מה שומר עלי?
פעם פעם, קיבלתי במתנה זוג כנפיים.
0
בראשית כעת
בראשית הייתי מקוננת באבל ש-בי את כל הזכרונות (של כל הנשים שהייתי) שרצעו חללים בנשמה שחתמו געגוע בגוף לכדי חור אחד גדול כתהום עמוק כשמש קופחת חיים הייתי מקוננת עקשות העולם הזה מאלימה מוצא פי חרפתו מבעירה לבי * בראשית הייתי מקוששת פתיתי ניצוצות שחור לבן על קלפים מצהיבים אות לאות תו לתו תא לתא סיב לסיב אבן לאבן אש לאש כפתור ופרח * בראשית הייתי מקננת כן מקננת אש קרה בפתח גשם חם רוחות רהב מקננת מתכוננת * אחר כך אהיה שוב מתבוננת |
תגובות (41)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
..והרי את
נְקוּדַת אוֹר טְהוֹרָה
אַחַת
אֵינְסוֹפִית
נִצְחִית
שמחה איתך. כלכך.
וברגע אחד
זה
נכנס בי או(י)ר
ונשמתי נשימה ארוכה ועמוקה
דרך אפי...
תודה ש-את.
שבוע טוב
נאווה
תודה יורםלילך
על שאתה כה קשוב !!
טאקי שלי
זה הדדי את יודעת
חיבוק
ב
ראשית
את כל פעם מפעימה אותי מחדש
מדהימה את!
*
גם.
תודה.
איי נשמה (איפה היית איפה?)
מה שהיה הוא שכעת את יודעת
אחרית הימים מאחורינו
לפנינו רק הווה
תודה לך מאריאן
אבל טרם סופ
טרם
אוני אומר את זה בשפתי האישית:
כפרה.. מה יהיה באחרית הימים אם כל מה שקרה בבראשית היה פושט נימים?
איזה מסע יפה, מסובך, גם.
קו ישיר בין המקוננת למקננת, ולסוף.
אינסופ !
זה עשכיו או לעולם לא
((:
בסוף תהפכי לקריסטל או יהלום
אה בטח..
גם המילים שלי עצמי תופסות רק ברגע כתיבתן
ככה
מתגבשות מתפרקות מתפזרות וחוזר חלילה
ו..
אין עניין של מה היה
רק של מה יש כעת
view-ing
ב-הווה מתמשך ((:
התגעגעתי אלייך מותק
גמני ניסיתי לעשות review של עצמי לפניי כמה ימים..
החלטתי לעזוב את זה כי עדיין אין בי התגבשות נוכחית שאוכל להשוות אותה ל-מה היה. אולי פעם זה עוד יקרה אבל אל תיתפסי אותי במילה כן?
אוף אחות.
התגובות שלך
מותירות אותי ללא מילים..
חיבוק.
המסע הפנימי הזה, ההתכנסות, ההתפרקות, שבסופהה מגיעה איך לא ההתחדשות.
כל כך מכירה אותה(מעצמי) מהשנה האחרונה.
קראתי אותך ודמעות זלגו מעיניי, של הזדהות עמוקה עם המילים.
אוהבתותך מאוד
}{
מתפשרים מתפשרים יקירתי,
אחרת לעולם לא יושלמו
אוהבת גם. אותך.
אוהבת אותך
בכל שלבי ההתפתחות הבלתי מתפשרים שלך
אישה של עוצמות
נהדרת את ניצה. תודה.
על
שאת רואה דרכי - אותך.
Y סאמי, ת-ו-ד-ה !
בקשר לתמונה - אין לי שמץ..
גיגלתי "מקוננת" וזו הכי מדברת אליי. כל פרט בה - אני.
כבר ימים שאני חוזרת לכאן.
כבר זמן שאני מהרהרת בכתוב.
אני רואה את המילים דרך עינייך ומתבוננת פנימה אל עצמי.
גם זו דרך אפשרית להיכרות.
וואו, תמר, זה אחד המעולים אבר, גם אמנותי לחלוטין, גם ברור המסר. אהבתי מ-א-ו-ד!
אפשר כמה מילים על הציור? מה זה? מי זה?
נ ש י ק ו ת !
הכל בסדר אם כך
יקירתי
שמחה איתך
מאד
מוכנה ומזומנה אחות שלי יקרה !
שבת טובה יקיר לי.
זה טוב לי
העמוק הזה.
תודה מאד.
כן זה הקן :)
חבלי משיח, זה הזמן להתמיר את כל מי שהיית ותהיי לתדר הגבוהה ביותר,
זה כרוך בכאב הויתור על החומר, אבל משתלם להיות חלק מהשלם !
אכן, זה מהיר אצלי.... לא ממש קוננתי אבל הרשיתי לעצב להיות, ואז התפרצו בעוז התובנות, ו... חזרתי לשורשי התמר שלי, וצמיחתי לגובה, והנה אני חדשה!
תודה אשה מקסימה שכמוך.
אהובתי
כל כך נעימי החיבוק שלך
ככה. בשקט.
עונג בחומר משמר את.
מסוג הפוסטים שמשאירים אותך ללא
יכולת להגיב, רק להפנים, לעבד, להקשיב
ולהתבונן עמוק. עמוק מדי.
שבת טובה.
יקרה שלי,
כתבת כל כך יפה.....
את עומק החוויה הפנימית האינדיבידואלית
יוכל לחוש רק בעל החוויה, אבל את בהחלט
מעבירה את הרושם ממנה, לפחות לי, ואין
לי מילים אלא רצון לחבק אותך חזק ולמחות
דמעה שלך ....וגם שלי עכשיו .
בטח יש
תמיד יש
אש
ב-לב
הי ניקה
התגעגעתי.....
תחזרי לתמר גאיה.
תחזרי לשורשים.
או
שתצמיחי חדשים.
די לקונן.
((:
never a dull moment dear
מתחת לפני השטח
התרחשויות מזדמנות
הזדמנויות מתרחשות
נונ-סטופ
גם אני חושבת שזה יפה
תודה דנה
בראשית
הייתי מקוששת
פתיתי ניצוצות
אני בטוח שעכשיו יש להבה שמחממת
ההתבוננות הזו שלך.............
כתיבתך הינה עונג לי
משהו יפה קורה כאן
אצלך ובך
כמו כמעט בקיעה
אחרי הפקיעה.
מיוחדת.