טוב, זה לא ממש פוסט בהגדרתו המקובלת (אם יש כזו). משתף אתכם בחוויה "קצבית" שחוויתי היום במקום בו לא ציפיתי לה. הייתי עם בתי בפסטיבל תיאטרון בובות שנערך באיזה מקום כחלק מאירועי חופשת החג. למופע המסכם הם הביאו איזו להקה אפריקנית הכוללת שני נגני תופים אפריקנים, שני רקדנים ורקדנית, כולם גם שרו (אם אפשר לקרוא לזה כך ). זה כלל מגוון ריקודים, רובם שבטיים/טקסיים , לרבות משהו שנראה לי כמו טקסי אלילים מלווים בביטויי אכסטזה. בואנ'ה, החברה האלו נתנו שואו של מקצב וריקוד ,לא מהעולם הזה . בלי גיטרות, בלי קלידים, בל בס (עוזי בסיסט, אל תחפש עבודה באפריקה). מקצבי תוף וריקוד אותנטיים, מלהיבים ומהירים, בקואורדינציה וסנכרון מדהימים. כאילו ואומרים לנו, "אנו מכבדים את הערכתכם בנושא זה לאחינו ש"בחרו" לנדוד ולחיות מעבר לים,אבל בואו נראה לכם את הדבר האמיתי. " אני יודע שזה דבר מוכר ולא חדש, אבל בכל זאת כשאתה רואה את זה בלייב , ממרחק של 3 מטר, זה עושה לך את זה. אורית , עבורך לקחתי כרטיס ביקור, אולי תרצי להעשיר ולשלב מקצבים אפריקניים שבטיים בריקודך. |