נפגשו בניכר, על כוסית של שיכר, את טירוף החושים הוא זכר.

כשלארץ הוא שב, רק עליה חשב, איך גופה נח לו בין זרועותיו.

אל לנו לשאול, את יגון השאול, מדוע בא לבקר אתמול.

כל שלנו נותר, בגרון קצת ניחר, לוודא את בוא המחר.

כעבור כשנה, הם ערכו חתונה, היא הייתה בשבילו מתנה.

כשלפתע החל, הפיחות הזוחל, עת "מלאך" בגופו התנחל.

אל לנו לשאול, את יגון השאול, מדוע בא לבקר אתמול.

כל שלנו נותר, בגרון קצת ניחר, לוודא את בוא המחר.

כשנה בו קינן, אותו מסתנן, לפגישה עד אין קץ התכונן.

עד בלילה אחד, בו נותרה היא לבד, כי האל אז קרא לו לעד.

לזכרו של חברי אלי אלדר

יהי זכרו ברוך

אשמח מאד אם מישהו/מישהי ילחין הנ"ל