אדוות כסופות על פני המים נדנדות עולות ויורדות יש סדר בעולם אנחנו צרכים לשכוח לדעת.
פעימות חוזרות בהד הרוח בדי העצים זעים קלות בצבעים של ירוק על צהוב אני מביט על החללים האפלים.
גוף הספינה שוקע בנצח לתבניות זיכרון קצובות משך אף אחד לא חיי עד הסוף כולם תמיד מתים בדרך.
סתתי האבנים הכבדות מנצחים על סערות הנפץ רעמים מפלחים בשמים בברקים של כחול וסגול. |