
ובכל פעם מחדש...האדמה הזו...שעכשיו מתכסה לה מרבד חום אדום של עלי שלכת... מריחה כמו קצת רטוב. מחבקת אותי אליה- היא שיודעת. שידעה. והשיר שלהם של העלים כשהשתיקה שלי דורכת עליהם- וכולי שם. בה. מתפלאה בכל פעם מחדש כמה מהר וכמה לאט ועל משמעות זמן שחלף.הרי רק אתמול התחלנו ללבלב ועכשיו שלכת ועוד שניה שוב לבלוב ופריחה וריח של אפרסק- סמן ימני לתחילת בלאגן. עוד לוקחת נשימה אחרונה של ענבים במוקדם הזה של הבוקר- הישר מהעץ. ענבים אחרונים שלי פה. ענבים של כמעט חורף. של טעים אחר.ונוגעת בגעגוע קרב. נסיונות עקרים לשמר טעם/ריח/הרגשה בתוך קופסא. והרוח דוקרת דרך הפליז כשדוהרת ממקום למקום. חורף עוד רגע. ובוץ עלי... איך הכל נגמר, מתחיל וקורה ונגמר.ושוב. והחיוך בא מבפנים. זה החם הבסיסי, שמחובר אליה. לאדמה הזו. והשקט.
|
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מחונן sonko מחונן. מחבקת הרבה. כזה של תודה. אתה יודע.
unlocked soil
ability to grow
..go through the course of action
no simulation
a falling leaf
it’s a summer breeze
..your time to leave
you travel far
still fully naked
..the line is moving
no way you change it
..at first
accept just one
all new around
..there is no short way
just
good state of mind