הכלכלה יותר מדי רצינית מכדי להשאירה לכלכלנים. בשביל באמת להבין צריך עוד דיסצפלינות, היסטוריה, אנתרופולוגיה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה. והגישה הלוגית של הכלכלנים נותנת להם משכורות שמספיקות להבטיח שלעולם הם לא ינסו גישה נוספת. וכדי להסתיר את קוצר הבנתם ולהתישנו ולייאשנו מלנסות כן להבין, הם פשוט מטביעים אותנו בים המספרים והמונחים הפיננסיים שלהם...

אבל יש אחד (כמובן בנוסף לסבר פלוצקר) שהוא אחר, קוראים אותו וורן באפט, ואם אתם רוצים לדעת מה באמת הולך לקרות תסתכלו מה הוא עושה, ומה שהוא עשה עכשיו בעיצומו של המשבר זה לשים 5 מיליארד על גולדמן זאקס. את הרציונאל שלו הוא לא חשף (ספקולנט, לא?) אז אני, כהיסטוריון ואנתרופולוג (חובב, חובב...) אנסה לפענח את החשיבה שלדעתי עומדת מאחרי ההשקעה הזאת של האיש העשיר (והנדבן הגדול) ביותר בתבל, שמראה כמה אמון הוא רוחש לקפיטליזם האמריקאי המושמץ.

את היישום הראשון בקנה מידה גדול של המודל הקפיטליסטי ביצעה אמריקה בסוף המאה ה 19, והוא סבל ממחלות ילדות קשות. הטורפנות הכלכלית טופלה בתקופת תדי רוזבלט באמצעות חוקי האנטי טראסט, אך גם לאחר מכן הקפיטליזם שלהם המשיך לסבול ממשברים מחזוריים שהגיעו לשיא (כלומר שפל) במשבר הגדול של שנות ה30. תרופת ה'ניו דיל' של קיינס ורוזבלט 2 (פרנקלין דלאנו) התבססה על התובנה שאל שתי ההנחות עליהן התבסס הקפיטליזם הבוסרי שלהם בראשיתו (שהאדם בבסיסו 'החייתי' מופעל על ידי שאיפה לנכסים חומריים שמעניקים לו כוח ומונעים את הכחדתו, ושהדרך הכי יעילה להשיג נכסים חומריים היא לא אלימות אלא מניפולציה חכמה של כסף בשוק חופשי) יש צורך להוסיף עוד תובנה, והיא שקפיטליזם אפקטיבי דורש מידה מסויימת של מעורבות מימשלית, ובעקבות זאת תוך 15 שנים אמריקה הפכה למובילת העולם לחמישים השנים הבאות והקפיטליזם המשופץ שלהם נפוץ בעולם יותר ויותר ויותר (פוקוימה, זוכרים?)

עד המשבר הנוכחי.

יש אומרים שהמשבר מראה שהזמן של הקפיטליזם חלף.

יש אומרים שהוא מראה שהזמן של אמריקה חלף.

הרשו לי לא להסכים. אני טוען שהמשבר מוכיח לא את התבוסה של הקפיטליזם האמריקאי אלא את הניצחון שלו, וההסבר הולך ככה:

בבסיסו לטענתי המשבר נובע מהגלובליזציה, והגלובליזציה נובעת מהאימוץ הטרי והמוצלח (מידי, לדעת לא מעט אמריקאים) של הקפיטליזם על ידי רוב העולם הלא קפיטליסטי (אירופה המזרחית, רוסיה, והמסה האדירה המזרח אסיאתית, סין, הודו, יפאן, קוריאה וכו'). מדובר אם כן בייצוא של הקפיטליזם לשאר העולם, לא בכישלון. דא עקא, לקפיטליזם חוקים משלו, ולעיתים, מה לעשות, הם משחקים נגד האמריקאים... קורה...

הציביליזציות האסיאתיות לא נולדו אתמול. מערביים יהירים שכמונו נוטים לשכוח שבזמן שאירופה ואמריקה עוד היו שרויות עמוק בחשכת התקופות הניאוליטיות, ציביליזציות ענק רוחניות, חומריות ואינטלקטואליות כבר פרחו בסין והודו. ציביליזציות שבהן דייקנות, פרפקציוניזם, משמעת, חריצות, דבקות במטרה, אמביציוזיות, ביקורת עצמית, עבודת צוות, כושר אירגון, כבוד לאירגון ולידע המצטבר, מערכות חינוך נרחבות, היו חלק מהגנטיקה התרבותית, וכל זה בציבורי ענק של מיליארדי בני אדם. והתכונות התרבותיות הללו נשאו יתרונות מכריעים כל כך בקונטקט הקפיטליסטי שאין פלא שתוך זמן קצר הן הביאו לנדידה רבתי של מוקדי ייצור עולמיים מרכזיים אל אסיה. קחו את הנס הכלכלי היפאני ותכפילו ב 10 ותבינו את העוצמה של מה שקרה ויקרה בכלכלה העולמית בשנים הקרובות...

האמריקאים, שבהערכה עצמית נמוכה מעולם לא הואשמו, חשבו שזה לא נורא, כי גם אם יתבצע אאוטסורסינג לייצור שלהם (כולל הייצור ההייטקי), הנה למערכת הפיננסית המהוללת שלהם הידועה בשם 'וול סטריט' שאיפשרה לא רק את הפעילות הכלכלית האמריקאית אלא גם את הפעילות הכלכלית של העולם כולו אף אחד לא יוכל לעשות אאוטסורסינג, וזאת היתה טעות. לפחות טעות חלקית.

הטעות קרתה לא בגלל שהם שכחו ולפתע גילו כמה חזיריים יכולים קפיטליסטים אמריקאיים להיות. זה לא חדש. מכירים את זה עוד מתקופת הברונים השודדים במאה ה 19. הברונים השודדים אמנם כבר מתו, אך הנכדים והנינים שלהם חיים והם לא פחות חזיריים (וממולחים) אף אם עברו מהייצור לפיננסים. את זה כולם רואים וזה יטופל, בהלאמות, רגולציות וכו' (אף אם לא לגמרי. מרכיב של חזיריות תמיד יהיה חלק מטבע האדם).  אבל ההיבט הרגולטורי הוא רק חלק, החלק הפחות מהותי של המשבר. החלק היותר מהותי נובע מהגלובליזציה והוא מבטא את ההתאמה של המערכת הפיננסית למהפך של מערך הייצור העולמי. מיליארדי היצרנים הקפיטליסטיים החדשים היו המנוע של הבום הגלובלי של השנים האחרונות. האם יש סיבה שכמו שקרה עם הייצור (למשל של מכוניות ואלקטרוניקה) לא ייקרה גם עם הפיננסים?  האם יש סיבה שמייצרי ההון (דהיינו היצרנים) לא ידרשו יותר שליטה, רווחים ובעלות גם במיגזר הפיננסי הדשן?  כלומר, מה שנראה בעתיד, על פי זה, יהיה לא רק יותר רגולציה, אלא גם, ובעיקר, הרבה יותר השפעה ובעלות אסיאתית בשוק ההון, ותחילת התיקון הזה מתרחשת עכשיו, והיא המהות של המשבר - קצת חשיפת חזירויות ורגולציות אנטי-חזיריות, והרבה הסטה של הניהול הפיננסי הגלובלי מוול סטריט מזרחה. לא פחות, אך גם לא יותר.  וחיש מהר אמן במהרה בימינו נראה כיצד התקנות מתוקנות, המעורבות והניהול האסיאתי בשווקים הפיננסיים גדלים, והכלכלה הקפיטליסטית, הגלובלית (על אמת הפעם!), שבה בחדווה וששון (ותאוות בצע...) אל מסלול הצמיחה המהירה של טרם המשבר.

או קי, אתם אומרים בנקודה זאת, הבאת הסבר משכנע למהות המשבר, אבל את ההסבר שהבטחת להשקעת וורן באפט לא הבאת. הרי אם כל מה שאמרת נכון, הוא לא היה אמור לשים את הכסף על איזה בנק סיני עלום-אך-רב-פוטנציאל? מה פתאום דווקא גולדמן זאקס?

אז זהו שלא. הנה ההסבר. הנה הדבר הנוסף שלדעתי המשקיע באפט מניח, הדבר שמניע אותו לתת כזה אמון במערכות האמריקאיות שכולם נוטשים:

ציינו למעלה שלושה מרכיבים של הקפיטליזם האמריקאי שאומצו על ידי רוב העולם והפכו אותו לשליט הפלנטה. קיים עם זאת מרכיב נוסף, רביעי, הקיים במערב, אך נדחה על ידי כל החלקים הלא מערביים של העולם, והוא זה שישמור ויגביר את ההובלה המערבית בכלכלה העולמית גם בעתיד (הקרוב והבינוני). מדובר בהחדרה אל תוך הקפיטליזם של מרכיב הדמוקרטיה.  הסיבות לחשיבות המרכיב הזה הן בכך שהוא הערובה היחידה ליצירתיות, והחיוניות של היצירתיות לשיגשוג הקפיטליסטי, חיוניות שרק תלך ותיגבר ככל שהקפיטליזם יילך ויהפוך מודרני, הייטקי, אינטרנטי יותר. ואת ההבנה של חיוניות המרכיב הזה לשיגשוג הקפיטליזם המודרני יש למערב, ואין למצטרפות שזה מקרוב באו אל חיק הכנסייה הקפיטליסטית.

כדי לראות שאני צודק תבדקו: כמה פרסי נובל במדע, כמה פטנטים טכנולוגיים משמעותיים, כמה מאמרים מדעיים, כמה סטרטאפים פורצי דרך נוצרו בחמישים השנים האחרונות במדינות הלא דמוקרטיות? איפה צומחים, אקסלוסיבית, המייקרוסופטים, הגוגלים, הפייסבוקים?

הכלכלה החדשה מונעת על ידי יצירתיות, והיצירתיות מונעת על ידי חופש, ואת זה יש בגנים של תרבות המערב אך אין (עדיין, לצערנו) אצל המדינות הלא מערביות. זה נכון בייצור וזה נכון בשירותי הייצור (הפיננסים, השיווק וכו'), ולכן גם הייצור וגם שירותי הייצור האמריקאיים יתעשתו עד מהרה ויתאימו את עצמם ויחזרו להוביל, גם אם לא בבלעדיות, וגם אם לא בחלקים הסטנדרטיים, 'הנמוכים', של הכלכלה. את זה הכלכלנים לא מבינים אבל באפט כן, וזאת הסיבה ל 5 המיליארד שהוא שם עכשיו על גולדמן זאקס.

הבנת התרומה החיונית של החופש ליצירתיות זה רעיון שהגיע למערב מהיהדות (והוא הסיבה למנהיגות ההייטקית הישראלית), ולכן אני כמובן ישר רצתי לחפש אחר השורשים היהודיים של באפט אבל לא מצאתי. לגולדמן זאקס (ולסטף...) לעומת זאת יש כאלה שורשים ואולי לכן הוא הלך דווקא עליהם.

ואם תשאלו (עדיף שלא...) מה יקרה להובלה המערבית בטווח הארוך, כששאר העולם יקלוט, בסופו של דבר, את הכרחיות החופש להשגת עוצמה כלכלית, אענה בתוכחה, כדרכי: זה מה שמטריד אתכם, חבר'ה? זה מה שחשוב לכם, מי יהיה המוביל, בזמן שחזון ישעיהו על דמוקרטיה עולמית בהשראה יהודית סוף סוף הולך ומתגשם לכם מול העיניים?  

ועניין נוסף לסיום. הקורא המסור עשוי בנקודה זאת להסיק שקפיטליזם המצוייד בארבעת המרכיבים שציינתי הוא הדרים-טים הכלכלי שלי ולא היא. קפיטליזם משופר שכזה אכן בעיני הוא הכי טוב כרגע אך בהחלט איני רואה אותו כמספיק טוב גם עבור העתיד. מגיע לאנושות דגם הרבה יותר טוב. בשביל העתיד לדעתי יהיה צורך להוסיף למרכבה הקפיטליסטית עוד סוס, החמישי במספר (שלו מן הסתם באפט לא יסכים, אך סורוס אולי כן) - החדרת אלמנט של אחווה אל תוך הקפיטליזם, 'קיבוציזציה', או 'סקנדינביזציה' שלו אם תרצו. אובמה תומך, אז בשנים הקרובות עוד תשמעו על כך רבות. לי עצמי יש מחשבות על איך זה צריך להתבצע ואפילו כתבתי על כך פוסט , וזה יידרוש מן הסתם עוד, אך בואו נשאיר משהו גם לעתיד.