0
מחזורי האור והצל על ריצפת האבן כשעוני שמש פרוצי הכרה מרשתים בלבי שעות ארוכות לאורך דפנות המאכלת.
אוושת הבוהק על זגוגית החלון כמריחות מכחול עזות משך מכחילות בעיניי את צירי הסופה המוזיקה הזאת לא נגמרת.
דפוסי הדעת אחוזים בעצמם אני מפרק במחברים לוחות כבדים לחישה מסך הלילה הזה עוטה צורה.
אש קדמונית מעטרת בעיניי להבות רחוקות של כוכבים נפצי תכלת בקצה האופק שולי היקום הנראה. |