
סגרה את החלונות, הגיפה את התריסים, נעלה את הדלת אחרי גבו של האיש משנכנס פנימה, ולא נראתה מזה יומיים ומחצה. רק הצצה קטנה שלחה לו באתר, בקיטור משמעותי, הדגישה בצהוב, העירה את ההערה שלה בשני מילים, וזהו, הס, שקט. שוכבת בחיקו של האיש, מרעיפה עליו אהבה אין קץ, ולרגע לא חושבת, או כן חושבת. שיש כאן, במקום הזה מאחורי הקיבורת, איש כואב ומיוסר, שנתן את כולו באהבתו אליה.
והוא, כל מה שנישאר לו לעשות זה, לכתוב . . . ולכתוב . . . ולכתוב . . . |
--------------=
בתגובה על פנטזיה, או יין נתזים.
פרויקטור
בתגובה על מישור החוף
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
של האיש . . .
לא שלי
וואלה, אחרי שני זלביות עבר לי הכיסוף
גם . . .
שוכבת בחיקו של האיש, מרעיפה עליו אהבה אין קץ,..
וזה העיקר...
אז בגלל זה אנחנו פה סובלים ?.....
טוב אל תקח את זה ברצינות.....
ככה זה האהבות הן פתלתלות
ולפעמיים גם חמקמקות תמיד
משאירות לנו טעם של עוד.....
יין קדום,קובנות,זליביות,מלוואח יעשו
טוב את העבודה אולי ישכיחו ממך
את הכיסופים בטוחה שתתגבר...
ממני באהבה רינת
WOW יוסי ! ! !
שיחקת אותה, לא ידעתי שאתה רגיש..