כותרות TheMarker >
    ';

    המון-על-ליזה

    הכרויות באינטרנט זה דבר מצחיק, משעשע, מוזר, מעניין.... ואולי מתסכל היא המילה הכי מתאימה בעצם?!
    הייתי פותחת שני בלוגים שונים, אבל יש רק אחד. אז הבלוג יכיל את נושא ההכרויות באינטרנט והדייטים מחד, ואת הנושא של גידול תינוקות מאידך. הוא עשוי גם להכיל נושאים שקשורים להייטק ואינטרנט, אבל נחיה ונראה.
    אני יודעת שאלה לא ממש קשורים אחד לשני, אבל אלה החיים ויש רק בלוג אחד.

    ומכל הפוסטים, אני הכי גאה במדריך למתחיל המתחיל על שלושת חלקיו. שווה לקרוא.

    כל ההתחלות קשות

    33 תגובות   יום שני, 2/7/07, 20:29

    כשהייתי רווקה לא העזתי להתחיל עם בחורים, אבל זה די ברור, כי לא היה לי אפילו מילין מהבטחון שיש לי היום. הייתי יושבת לי ומחכה שיתחילו איתי, והבעייה שככה לא תמיד דווקא מי שאת רוצה מתחיל איתך. גם כשהיו מתחילים איתי הייתי מסמיקה עד קצות האוזניים, ביישנית בקטע הזה, נורא. אבל בעצם הייתי רווקה בדיוק 4 דקות, בגיל 21 וקצת מצאתי את זה שבגיל 22 התחתנתי איתו. אז באמת לא הספקתי אפילו לצאת עם הרבה, ובטח שלא להתחיל עם יותר מדי בחורים.

     

    כשהייתי נשואה, ואחרי שהבטחון העצמי שלי השתפר פלאים (וזה נושא לפוסט אחר מתישהו), פתאום נראה לי נורא קל להתחיל עם כל אחד. חשבתי שבלי בעייה אני יכולה לעשות את זה, שזה ממש כלום, קלי קלות, באמת לא היה לי ברור מה בכלל נראה לי כל כך קשה בלהתחיל עם מישהו. הרי אני יכולה להתחיל שיחה עם בן אדם זר בשנייה, אני מרגישה בנוח עם אנשים ממש מיד, אז שלהתחיל עם מישהו תהיה בעייה מבחינתי?. מצד שני חשבתי, שאולי אני חושבת את זה רק בגלל שאני לא באמת צריכה להתחיל עם אף אחד, שאני חושבת ככה רק בגלל שאני במילא תפוסה ולכן אני לא צריכה לנסות את זה. שמהצד זה נראה הכי קל, ושאולי במציאות זה יותר קשה.

     

    היום בגיל 28 שמתקרב בצעדי ענק לגיל 29, כשאני שוב פנויה ודווקא צריכה את היכולת הזו, כי היא יכולה להיות לי שימושית, אני יודעת שזה נכון. זה הרבה יותר קשה במציאות מאשר בתיאוריה. אני, עם כל הבטחון שלי, זה שטיפחתי לי במשך הזמן, פשוט לא מסוגלת להתחיל עם מישהו, ממש לא יכולה ברוב המקרים. וזה לא שיש לי בעייה בדרך כלל - אני יכולה לדבר עם כל אחד בג'יידייט בלי למצמץ, ואם נותנים לי מספר טלפון אז אני יכולה לפצוח בשיחה כאילו אני מכירה את הבן-אדם כבר שנתיים, בלי אף טיפה של התרגשות, אם יתנו לי אימייל של מישהו אין לי שום בעיה לשלוח ראשונה. לא מפחדת מכלום. אבל כשזה מגיע למציאות האמיתית, או כשזה מגיע למקום שלא ברור לי לגמרי אז אני פשוט לא מסוגלת. השלב הזה של לדבר אם מישהו כשבכלל לא בטוח שהוא בעניין, כשבכלל לא בטוח שהוא מחפש,

    זה הורס אותי. את המחסום הזה אני עוד לא באמת יכולה לעבור. זה כמו שקשה לי השלב של לעבור מדיבורים אחרי דיבורים בדייט לשלב המעשים.

     

    ואני יודעת שהכל בראש, ושאני רוצה לעבור את זה, ושזה באמת לא כל כך קשה כמו שזה נראה, ואני יודעת את התיאוריה מצויין פשוט לא מצליחה לעבור לשלב המעשי. פשוט מדהים כמה שזה נראה לי בלתי אפשרי באותם רגעים. וזה לא שאני מפחדת מדחייה, ממש לא, אני אחיה מצויין גם אם הוא לא מעוניין, אני אפילו לא באמת אעלב, אולי קצת אתבאס וזהו. אבל אני צריכה איזה סימן, איזה אות שזה בסדר להתחיל, כאילו כדי שלא יהיו פדיחות, והאמת שאני באמת מעדיפה לחכות שהוא יתחיל איתי, כמו שמקובל. ואולי זה חינוך לקוי שלא מאפשר לי, ואולי אני שוביניסטית קצת (כנראה שכן, אפילו בכביש אם רכב לפניי נוסע גרוע אני תמיד טוענת שזו אישה), ואולי לאלוהים הפתרונים. אבל אין לי הסבר הגיוני בכלל.

     

    אני משתדלת לעבוד על עצמי בקטע הזה. כי הרי למה על כל נושא אחר אני כן יכולה לדבר ועל זה לא? בינתיים העבודה העצמית עובדת רק בתיאוריה, במציאות היא עדיין מקרטעת ומתחמקת ברגע האמת.

     

    ובעצם למה אני מספרת לכם את כל זה? קודם כל כי זה הבלוג שלי אז זכותי, ואולי רק אולי זה ייתן לי קצת את האומץ הקטן שחסר לי כדי להצליח לעשות את זה מתישהו. זה רק אולי, אבל שווה לנסות לפחות, לא?

     

     


    אני בן אדם של סטטיסטיקות. אז סיכום ביניים לסטטיסטיקות - בחודש האחרון והשני שלי פה (טוב נו, חודש ושלושה ימים) צברתי כבר 8(!) כוכבים אדומים ו-260 כוכבים ירוקים, 38 מהם על הפוסט של האנורקסיה.

    האדומים האלה באמת לא ברורים לי, אחד מהם קיבלתי רק היום. מעניין מתי כבר יתבצע שינוי המדיניות המובטח לגביהם. 

     


    לחץ כדי להגיע לתוכן העניינים של המון-על-ליזה 

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (33)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/7/07 10:53:

      "כשהיתי רווקה". את יכולה לפחות להגיד כזה דבר. אני לא. מרוב חוסר בטחון עצמי והערכה עצמית נמוכה להחריד התחתנתי בגיל 17, דהיינו מילדות ישר קפצתי לנישואין וכלל לא היתי רווקה.

      האמת שגם לי מעולם לא יצא להתחיל עם בחורים ביוזמתי. לרוב התחילו איתי וכפי שציינת, ממש לא אלה שרציתי. 

      לכן, למי שמתבייש/ת  לעשות דברים בפועל, יש אינטרנט. מחייך

        4/7/07 20:53:

       

      צטט: אדם לב ארי 2007-07-04 10:31:21

      מצאתי שזה קשה גם להפרד...

      אף על פי שידעתי זאת גם קודם... במרץ שנה שעברה הכרתי בחורה ב VR ונפגשתי עימה באפריל באיזה כנס מד"ב. (חלומות כמדומני). היתה לנו תקופה נפלאה של חודשיים אבל סטואית... כמעט ולא דיברנו. ככה שהעדפתי להפרד. לאחר חודשיים רציתי לעשות זאת יפה, היא בסך הכל היתה נחמדה כך שחשבתי אף להמשיך להיות ידידים. לקחתי אותה לחוף הים ורציתי לדבר על זה. היא החליטה שנפרדים לגמרי, מנתקים כל קשר.

      עד שהוצאתי את המילים מהפה. נבוך

       

      אתמול נפרדתי בפעם השניה בחיי מהדייט שהיה לי ביום שישי. קראו לי אופטימי, תמיד מצאתי את החלקים הטובים בבחורות שיצאתי עימן וחשבתי שהדברים יעבדו, אף על פי שבמבט לאחור, לא הייתי יוצא שוב עם אף אחד מהבחורות הללו. זה ממש קשה להגיד למישהו שהוא לא מתאים...

       

      פתרון פחדני לעניין הוא שימוש במישהו זר, למשל שדכן.

       

      זה אולי יכול להיות רעיון לסטרטאפ. שירות שידוכים אשר מעניק לבני הזוג הפוטנציאלים זוג סלולרי שיוכלו לתקשר במהלך הפגישות הראשונות, גם מייל של החברה אולי. ככה שאם לא מתאים, פשוט מתנתקים.

       

      בשיחת הפרדה היא שאלה אותי: "מה לעזאזל אתה רוצה ממני?" שזה די... הרי, אני לא רוצה כלום... 

      להיפרד זה קשה, אבל זה אחרת לגמרי מאשר להתחיל. זה עניין של פוסט אחר בכלל.

      דווקא להגיד למישהו שהוא לא מתאים אין לי בעייה בכלל, כי כשזה לא זה אז זה לא, ולברוח מלהגיד או להתחמק נראה לי הרבה פחות מכובד.

      אני מבינה את הבחורה שהחליטה לנתק קשר, להרבה אנשים לא מתאים ידידות, אז זה או קשר רומנטי או כלום.

       

      להשתמש במישהו שיקשר זה לא תמיד פחדנות. הכרתי מישהו ככה, והוא היה הבחור שיצאתי איתו הכי הרבה זמן. אז לפעמים זה עובד אפילו יותר טוב מאשר הג'יידייט.

      וגם ככה אפשר פשוט להתנתק. זה לא קשה במיוחד. לא צריך טלפונים זמניים בשביל זה.

      צטט: revitalll 2007-07-04 10:50:46

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-07-04 00:24:58

       

      צטט: revitalll 2007-07-03 18:53:31

       

       

      אני אומרת חיים פעם אחת... לפחות בעולם הזה.

       

      אם נמשכו עיניי לדבר מה. למה לא בעצם??? ומי קובע את החוקים?

      להתבייש, פירושו, להחמיץ לפעמים הזדמנות טובה.

       

      :))

       חיים פעם אחת, אז כדאי לחיות טוב. את צודקת.

      למרות שזה נורא קשה, לפחות ככה זה נראה לי מפה.

      הגיע הזמן להתגבר ולצעוד קדימה.

       

      בהחלט! תצעדי לך.

       

      קורץ

       

      תודה מותק. את נפלאה.

      צטט: נמרוד הלוי 2007-07-04 14:51:25

      את מאה אחוז! אם לא היה בך חשש מסוים זה לא היה נורמלי. ברור שתסתייגי, ברור שלא תזמני לעצמך סיטואציה מביכה או שנועדה לכשלון. את גם באמת לא צריכה להתחיל עם אף אחד לדעתי.

       

      אני אישית, חייב להתחיל עם הבחורה בשביל ה'קילינג אינסטינקט'.. אם היא מתחילה איתי אני מרגיש כמו כוסית... כשאני מתחיל איתה והיא מתביישת ונבוכה ולא יודעת מי אני ואיך לבלוע אותי - זה עושה לי את זה בטירוף לשון

      אתה מקלקל אותי בחזרה עם השורה הצהובה שלך. צוחק

      אני באמת מעדיפה שיתחילו איתי, זה גם מחמיא וגם הרבה יותר נוח.

      היום כשמתחילים איתי אני לא מתביישת ולא נבוכה, היום כבר אין לי בעייה עם זה, רק עם היוזמה מהצד שלי יש לי בעייה.

        4/7/07 14:51:

      את מאה אחוז! אם לא היה בך חשש מסוים זה לא היה נורמלי. ברור שתסתייגי, ברור שלא תזמני לעצמך סיטואציה מביכה או שנועדה לכשלון. את גם באמת לא צריכה להתחיל עם אף אחד לדעתי.

       

      אני אישית, חייב להתחיל עם הבחורה בשביל ה'קילינג אינסטינקט'.. אם היא מתחילה איתי אני מרגיש כמו כוסית... כשאני מתחיל איתה והיא מתביישת ונבוכה ולא יודעת מי אני ואיך לבלוע אותי - זה עושה לי את זה בטירוף לשון

       

        4/7/07 10:50:

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-07-04 00:24:58

       

      צטט: revitalll 2007-07-03 18:53:31

       

       

      אני אומרת חיים פעם אחת... לפחות בעולם הזה.

       

      אם נמשכו עיניי לדבר מה. למה לא בעצם??? ומי קובע את החוקים?

      להתבייש, פירושו, להחמיץ לפעמים הזדמנות טובה.

       

      :))

       חיים פעם אחת, אז כדאי לחיות טוב. את צודקת.

      למרות שזה נורא קשה, לפחות ככה זה נראה לי מפה.

      הגיע הזמן להתגבר ולצעוד קדימה.

       

      בהחלט! תצעדי לך.

       

      קורץ

       

        4/7/07 10:31:

      מצאתי שזה קשה גם להפרד...

      אף על פי שידעתי זאת גם קודם... במרץ שנה שעברה הכרתי בחורה ב VR ונפגשתי עימה באפריל באיזה כנס מד"ב. (חלומות כמדומני). היתה לנו תקופה נפלאה של חודשיים אבל סטואית... כמעט ולא דיברנו. ככה שהעדפתי להפרד. לאחר חודשיים רציתי לעשות זאת יפה, היא בסך הכל היתה נחמדה כך שחשבתי אף להמשיך להיות ידידים. לקחתי אותה לחוף הים ורציתי לדבר על זה. היא החליטה שנפרדים לגמרי, מנתקים כל קשר.

      עד שהוצאתי את המילים מהפה. נבוך

       

      אתמול נפרדתי בפעם השניה בחיי מהדייט שהיה לי ביום שישי. קראו לי אופטימי, תמיד מצאתי את החלקים הטובים בבחורות שיצאתי עימן וחשבתי שהדברים יעבדו, אף על פי שבמבט לאחור, לא הייתי יוצא שוב עם אף אחד מהבחורות הללו. זה ממש קשה להגיד למישהו שהוא לא מתאים...

       

      פתרון פחדני לעניין הוא שימוש במישהו זר, למשל שדכן.

       

      זה אולי יכול להיות רעיון לסטרטאפ. שירות שידוכים אשר מעניק לבני הזוג הפוטנציאלים זוג סלולרי שיוכלו לתקשר במהלך הפגישות הראשונות, גם מייל של החברה אולי. ככה שאם לא מתאים, פשוט מתנתקים.

       

      בשיחת הפרדה היא שאלה אותי: "מה לעזאזל אתה רוצה ממני?" שזה די... הרי, אני לא רוצה כלום... 

        4/7/07 00:24:

       

      צטט: manobela 2007-07-03 13:13:26

      אני רואה הקבלה מסויימת לעניין הכוכבים

       

      260 כוכבים ירוקים. 260 הצלחות.

      8 אדומים. 3% כשלון בסה"כ

      ועדיין זה בבולד, כאילו שיש להם משקל רב יותר

       

      זה אף פעם לא כיף להדחות, אבל איכשהו מתחסנים עם הזמן

      מתנחם באותן הפעמים שאמרו לי כן

      נזכר באותן הפעמים שאמרתי לא, כי לא יכולתי להגיד כן למרות שרציתי

      (משכנע את עצמי שהיא רוצה אבל לא יכולה...)

       

      ומשהו אישי ליזה

      אם מישהו יגיד לך לא(ממש לא הגיוני) זה בטוח בגלל שהוא לא יכול להגיד כן(פשוט לא רואה סיבה אחרת)

      וכל הדרך הביתה הוא יתבאס...

      אני בעד אסרטיביות נשית!

      לא חשבתי על זה ככה, כנראה שבאמת יש בזה משהו. למשל, לכל כוכב אדום חיפשתי סיבה,  חיפשתי הסבר למה הוא הגיע, לכולם מלבד אחד לא היתה סיבה סבירה. אני בן אדם נורא לוגי שמחפש את ההגיון בכל דבר, כנראה שזה הגיוני שגם בתחום של ההתחלות.

       

      ולגבי הפסקה האחרונה אז: וואו, תודה נבוך

      צטט: טל אלכסנדרוביץ שגב 2007-07-03 13:27:13

      האמת זאת סוגיה רגישה. למה ? כי תמיד מגישים את הלחי רוצים נשיקה אבל מפחדים מסטירה.

      אבל ... שווה לנסות ולהתנסות.

      בהחלט שווה, אבל גם באמת מפחיד.

      צטט: אלישיה 2007-07-03 13:50:44

      ליזה

      שווה ..בטח  שווה.

      מצחיק,אבל  עם  כל  הפתיחות  שבי

      לא  התחלתי  עם  בחור מימי.

      חומר  למחשבה.ומחשבה  יוצרת

      מילה.ומילה  יוצרת  מעשה....

      מחייך

      תהילה(אלישיה).

      את רואה יקירתי, גם את איתי. פתיחות זה השם השני שלי, ובכל זאת זה קשה. אבל זה עוד יעבור, מקווה לצחוק על זה פעם.

      צטט: mai7 2007-07-03 14:58:41

       

      מאוד מזדהה.

      אולי יש שם גם מידה של דריכות ?

      מאי היקרה, אחותי האובדת מהגלגול הקודם. תודה על ההזדהות.

      מה הכוונה דריכות? תוכלי להסביר?

      צטט: אדם לב ארי 2007-07-03 16:22:00

      בהחלט קשה במציאות...

      אבל לפעמים צריך פשוט לעשות את הצעד הזה. התוצאה יכולה להיות מתוקה. :-)

      מה שנקרא "balls of steel"... - אומץ... 

      בסוף תצליחו לשכנע אותי, אני בונה על זה.

      התוצאה בהחלט יכולה להיות נפלאה, מקווה שזה יעזור לגבור על החשש הזה.

       

      צטט: revitalll 2007-07-03 18:53:31

       

       

      אני אומרת חיים פעם אחת... לפחות בעולם הזה.

       

      אם נמשכו עיניי לדבר מה. למה לא בעצם??? ומי קובע את החוקים?

      להתבייש, פירושו, להחמיץ לפעמים הזדמנות טובה.

       

      :))

       חיים פעם אחת, אז כדאי לחיות טוב. את צודקת.

      למרות שזה נורא קשה, לפחות ככה זה נראה לי מפה.

      הגיע הזמן להתגבר ולצעוד קדימה.

      צטט: hadarok 2007-07-03 23:36:57

       

      אני אוהבת את הפתיחות שלך.

       

      גם אני, אגב, אף פעם לא התחלתי עם גבר. ולא בגלל שאני נגד ברמה התיאורטית.

       

      אין לי כוכבים עצוב

      תודה לך הדר.

      נראה לי שדי הרבה בחורות לא התחילו אף פעם עם גבר, כל אחת מסיבותיה שלה.

      עניין הכוכבים הוא בעייה ידועה, הדה-מרקר קמצן בכוכבים.

        4/7/07 00:13:

       

      צטט: shine 2007-07-03 02:20:20

      שבית אותי...

      בעיקר במשפט " והאמת שאני באמת מעדיפה לחכות שהוא יתחיל איתי, כמו שמקובל. ואולי זה חינוך לקוי שלא מאפשר לי, ואולי אני שוביניסטית קצת (כנראה שכן, אפילו בכביש אם רכב לפניי נוסע גרוע אני תמיד טוענת שזו אישה), ואולי לאלוהים הפתרונים."

       

      הביטחון יגיע סומכת עליך.

      סיגל, את מקסיימה אמיתית. אני מתה על התגובות שלך. תודה ענקית.

      צטט: ננס אדום 2007-07-03 02:33:59

      מזדהה!

      כשגדלתי הייתי ביישן ביישן [פעמיים זה יותר], ומכיוון שבחורות לא נוהגות ליזום, אז זה היה מחסום רציני.

      כשהייתי עם החברה הראשונה, קרה לי בדיוק מה שאת מתארת. גם הביטחון גדל, ופתאום הכל נראה מאוד פשוט. מה הבעיה להתחיל עם בחורות?!

       

      ישר אחרי שנפרדנו, הביישן-ביישן שוב יצא.
      היה קצת מאבק, אבל אחרי שחוויתי 2 מיגרנות רציניות (זה מה שקורה כשרואים מישהי חמודה ונותנים לה ללכת), אז פשוט הכרחתי את עצמי.

       

      גם היום זה עדיין קשה, ולמען האמת בשבוע שעבר חטפתי מיגרנה רצינית, אך השינוי כבר התחיל, כיוון שהידיעה שלא פספסת חשובה יותר מפחד של דחייה.

       

      הרבה הכבוד על ההבנה והאומץ שיש לך.
      זה ממש חבל שלא מעט נשים נכנעות לנורמה עבשה, ומחכות שזה יקרה להן.
      בטוח שאם תלכי על זה, את הולכת לנצח.

      מצחיק כמה שזה נראה קל כשלא באמת צריך לנסות את זה, ואיך פתאום זה נהיה קשה כשזו המציאות. כל הכבוד שהצלחת להכריח את עצמך, אני רק בחצי הדרך, מבינה את הבעייה ויודעת אבל עוד לא מצליחה לחצות את הגשר הזה.

      אני מקווה שבקרוב אלך על זה, ואני מאוד אשמח לנצח מחייך

      צטט: ארז טביב 2007-07-03 08:54:57

      לא פוחד להתחיל, למעשה אני מתחיל הרבה עם בחורות שמוצאות חן בעניי. אין לי בעיה עם חכמות ממני, יפות ממני (טוב זה קל), מרוויחות יותר ממני (את יכולה לראות בזה גם תגובה לפוסט שלך - על כרומוזום y ). מתחיל ישר בלי משחקים. אומר לה שהיא מוצאת חן בעניי ושאשמח להכיר אותה.  

       

      הבעיה מתחילה בתשובה שלהן, הן אומרות לי לא. (מכירה את השיר של גידי גוב? "עוד בנעוריי כשפגשתי בחורה יפה ניגשתי גיששתי ביקשתי 'תחננתי.. הן תמיד אמרו לי לא..." מכירה? כן? אז השיר הזה עליי.)

       

       למעשה, אני מחכה שאחת תהיה מקורית ותגיד כן (זה יהיה ממש סבבה).

       

      אני שמח שלשלוש בנות היה האומץ להתחיל איתי, אחרת הייתי עם מספר ממש מביך של חברות.

      כל הכבוד ארז, גם על האומץ להתחיל וגם על זה שאתה מחפש את המוצלחות, קבל ח"ח רציני. תמיד צריך לזכור שמספיק אחת שתגיד כן (אבל האחת הנכונה), והיא עוד תגיע.

      נתקלת בשלוש אמיצות שהתחילו? מרשים.

      צטט: איירבוס-max 2007-07-03 11:49:05

      "אני משתדלת לעבוד על עצמי בקטע הזה. כי הרי למה על כל נושא אחר אני כן יכולה לדבר ועל זה לא? בינתיים העבודה העצמית עובדת רק בתיאוריה, במציאות היא עדיין מקרטעת ומתחמקת ברגע האמת."

      אחרי התיאוריה, זה ידוע,

      מגיע טסט מעשי.

      גם אם לא עוברים אותו

      במכה ראשונה -

      בסוף הוא מגיע

      (הרשיון העצמי).

      צריך רק את האומץ, כמו בנהיגה, כמעט כולם מרגישים שהם לא מוכנים כשמגישים אותם לטסט הראשון, אבל מתישהו כבר מגיע הזמן לגשת, והבטחון מגיע לאט לאט.

      צטט: מביטה 2007-07-03 12:29:33

      חשבת על זה פעם שאולי כל זה קורה, כי מעניין ונחמד לך אבל גם את לא ממש יודעת אם את בקטע או לא?

       

      מאמינה שכשיגיע משהו שונה, משהו שבאמת יצוד את ליבך, זה יהיה אחרת.

       

      בהצלחה לך :)

       אני מקווה שאת צודקת.

      תודה :-)

        3/7/07 23:53:

       

      צטט: אליה הדרורי 2007-07-02 21:54:30

      יש לי שיטה שאני מייעץ באופן קבוע לקרובים אליי..שרוצים לקחת צעד לקראת זוגיות...אני מאמין בה ויודע שהיא שיטה טובה - תתחילי להתאמן על זוגיות, כל מי (כמעט) שנקרה בדרכך ומוצא חן בעינייך,תתני לזה הזדמנות ..יכול להיות שכבר בניסיון הראשון תצליחי..ואם לא אז התאמנת ותמשיכי הלאה..כך תאמיני יותר שמגיע לך זוגיות,תדעי מה את רוצה מהבן זוג,ותצברי ניסיון וביטחון ..עד שיגיע האביר ! רק תקפצי למים השאר כבר יקרה

      מה אני מחפשת בבן זוג אני דווקא יודעת ולחיות בזוגיות בכלל אין לי בעייה - רוב חיי חייתי ככה, רק השלב הקצר הזה של ההתחלה בעייתי כרגע, מקווה שאתגבר גם על זה.

      צטט: אביב מצא 2007-07-02 22:48:00

      ככה זה. החיים מסובכים וצריך אומץ ותעוזה כדי לזכות במשהו.

      מכיוון שכללי המשחק הם שוביניסטיים אז לגברים חסרי ביטחון קשה יותר (חצי נחמה בשבילך).

       

      ביטחון עצמי הוא תכונה חמקמקה, קיים כשהוא מיותר, נעלם בדיוק כשצריכים אותו.

      זה חוק מרפי של ההתחלות ולכן תמיד דווקא כשאנחנו תפוסים העולם כולו נכנע ונשכב לרגלנו, וכשאנחנו פנויים - אין שום דבר.

      בהחלט מסובכים, ובאמת כדאי שיהיו אומץ ותעוזה, אבל מה אני אעשה שיש לי בכל התחומים חוץ מבתחום אחד קטן אבל חשוב.

      מרפי הזה לא נחמד בכלל, מצליח לו יותר מדי.

      צטט: rinat lz 2007-07-03 00:13:28

      הנה. אני נותנת לך סימן: -----

       

      עכשיו את יכולה להתחיל עם מי שבא לך צוחק

       

      וזה באמת לא קל. את לא היחידה. רק שתדעי...

      מעולה!!! כולי חיוכים עכשיו.

      אחלה סימן, אני מקווה שאצליח להשתמש בו.

      ותודה, טוב לדעת שיש עוד איתי.

      צטט: רזלול 2007-07-03 00:27:04

      אני יכול לתת לך דוגמא אישית : אני מחשיב את עצמי כאדם עם ביטחון עצמי

      כך גם אחרים רואים אותי , ככה לפחות נידמה לי , אבל כשזה מגיע לקטע

      שאני "נידלק" על מישהי  שמוצאת חן בעיניי (קורה לא מעט), אני "קפוא".

      אני יכול להסתכל עליה דקות ארוכות ואין לי אומץ להגיד מילה .

      הביטחון שלי יגיע רק כשהיא תוציא את המילה הראשונה ואז ...אני "ניפתח"

      ושופע אנרגיה וביטחון ומתחבר בקלות . יכול להיות שיש עוד כמוני?!

      אז אם אין לך בעיה להתחיל , יכול להיות שלצד השני יש והוא חושש.....

      אז קדימה , הנה סימן או אות או הרבה אותיות שזה בסדר להתחיל...

      תודה על העידוד, וגם על הדוגמא האישית. אהבתי את האות שנתת (בעצם את כל האותיות). מקווה שזה יעזור.

      צטט: liran denesh 2007-07-03 00:32:37

      אני כל כך מזדהה עם מה שאת כותבת!

       

       אנסה לככב

      מחייך

      תודה יקירתי, גם על ההזדהות וגם על הכוכב.

      צטט: עדנה ויסלר 2007-07-03 01:05:57

      ליזה..לזה התכוונתי כששאלתי באחד הפוסטים הראשונים שלי (לפני שמחקתי אותו) את השאלה 'האם אתם צייד או דייג?'...נושא חשוב ומעניין.

      כולם התחמקו וענו רק על השאלה השניה שהיתה שם (איזו חיה אתם?)

      כמוך, גם אני שוביניסטית וגדלתי עם המחשבה שאותנו צריך לדוג..לדוגמא, שיתחילו אתנו, יציעו לנו חברות, יחזרו, יבקשו, יתחננו... אלא שיותר ויותר יצא לי לשמוע על מקרים שבהם האשה צדה את הגבר, ממש לא רק התחילה אתו אלא גם המשיכה, התעקשה, וכמו שחברתי ואני אוהבות לומר 'כיווננה'. למעשה, כל מי שאני מכירה שנמצאת במערכת יחסים זה הודות להתנהלות שלה האקטיבית: כך גיסתי, כך חברתי, קולגתי, שכנתי ונדמה שגם בעלת הבית שלי. קרובת משפחה סיפרה לי שהבת שלה התחילה עם החבר שלה ומחרתיים הם מתחתנים. גם אחיה של אותה מתחילה התחתן לפני כמה שנים עם מישהי שהתחילה אתו... את יודעת, אני חושבת שכמו שאנחנו יודעות לגמור לפעמים, אנחנו גם יודעות להתחיל.

      אדם לב ארי יוכל לומר לך שגברים אוהבים ביצ'יות, וגם אם לא, הם בוודאי אוהבים נשים שיש להן דיעה עצמית, חיים משלהן, עולם משלהן, וברור שהם אוהבים שמחמיאים להם, חמים אליהם ו..גם שמתחילים אתם. השאלה היא איך להתחיל, או כמו שאת אומרת שבטלפון ובעולם הוירטואלי זאת לא בעיה, איך להמשיך להתחיל , או איך להתחיל להמשיך, ועד כמה ללחוץ ומתי להרפות ומתי לוותר. וגם כשהוא אומר 'לא' למה הוא מתכוון?...אוף איזה ארוך...

      כנראה שאני צייד שמדי פעם הופך לדייג. אני כל כך אקטיבית בדרך כלל שזה מפתיע אותי שאני לא מצליחה ליישם את זה גם פה.

      ארוך אבל מעניין, את מוקפת בבחורות מתחילות ודומיננטיות. בלאגן כל עניין ההתחלות הזה.

      צטט: el_greco 2007-07-03 01:57:37

       צטט: liran denesh 2007-07-03 00:32:37

      אני כל כך מזדהה עם מה שאת כותבת!

       גם אני מאוד מזדהה. גם אני לא מעז להתחיל עם בחורים.

      צוחק
        3/7/07 23:36:

       

      אני אוהבת את הפתיחות שלך.

       

      גם אני, אגב, אף פעם לא התחלתי עם גבר. ולא בגלל שאני נגד ברמה התיאורטית.

       

      אין לי כוכבים עצוב

        3/7/07 18:53:

       

       

      אני אומרת חיים פעם אחת... לפחות בעולם הזה.

       

      אם נמשכו עיניי לדבר מה. למה לא בעצם??? ומי קובע את החוקים?

      להתבייש, פירושו, להחמיץ לפעמים הזדמנות טובה.

       

      :))

       

       

        3/7/07 16:22:

      בהחלט קשה במציאות...

      אבל לפעמים צריך פשוט לעשות את הצעד הזה. התוצאה יכולה להיות מתוקה. :-)

      מה שנקרא "balls of steel"... - אומץ... 

        3/7/07 14:58:

       

      מאוד מזדהה.

      אולי יש שם גם מידה של דריכות ?

        3/7/07 13:50:

      ליזה

      שווה ..בטח  שווה.

      מצחיק,אבל  עם  כל  הפתיחות  שבי

      לא  התחלתי  עם  בחור מימי.

      חומר  למחשבה.ומחשבה  יוצרת

      מילה.ומילה  יוצרת  מעשה....

      מחייך

      תהילה(אלישיה).

      האמת זאת סוגיה רגישה. למה ? כי תמיד מגישים את הלחי רוצים נשיקה אבל מפחדים מסטירה.

      אבל ... שווה לנסות ולהתנסות.

        3/7/07 13:13:

      אני רואה הקבלה מסויימת לעניין הכוכבים

       

      260 כוכבים ירוקים. 260 הצלחות.

      8 אדומים. 3% כשלון בסה"כ

      ועדיין זה בבולד, כאילו שיש להם משקל רב יותר

       

      זה אף פעם לא כיף להדחות, אבל איכשהו מתחסנים עם הזמן

      מתנחם באותן הפעמים שאמרו לי כן

      נזכר באותן הפעמים שאמרתי לא, כי לא יכולתי להגיד כן למרות שרציתי

      (משכנע את עצמי שהיא רוצה אבל לא יכולה...)

       

      ומשהו אישי ליזה

      אם מישהו יגיד לך לא(ממש לא הגיוני) זה בטוח בגלל שהוא לא יכול להגיד כן(פשוט לא רואה סיבה אחרת)

      וכל הדרך הביתה הוא יתבאס...

      אני בעד אסרטיביות נשית!

        3/7/07 12:29:

      חשבת על זה פעם שאולי כל זה קורה, כי מעניין ונחמד לך אבל גם את לא ממש יודעת אם את בקטע או לא?

       

      מאמינה שכשיגיע משהו שונה, משהו שבאמת יצוד את ליבך, זה יהיה אחרת.

       

      בהצלחה לך :)

        3/7/07 11:49:

      "אני משתדלת לעבוד על עצמי בקטע הזה. כי הרי למה על כל נושא אחר אני כן יכולה לדבר ועל זה לא? בינתיים העבודה העצמית עובדת רק בתיאוריה, במציאות היא עדיין מקרטעת ומתחמקת ברגע האמת."

      אחרי התיאוריה, זה ידוע,

      מגיע טסט מעשי.

      גם אם לא עוברים אותו

      במכה ראשונה -

      בסוף הוא מגיע

      (הרשיון העצמי).

        3/7/07 08:54:

      לא פוחד להתחיל, למעשה אני מתחיל הרבה עם בחורות שמוצאות חן בעניי. אין לי בעיה עם חכמות ממני, יפות ממני (טוב זה קל), מרוויחות יותר ממני (את יכולה לראות בזה גם תגובה לפוסט שלך - על כרומוזום y ). מתחיל ישר בלי משחקים. אומר לה שהיא מוצאת חן בעניי ושאשמח להכיר אותה.  

       

      הבעיה מתחילה בתשובה שלהן, הן אומרות לי לא. (מכירה את השיר של גידי גוב? "עוד בנעוריי כשפגשתי בחורה יפה ניגשתי גיששתי ביקשתי 'תחננתי.. הן תמיד אמרו לי לא..." מכירה? כן? אז השיר הזה עליי.)

       

       למעשה, אני מחכה שאחת תהיה מקורית ותגיד כן (זה יהיה ממש סבבה).

       

      אני שמח שלשלוש בנות היה האומץ להתחיל איתי, אחרת הייתי עם מספר ממש מביך של חברות.

        3/7/07 06:44:

       

      צטט: ענת רגב 2007-07-02 20:35:38

      מכירה את זה,

      מאוד קל להתחיל לקשקש עם אנשים רנדומליים שפוגשים בחיים, אבל כשפוגשים אנשים בהן יש עניין מעבר לקשקוש מגיעות הרגליים הקרות.

      זה משגע אותי העניין הזה, למה זה כל כך קל ורק בנקודה הזו זה כל כך קשה.

      שמחה לשמוע שאני לא לבד בעניין הזה.

      צטט: ריינמן 2007-07-02 20:38:47

      בחוסר הביטחון שלך יש ביטחון רב.

      אפילו מזדהה.

      לא אשכח לקחת קרדיט על הכוכב

      תודה על הכוכב.

      הנקודה הקטנה שבה הבטחון עוזב ונכנס חוסר הבטחון, כל כך קטנה אבל בכל זאת מציקה, כי זה מקום די חשוב.

      צטט: process 2007-07-02 20:57:54

      ליזה - ביישנות היא תכונה שאין מה להתבייש בה :)

       

      ההיסוס הזה, ההתלבטות, הם אנושיים - וקיימים, דרך אגב, אצל שני המינים.

       

      ולגבי הכוכב האדום - יש אנשים שמצדיקים את שמם הווירטואלי...

       

       אבנר

       זה מצחיק, כי ביישנית אני לא, באמת שלא.

      לא אכפת לי שקיים היסוס, מפריע לי שאני לא מצליחה לעשות עוד צעד ולחצות אותו.

      בטח לבנים זה אפילו יותר קשה, כי מהם באמת מצפים להצליח לעשות את הצעד הנוסף הזה, גם אם הם "לא מסוגלים".

       

      לגבי הכוכב - צודק. אני משתדלת לא להתייחס, אבל זה באמת מוגזם כבר. אז לפחות אני סופרת אותם.

      צטט: asafna2 2007-07-02 21:34:35

      אני למדתי -שאם רוצים להתחיל צריך לעשות את זה מייד,כי אחרת מאבדים את האומץ-זה כמו בעצם לקפוץ לבריכה קרה ,ככל שמחכים יותר זה יותר מפחיד,ואחרי שנכנסים יש את "השוק "של השניה הראשונה ,ואחר כך הכל מסתדר,

       

      אגב סתם נקודה למחשבה-

      אם לא תתחילי -בטוח לא יקרה כלום

      אם תתחילי-או שיקרה ,ואז אחלה

      או שלא יקרה ואז חזרת לנקודת ההתחלה,

      כלומר תמיד עדיף לגשת ולדבר -מכוון שאז יש סיכוי

      וחוץ מזה -זה תמיד היה הורד אותי -לחשוב שאולי זאת האחת והייתי פחדן מדי,ולכן לעולם לא אראה אותה שוב,,,

      הנקודה למחשבה היא נקודה שחשבתי עליה המון, אני יודעת שהיא כל כך נכונה ושאפשר לפספס ככה. התיאוריה קלה וברורה, והמעשה - זה כבר יותר מסובך. אולי אני באמת צריכה לקפוץ לבריכה הקרה ולראות שהשד לא כל כך נורא.

      צטט: אורית גפני 2007-07-02 21:51:09

      לא נעים לי לומר... אבל תמיד חשבתי שלבנים אין בכלל בעיה... כי הם אלה שמתחילים... ולכן הבחירה תמיד בידיהם... ובנות יש בשפע!

      לאחרונה התברר לי שגם הבנים עם אותו חשש.. מכל מיני פאדיחות...

      לכן ליזה, כפי שכתב (בערך) אסף... שווה לקחת סיכון למען הסיכוי! (זה בכלל נכון בחיים)!

      הלוואי שכבר באמת לא יהייה משנה מי יעשה את הצעד הראשון...

      זה נראה תמיד שאין להם בעייה. אבל כשחושבים על זה, זה באמת נשמע סביר שגם להם יש חששות.

      בחיים אני תמיד לוקחת סיכויים (ככה אני מעדיפה לקרוא לזה), בתחום הזה עוד לא מצליחה, אבל בטח גם זה עוד יגיע.

        3/7/07 02:33:

      מזדהה!

      כשגדלתי הייתי ביישן ביישן [פעמיים זה יותר], ומכיוון שבחורות לא נוהגות ליזום, אז זה היה מחסום רציני.

      כשהייתי עם החברה הראשונה, קרה לי בדיוק מה שאת מתארת. גם הביטחון גדל, ופתאום הכל נראה מאוד פשוט. מה הבעיה להתחיל עם בחורות?!

       

      ישר אחרי שנפרדנו, הביישן-ביישן שוב יצא.
      היה קצת מאבק, אבל אחרי שחוויתי 2 מיגרנות רציניות (זה מה שקורה כשרואים מישהי חמודה ונותנים לה ללכת), אז פשוט הכרחתי את עצמי.

       

      גם היום זה עדיין קשה, ולמען האמת בשבוע שעבר חטפתי מיגרנה רצינית, אך השינוי כבר התחיל, כיוון שהידיעה שלא פספסת חשובה יותר מפחד של דחייה.

       

      הרבה הכבוד על ההבנה והאומץ שיש לך.
      זה ממש חבל שלא מעט נשים נכנעות לנורמה עבשה, ומחכות שזה יקרה להן.
      בטוח שאם תלכי על זה, את הולכת לנצח.

        3/7/07 02:20:

      שבית אותי...

      בעיקר במשפט " והאמת שאני באמת מעדיפה לחכות שהוא יתחיל איתי, כמו שמקובל. ואולי זה חינוך לקוי שלא מאפשר לי, ואולי אני שוביניסטית קצת (כנראה שכן, אפילו בכביש אם רכב לפניי נוסע גרוע אני תמיד טוענת שזו אישה), ואולי לאלוהים הפתרונים."

       

      הביטחון יגיע סומכת עליך.

        3/7/07 01:57:

       צטט: liran denesh 2007-07-03 00:32:37

      אני כל כך מזדהה עם מה שאת כותבת!

       גם אני מאוד מזדהה. גם אני לא מעז להתחיל עם בחורים.

        3/7/07 01:05:

      ליזה..לזה התכוונתי כששאלתי באחד הפוסטים הראשונים שלי (לפני שמחקתי אותו) את השאלה 'האם אתם צייד או דייג?'...נושא חשוב ומעניין.

      כולם התחמקו וענו רק על השאלה השניה שהיתה שם (איזו חיה אתם?)

      כמוך, גם אני שוביניסטית וגדלתי עם המחשבה שאותנו צריך לדוג..לדוגמא, שיתחילו אתנו, יציעו לנו חברות, יחזרו, יבקשו, יתחננו... אלא שיותר ויותר יצא לי לשמוע על מקרים שבהם האשה צדה את הגבר, ממש לא רק התחילה אתו אלא גם המשיכה, התעקשה, וכמו שחברתי ואני אוהבות לומר 'כיווננה'. למעשה, כל מי שאני מכירה שנמצאת במערכת יחסים זה הודות להתנהלות שלה האקטיבית: כך גיסתי, כך חברתי, קולגתי, שכנתי ונדמה שגם בעלת הבית שלי. קרובת משפחה סיפרה לי שהבת שלה התחילה עם החבר שלה ומחרתיים הם מתחתנים. גם אחיה של אותה מתחילה התחתן לפני כמה שנים עם מישהי שהתחילה אתו... את יודעת, אני חושבת שכמו שאנחנו יודעות לגמור לפעמים, אנחנו גם יודעות להתחיל.

      אדם לב ארי יוכל לומר לך שגברים אוהבים ביצ'יות, וגם אם לא, הם בוודאי אוהבים נשים שיש להן דיעה עצמית, חיים משלהן, עולם משלהן, וברור שהם אוהבים שמחמיאים להם, חמים אליהם ו..גם שמתחילים אתם. השאלה היא איך להתחיל, או כמו שאת אומרת שבטלפון ובעולם הוירטואלי זאת לא בעיה, איך להמשיך להתחיל , או איך להתחיל להמשיך, ועד כמה ללחוץ ומתי להרפות ומתי לוותר. וגם כשהוא אומר 'לא' למה הוא מתכוון?...אוף איזה ארוך...

        3/7/07 00:32:

      אני כל כך מזדהה עם מה שאת כותבת!

       

       אנסה לככב

      מחייך

        3/7/07 00:27:

      אני יכול לתת לך דוגמא אישית : אני מחשיב את עצמי כאדם עם ביטחון עצמי

      כך גם אחרים רואים אותי , ככה לפחות נידמה לי , אבל כשזה מגיע לקטע

      שאני "נידלק" על מישהי  שמוצאת חן בעיניי (קורה לא מעט), אני "קפוא".

      אני יכול להסתכל עליה דקות ארוכות ואין לי אומץ להגיד מילה .

      הביטחון שלי יגיע רק כשהיא תוציא את המילה הראשונה ואז ...אני "ניפתח"

      ושופע אנרגיה וביטחון ומתחבר בקלות . יכול להיות שיש עוד כמוני?!

      אז אם אין לך בעיה להתחיל , יכול להיות שלצד השני יש והוא חושש.....

      אז קדימה , הנה סימן או אות או הרבה אותיות שזה בסדר להתחיל...

        3/7/07 00:13:

      הנה. אני נותנת לך סימן: -----

       

      עכשיו את יכולה להתחיל עם מי שבא לך צוחק

       

      וזה באמת לא קל. את לא היחידה. רק שתדעי...

        2/7/07 22:48:

      ככה זה. החיים מסובכים וצריך אומץ ותעוזה כדי לזכות במשהו.

      מכיוון שכללי המשחק הם שוביניסטיים אז לגברים חסרי ביטחון קשה יותר (חצי נחמה בשבילך).

       

      ביטחון עצמי הוא תכונה חמקמקה, קיים כשהוא מיותר, נעלם בדיוק כשצריכים אותו.

      זה חוק מרפי של ההתחלות ולכן תמיד דווקא כשאנחנו תפוסים העולם כולו נכנע ונשכב לרגלנו, וכשאנחנו פנויים - אין שום דבר.

        2/7/07 21:54:
      יש לי שיטה שאני מייעץ באופן קבוע לקרובים אליי..שרוצים לקחת צעד לקראת זוגיות...אני מאמין בה ויודע שהיא שיטה טובה - תתחילי להתאמן על זוגיות, כל מי (כמעט) שנקרה בדרכך ומוצא חן בעינייך,תתני לזה הזדמנות ..יכול להיות שכבר בניסיון הראשון תצליחי..ואם לא אז התאמנת ותמשיכי הלאה..כך תאמיני יותר שמגיע לך זוגיות,תדעי מה את רוצה מהבן זוג,ותצברי ניסיון וביטחון ..עד שיגיע האביר ! רק תקפצי למים השאר כבר יקרה
        2/7/07 21:51:

      לא נעים לי לומר... אבל תמיד חשבתי שלבנים אין בכלל בעיה... כי הם אלה שמתחילים... ולכן הבחירה תמיד בידיהם... ובנות יש בשפע!

      לאחרונה התברר לי שגם הבנים עם אותו חשש.. מכל מיני פאדיחות...

      לכן ליזה, כפי שכתב (בערך) אסף... שווה לקחת סיכון למען הסיכוי! (זה בכלל נכון בחיים)!

      הלוואי שכבר באמת לא יהייה משנה מי יעשה את הצעד הראשון...

        2/7/07 21:34:

      אני למדתי -שאם רוצים להתחיל צריך לעשות את זה מייד,כי אחרת מאבדים את האומץ-זה כמו בעצם לקפוץ לבריכה קרה ,ככל שמחכים יותר זה יותר מפחיד,ואחרי שנכנסים יש את "השוק "של השניה הראשונה ,ואחר כך הכל מסתדר,

       

      אגב סתם נקודה למחשבה-

      אם לא תתחילי -בטוח לא יקרה כלום

      אם תתחילי-או שיקרה ,ואז אחלה

      או שלא יקרה ואז חזרת לנקודת ההתחלה,

      כלומר תמיד עדיף לגשת ולדבר -מכוון שאז יש סיכוי

      וחוץ מזה -זה תמיד היה הורד אותי -לחשוב שאולי זאת האחת והייתי פחדן מדי,ולכן לעולם לא אראה אותה שוב,,,

        2/7/07 20:57:

      ליזה - ביישנות היא תכונה שאין מה להתבייש בה :)

       

      ההיסוס הזה, ההתלבטות, הם אנושיים - וקיימים, דרך אגב, אצל שני המינים.

       

      ולגבי הכוכב האדום - יש אנשים שמצדיקים את שמם הווירטואלי...

       

       אבנר

        2/7/07 20:38:

      בחוסר הביטחון שלך יש ביטחון רב.

      אפילו מזדהה.

      לא אשכח לקחת קרדיט על הכוכב

        2/7/07 20:35:

      מכירה את זה,

      מאוד קל להתחיל לקשקש עם אנשים רנדומליים שפוגשים בחיים, אבל כשפוגשים אנשים בהן יש עניין מעבר לקשקוש מגיעות הרגליים הקרות.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ליזה פיירמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין