שעון מתקתק את הזמן

הנישקף מתהומות עינייך

האוויר מחליד את עונות השנה

את כמו הר

קורעת את העננים לשניים

פיסגתך לא ניראית על רקע השמיים

בחיי טיפסתי על הרים רבים

ואת היחידה שאת פיסגתך עוד לא כבשתי

הזמן קובר עוד יום בחול

את שעטופה בעננים

שמגנים עלייך

כל כך פגיעה

מסונוורת משמש השקיעה

עצמת לרגע את ענייך

מישהו בא בשקט

גנב לך את השמיים

ואייך אנווט

אל פיסגתך

בלי הכוכבים שלצידך

כל הזכויות שמורות מרקוזין דב