כראש עיר שנאבק בתופעת הבילויים ומנסה לצמצם את אזורי הבילוי אני מפתיע את עצמי מדי פעם.

כולם אמרו לי לרוץ ברשימה אחת כי גם ככה אף אחד לא יוצא להצביע וגם ככה אנצח. אני אמרתי להם - "לא ולא! לא יקום ולא יהיה! אני רוצה יותר מרשימה אחת!"

ניגשתי לחבר שלי, ראובן, ואמרתי לו - ראובן, אני רוצה אותך איתי אבל אני יודע שיש בעיה. אתה אוהב גם אותי וגם את החתולים.

אז פתרתי את הבעיה.

ראובן לדיאנסקי יהיה מס' 1 ברשימת "תנו לחיות" וגם יהיה במועצה איתי! בכל זאת, בפעם הקודמת הוא היה מס' 10 ברשימה שלי. זו גם התקדמות.

מה לא עושים בשביל חברים?