עד שלא חיסלתי אותה לא הייתי רגוע.

כל כמה דקות אני הולך למקרר, פותח את הדלת,

 מיישר את עוד קצת את השפה של העוגה,

ומשום מה השפה שלה כל הזמן נשארת עקומה.

ושלא תחשבו אני יש לי כזה כוח רצון שאני יכול להתאפק,

אבל לא כשזה עוגת גבינה.

עכשיו אן עוגה ואני יכול להיות רגוע . . .