0
מסגרות בתוך מסגרות משתקפות בתוך עצמן לאיים בודדים של שפיות מבעד לים המיתרים הגדול.
המוזיקה נלחשת לאט על צל שפתיים מכחילות הקור הזה פולש בבשר שעות אחרות של הבנה.
האוויר שינה מצבעו צינת החורף מעטרת בירוק מרקמים שקופים של בוהק הלבן הזה מסנוור בעיניים.
גוונים רכים של עומק משתקפים בעטרת הרוח העולם מתעגל בעצמו הקשיבי לחריקת הצירים. |