הנהר גועש לאט מבעד לעפר הזיכרונות התמונה מגורענת בתבנית הצבע הולך ונעלם.
הרוח נושבת לאחור מפרשים עמוקים של אור רוחשים בצל המנופף לשלום זאת היא רכבת ארוכה.
שחור על לבן נמס באדום זהו צליל של מים סוערים נפץ הגלים מסחרר בי רגש על מקומות בהם לא הייתי מעולם.
הזיכרונות מפארים בלהט האש הינה השדות קמלים לסוף הקיץ חרושים באבק כה סמיך אני עטור כולי באפר שחור. |