0
רוח היער לוחשת בין העלים מילים עמוקות של חלום תנועת המים בדפנות הסיפון מנשבת קצף בגלגלי ההכרה.
שאריות הבוקר קורנות מריסי עיניי מקסמים זהובים במסך שרשראות ארוכות של צללים עוטפות באד הרגש החבוי.
האדמה רכה למגע העור מלטפת בחום את הנפש במקצבים ענוגים של אהבה הינה השדות נפרשים מנגד.
עלוות העצים מסננת באור שברי בוהק חולפים בתנועה גופי הרקדניות נמסים אל המים הזמן נושק גלגליו לאחור. |