המושג מדיטציה משומש תכופות בעידן שלנו. רבים מהאנשים קושרים את המדיטציה עם תרגול סגפני של ישיבה מסוקלת רגליים באזור מבודד. מקורה של המדיטציה אינו ידוע. זרמים רוחניים רבים השתמשו בה בין היתר כדי להשיג שליטה במחשבות, שליטה ברגשות או לחוות את המופלא, המסתורין של הקיום. הבודהה שחי לפני אלפיים חמש מאות שנה עיגן את תרגול המדיטציה בהוראתו והפך אותה לחלק אינטגראלי מהניסיון לצאת ממעגל הסבל האנושי. כהמשך ישיר של הבודהה מוריי הזן של כל הזמנים שמו את תרגול המדיטציה כתרגול המרכזי בדרך אל השחרור מכבלי המיינד וההתעוררות המיוחלת. ישנם סוגים שונים של מדיטציה, ומטרתו של מורה המדיטציה היא להפנות כל מתרגל אל המדיטציה המתאימה לו. ניתן לחלק את המדיטציה לשלושה ענפים עיקריים.
הראשון: מדיטציות הראש- מדיטציה שמתמקדת בשימוש בראש החושב כגון: ריכוז, מנטרות, אנליזה, משמעת, איפוק, דמיון מודרך, אוטוסוגסטיה ועוד.
השני: מדיטציות הרגש: מדיטציות אלה עוסקות בביטוי לחלק הרגשי שקיים בנו. כגון: מגע, ריקוד, hugging, תרפיית צעקות, ציור אינטואיטיבי, עבודה עם צ'קרות, הליכת מלאכים, rebirthing ועוד.
השלישי: מדיטציות האמצע (true self): מדיטציות "כאן ועכשיו", הקשבה, נשימה, נוכחות.
עבודת ההתפתחות של כל אחד מאיתנו עוברת דרך כל אחד מהענפים המוזכרים אשר המטרה היא לאזן את הדינאמיקה הפנימית בין ראש (המיינד, החלק החושב, ההיגיון) לבין הרגש (מכלול הרגשות וביטויים) , ובנוסף להעיר את האמצע, להתעורר אל ה"אני האמיתי" שהנני. מדיטציית העוגן על פי הזן היא מדיטציית "כאן ועכשיו" (ביפנית- שיקאן טאזה- "רק לשבת"), אנחנו מפנים לעצמנו זמן קבוע פעמיים ביום, פשוט להיות, ללא עשייה, ללא מטרות. נשמע קל? הדרך היחידה לגלות היא לנסות בעצמכם. למי שקשה בהתחלה לשבת יכול להתחיל במדיטציית הליכה שבה פשוט הולכים בתשומת לב.הליכה זקופה, איטית, נשימה, מבט ערני, תשומת לב לנגיעת כפות הרגליים באדמה וזהו. בגישה שלי שנסמכת על הגישה של מוריי, אין הפרדה בין זמן תרגול וזמן ללא תרגול. כל עשייה שאנחנו עושים במהלך היום יכולה לקבל ארומה מדיטטיבית. בין אם זה נהיגה באוטו, שטיפת כלים או מקלחת, אנחנו מביאים את תשומת הלב לפעולה שאנחנו עושים ברגע זה, מתבוננים, חווים, נוכחים לחלוטין. זן מאסטר דוגן מהמאה ה- 13 אמר: " הארה זה להיות באינטימיות עם כל הדברים" ועל כך לא צריך להוסיף. עכשיו, כשעיניך מדלגות בין המילים, כשאצבעך נוגעת בעכבר בעדינות, כאשר הגוף נתמך במושב הכיסא, זה הזמן, זה הרגע להיות באינטימיות על כל הדברים. תמיד ברגע הזה. |