקעה. אני מנסה לערך איזו שהיא השוואה בין הפקדה לתוכנית חיסכון או לפיקדון של בנק לבין רכישה בבורסה של אגרת חוב של אותו בנק ולאותה תקופה. אז קודם בואו נבהיר את ההבדל העיקרי בין פקדון בבנק ובין אגרת חוב של בנק, מנקודת ראות של הלקוח (אני לא נכנסת לפרטים הקטנים). ההבדל העיקרי נובע מנושא הסחירות או אי הסחירות של הנכסים הפיננסים השונים. אגרת חוב היא סחירה ואילו פיקדון אינו סחיר. המשמעות של הסחירות היא שאגרת החוב נתונה לשינויים יומיים בשיערוך השווי שלה לאור שינוים בשער היומי של האג"ח, כתוצאה ממסחר בבורסה. לעומתה, פיקדון אינו סחיר ושוויו לא משתנה במהלך התקופה. בסוף התקופה של אגרת החוב, יקבל המחזיק בה את הקרן ובתוספת הריבית, בדיוק כמו מי שהשקיע בפיקדון. השונה הוא כאמור בשיערוך היומיומי של אגרת החוב שיש לו אפקטים פסיכולוגים לא מעטים, במיוחד בתקופות כמו התקופה האחרונה, בה ראינו ירידות חדות באגרות החוב. לעומת החיסרון של שינוי יומיומי, מי שמחזיק באיגרת החוב שומר על יתרון של נזילות ... להמשך לחצו כאן |
david_maur
בתגובה על אגרות חוב צמודות או שיקליות זה ממש לא משנה, הכל נחטף והכל עולה
תגובות (13)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כמו שאמרתי, ההשקעה הזו מתאימה רק לבעלי אופי מסוים ורק לאחר בחינה והשוואה מדוקדקת וקפדנית. אני לא כתבתי כאן המלצה או אי המלצה אלא רק הדגשתי תובנות מהשוק. אני חושבת שדין אג,ח של בנק פועלים או לאומי ממש כמו דין פקדון בבנק פועלים או לאומי כך גם לגבי יתר הבנקים המרכיבים את השביעיה הראשונה, אבל זו ממש דעתי האישית. כל אחד חייב לעשות לעצמו את החושבים, להתייעץ ולבדוק ואז להחליט מה עדיף ולטעמו. רק לנטרל רגש!!!
הי אבי
לצערי הרב מצב של דאגה ילווה את כולנו עוד הרבה זמן. אנחנו חיים בתקופה הסטורית כואבת וללא נסיונות ולקחים מהעבר
שמחתי. תודה על החייכנים.
אני שמחה, רק לבדוק ולשים לב לפרטים הקטנים כי זה עושה לעיתים את כל ההבדל
כלל לא בטוח. מי שקונה אגרות חוב של בנקים במקום פקדונות עושה טעות לדעתי. אין דין האג"ח כדין הפקדונות. אם וכאשר יקרה לשער שבעלי האגח יזכו לתנאים הרבה פחות משופרים מבעלי הפקדונות. יש סיבה להבדל בתשואות בין האפיקים האלו וכידוע אין ארוחות חינם. לא האוצר ולא בנק ישראל גיבה הצהרתית אפילו את אגרות החוב של הבנקים ואם וכאשר אחד הבנקים הגדולים יהיה חדל פרעון ההקיף האדיר של ההזרמות שהממשלה תצטרך להזרים כמעט מבטיח שבעלי האג"ח יזכו לעדיפות שניה פני המפקידיםתודה על התובנות שלמדתי ממאמרך, מה גם שכל המצב הנזיל וההפכפך לא עושה טוב לאף אחד ועדיין גם לאחר הקריאה נשארתי דואג.
תודה על התובנות
תודה הערת את עיני....
אנחנו מדברים רק על אגרות החוב של הבנקים, כי הפער בין התשואה לבין הריבית על הפיקדון הגיע לרמות לא סבירות, שברור שהן נובעות מפחד ולא מרציונל. אם הממשלה תעמוד מאחורי הפקדונות, היא תעמוד גם מאחורי אגרות החוב.
אל תשכח גם שהממשלה אמרה שבמידת הצורך היא תקנה אגרות חוב ולכן אולי אין גיבוי ובטחון פורמלי אבל ישנה תחושת בטחון. כאמור אין כאן המלצה לקנות אגרות חוב של הבנקים. אני פשוט ממליצה לבחון את ההשקעות על בסיס רציונאלי ולא להחליט על פי הרגש.
כעקרון זה נכון, קיימות בטוחות אחרות. אלא שבמקרה של חדלות פרעון בדרך כלל הבטוחות הללו לא מכסות את גובה החוב.אכן הממשלה מגבה פקדונות ולא אגרות חוב, אבל אגרות החוב מגובות בנכסים אחרים ובבטחונות מסוג אחר. אני גם לא מתייחסת לאגרות חוב של בנקים בחו"ל אלא במדינה שלנו, עם מערכת בנקאות חזקה ומאוד מפוקחת, עם שפע של חוקים ומגבלות השקעה של הבנקים עצמם.
קראתי בעיון, ושאלה לי אלייך: האם את יודעת כיצד נהגה הממשלה במקרים בהם התמוטטו בנקים (הבנק למסחר, בנק צפון אמריקה וכיוב') באשר לאגרות חוב של אותו בנק? האם הממשלה נתנה תמיכה למחזיקים באג"ח כפי שנתנה תמיכה לבעלי הפקדונות?