צירים סובבים כנפיים גדולות הרי געש כבויים של כאב סמוי להט השעות בעיניי המתבונן משקף את חלל החדר הסגור.
השחור הזה בוהק מהכול ידיים צרובות מיתרים שלפוחיות כאב צורמות הגחלים האלה צורבים בכפות הרגליים.
חולות המדבר מסמאים בתחושה החדר נלחש בצהוב לאורך כול חלל הלילה הנחש מתעורר מרבצו.
רשף האש בכלי המשחית לא פוגע במסך הרגש אנחנו הרבה יותר חזקים זאת היא רק שעת חלום.
|
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הי,
גמבה- תודה על המשוב...
בשירה כול מה שחשוב זה ההבנה גם אם היא פרטית לחלוטין...
רציתי לככב אבל אין ביכולתי
איך שהוא מרגישה שמבינה