0
ידייך נוגעות בערפל מבעד לקטיפה של חלומות שם אני באמת קיים איש לא יכול לגעת בי שם.
השדות האלה עמוקים מידי השורשים האלה חודרים עמוק אל כול אשר נשכח היה טבעות העצים משחירות דעתן.
זאת שעת לילה אפלה בחוץ הרוח נושבת עננים כבדים באפור אומרים שירד גשם משמים.
אני נירצע לעבדותי שם אני רק במרחק פסיעה מחופש אשר מעבר לחלומותי מקטעי הזגוגית הגדולה. |