זכרונות של עו"ד מזדקן
פוסטים פופולאריים
-
יפוי כח קונסולרי. תיק רב שלבי.
10/5/19 | 5284 צפיות
-
ועדות ומכרזים
12/6/09 | 7746 צפיות
-
בית המשפט
16/9/08 | 1179 צפיות
-
ההנהלה הראשית
19/9/08 | 929 צפיות
-
בחינת קבלה ללשכה
24/10/08 | 1343 צפיות
-
ענינים של הבנה
17/9/09 | 1039 צפיות
פוסטים אחרונים
- עברית קשה שפה 28/8/19
- יפוי כח קונסולרי. תיק רב שלבי. 10/5/19
- בנקים - וכיצד מדברים עמם. 3/4/19
- בעיריה עובדים בשבילך. 30/3/19
- אריאל דר, עו"ד – כריש תעבורה. 28/2/19
- חווית שירות (פלאפון) 21/1/18
אחד מקרא ואחד תרגום
מדי פעם במהלך עבודתי נתבקשתי לתרגם או לבדוק תרגום של מסמך, ומכל פעם כזו למדתי משהו. כבר בתקופת ההתמחות נתבקשתי לתרגם חוזה מכר מאנגלית לעברית. היו לי חששות מסויימים, אחרי הכל מדובר באנגלית משפטית, אבל לפליאתי היתה מלאכת התרגום קלה להדהים. התרגום יצר חוזה מנוסח היטב, כאילו נכתב במקורו עברית. לאחר שלילת האפשרות שיש לי תואר שלישי בבלשנות – נשאר רק פתרון אחד לתעלומה. העברית המשפטית אינה אלא גירסא עברית של האנגלית המשפטית, ונוצרה בצלמה ובדמותה. בהתחשב בעובדה שהמשפט הישראלי עצמו נבנה על בסיס המשפט הבריטי ששרר כאן עד הקמת המדינה, הרי רק הגיוני שכך יהיה.
לעומת זאת, כאשר נתבקשתי לתרגם מגרמנית, חרגו המונחים מתחום ה"גרמנית של בית", שבה אני מסוגל לדבר, ונאלצתי לבקש עזרתם של יקים בכירים. אלא שאלה, שלא היו משפטנים, לא ידעו תמיד להסביר לי את המונח מבחינה משפטית, וכשידעו – הייתי אני צריך למצוא את המונח המשפטי המקביל בעברית. תרגום מגרמנית שערכתי, גם כאשר צלחה מלאכתי, נראה תמיד כמשהו הדורש התנצלות והסברים נוספים.
בשנות השבעים ניהלתי עבור קליינט שלי, עולה ותיק מארץ דוברת אנגלית, התדיינות עם רשות מקומית, ועד לראש העירייה הגעתי. (עבור הלא-משפטנים שבין הקוראים, אציין כאן כי זה המונח החוקי לראש הרשות העירונית. ואם אמשיך ואתגלגל בעקבות האסוציאציה - ה"ראשים" עצמם, אוהבים להתגדר בתואר "ראש עיר", הנשמע מרשים יותר. כאשר פניתי בכתב לראש עירייה בשם קליינט, ציינתי תמיד את תארו כ"ראש העיר". כאשר נפגשתי עבור קליינט עם ראש עירייה, וכאשר הנסיבות התאימו, הייתי טורח לציין בפניו, שלמרות שהתואר החוקי הוא ראש עירייה – בעיני הוא ראש העיר. מה לא עושים בשביל הלקוח...). טוב, איפה היינו?... אה: בתשובה לפנייתי עונה לי "ראש העיר" בכבודו ובעצמו במכתב קצר. אני מצלם את המכתב ומעביר אותו אל הלקוח. הלקוח פונה אלי טלפונית ומבקש כי אתרגם עבורו לאנגלית את הכתוב בו. הלקוח דובר עברית, השיחות בינינו מתנהלות בד"כ בעברית, והעניין מפליא אותי. אבל – הוא הלקוח. אני מנסה לתרגם – ונופל מן הכסא. כמי שדובר עברית מילדותו, לא התקשיתי לרדת לסוף דעתו של הכותב, אבל הניסוח, הניסוח... איך מתרגמים לאנגלית משהו שגם בעברית נשמע מגומגם, קופצני, ובקיצור - קלוקל? מזל שלפחות היה המכתב קצר. בסופו של דבר אני מגיש לו תרגום המורכב מתרגום מילולי ונספח "פירוש כוונות", בצירוף הסבר ש"בעברית זה לא נשמע יותר טוב".
כצבר ותיק, נידבתי את עזרתי למספר עו"ד "עולים חדשים", בבדיקת סגנונם והעברית שלהם בכתבי הטענות אשר הכינו. הדבר גם לימד אותי רבות על התחביר בשפות שאיני דובר. רוסית בעיקר. כל הקשור בה' הידיעה ומושא ישיר, למשל. יום אחד מפקסס לי עו"ד תרגום שהכין ממסמך רשמי שהוצא בקזחסטאן, ברוסית - לעברית. אני מצפה שוב לטעויות הרגילות של ה' הידיעה ומושא ישיר, ומתפלא לראות תחביר על גבול הקלוקל. לא מתאים לעוה"ד ולעברית שלו. אני מתקשר אליו ושואל אותו מה הסיפור. אז הנה הוא: בקזחסטאן – רוסית היתה אז השפה הרשמית, אבל רק שפה שניה, שהרי האנשים מדברים בשפה המקומית. ובכן, מי שניסח את המסמך שם – זו הרוסית שהוא יודע – וכך המסמך נראה. תרגום מהימן, אסור לו שיתעלה על המקור.
בתרגומים מערבית הבעיה בד"כ הפוכה. מסמך של בית הדין השרעי נוטה להיות בשפה גבוהה ובתחביר מליצי. כאשר אני מזמין תרגום של מסמך כזה – אני יושב עם המתרגם אחרי קבלת התרגום הראשוני, על מנת לפשר בין מה שרצה המסמך לאמר – לבין מה שיוצא בתרגום. אני מוודא תמיד – שמה שנשמע מכובד במקור – לא יישמע מנופח או מגוחך בתרגום.
בדיבור, למדתי לשמוע את נימת הדיבור. ברור שכשאין לך מושג ראשוני על התוכן - המנגינה לא תעזור. אבל אם אתה מבין מילת מפתח או שתיים – נימת הדיבור תסייע לך להבין את היתר. דרך הדיבור של אדם עוזרת לי גם לדעת אם העד הוא עד אמת או נוכל ערמומי, עוד לפני התרגום. הדבר הועיל לי לא פעם, בתביעה לפי "פקודת האריסים" (מעין "חוק הגנת הדייר" לאדמות חקלאיות), בה כמעט אף פעם אין מסמכים כתובים משנות השלושים, כאשר הטוען לזכויות העיד בערבית, ופניו וקולו העידו בו אם הוא איש תם ודובר אמת – או מי שמנסה לנכס לעצמו זכויות לא לו. (הרבה פעמים הרגשתי שאני מבחין טוב יותר בין שקר לאמת, כאשר איני מבין את שפת הדובר)
משרדנו שכן בבנין מעורב, שהיו בו חנויות, משרדים, מעבדות ודירות מגורים. יום אחד נכנסת למשרדנו "השכנה מלמעלה", ובערבית מרוקאית צחה, מסבירה לי משהו עם "פריג'ידר" בתוכו. מאחר שאני מגדל שותף דובר ערבית בדיוק לצרכים כאלה, אני קורא לו על מנת שישמע את קובלנתה ונראה אם בידינו לעזור לה. היא חוזרת באזניו, ובתנועות ידיים, על דבריה. השותף שלי מבקש שתחזור על דבריה, ואומר לי "זה ניב קשה, אני לא מצליח להבין אותה". אני מסביר לו שהמקרר שלה לא מקרר, ונוטף מים, וממליץ לו להגיד לה שתיקח טכנאי מקררים – לא עורך דין. אבל ראשו תפוס בנסיונות להבין את הניב המרוקאי. הוא שומע את דבריה פעם נוספת, שואל אותה, בערבית המקומית שהוא יודע, שוב ושוב, ואז פונה אלי ואומר לי "המקרר שלה לא מקרר ונוטף מים, אני לא יכול לעזור לה..." – ואז קולט שזה מה שאמרתי לו חמש דקות קודם לכן. "איך ידעת"?... אני מסביר לו שבעת שהוא היה עסוק בפיענוח המלים – אני הקשבתי למנגינה.
אני מניח שלישראלים רבים יש זכרונות מעין אלה כתיירים בחו"ל. לי יש כאלה ממגוריי בישראל. |
תגובות אחרונות
-
ronijavinski
בתגובה על מצוות ניחום אבלים
-
מכבית- coach לכתיבה
בתגובה על יפוי כח קונסולרי. תיק רב שלבי.
-
תנועת כמוך
בתגובה על עברית קשה שפה
-
תנועת כמוך
בתגובה על בעיריה עובדים בשבילך.
-
תנועת כמוך
בתגובה על בנקים - וכיצד מדברים עמם.
-
bonbonyetta
בתגובה על אריאל דר, עו"ד – כריש תעבורה.
תגובות (25)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מעולם לא למדתי תרגום.
אצלי זו רק פרקטיקה.
בטיול באיטליה, הבנתי מצויין את ההנחיות באיטלקית, כשאני עוקב אחר ידיו של המסביר.
שפת הגוף והמנגינה,
זה מה שיש להבין.
כשלמדתי ספרות באוניברסיטה,
היה קורס (מעולה בעניין שרוויתי ממנו) "בעיות בתרגום"
נזכרתי בו כעת.
אני דיברתי על הטעות הקיימת בין המונח נפח ומונח משקל ולמונח הדחק.
ההיסטוריה של המשפט בתקנות הספנות בחלקה כוללת טעויות הנובעות מתרגום
לא נכון של מילים ואי הבנתם.
הרי הכל התחיל מדבר חקיקה בריטי, שהוחל בישראל המנדטורית של דבר המלך,
תורגם לעברית על מנת שנבין, ובחלקו השתבש בתרגום.
לגבי מה שאתה ציינת, משקל מטען, או משקל אונייה כולל מטען, או משקל לצרכי מיסוי,
הרי אני מניח שאתה כמי שעוסק בתחום יודע שדיני המיסוי הימי וקביעת האגרות לסוגייהן,
הן משחק לצרכי מיקסום רווחים, ולא סתם קיים לדוגמא הבדל בין קביעת מחיר מטען למשקל
סחורה ובמקרים מסויימים עלות המשלוח הינה לפי נפח המטען מה שגבוה יותר למוביל.
שוב כאמור, הפוסט דן בעיקר לעניין הגדרת המונחים הלשונית ולא לצרכי מיסוי ואגרות.
יחד עם זאת, כאשר מגיעים לדיון בבית המשפט לסוגיות אלה, טוב לבוא עם עו"ד הבקיא
ברזי ההסטוריה החקיקתית לעניין פרשנות מונחים ובפרט במשפט ימי.
(ועל מנת שלא אחשד - זה לא אני).
כאשר אינך מבין את הדובר, אתה מתרכז במה שאתה מבין. מה שנקרא "שפת הגוף", אבל גם נימת הדיבור.
כאשר אתה מבין, דעתך מוסחת לעתים על ידי המלים והניסוח, מן העיקר, שהוא "אמת/שקר".
גם נתקלתי לא פעם באנשים המתנסחים ברהיטות עילית (ובגרמנית הניגוד גדול עוד יותר) - בעודם מדברים שטויות נחותות.
כאשר מופיע מולך עד, שמעולם לא פגשת בו, עליך להבחין במהירות עם מי יש לך עסק. עם כל הטכניקות שאני מאמץ - לא תמיד אני מצליח.
בית המשפט שלנו אינו הראשון הקובע כי משיצא טקסט לעולם, הרי הוא עומד בפני עצמו ונתון לפירוש. בית המשפט (עד "אפרופים?) התייחס בכך בעיקר לדברי חקיקה, ואני מניח שאמר זאת בין היתר משום ש"דברי ההסבר" להצעת החוק נועדו פעמים רבות להסתיר את כוונת המחוקק, ופעמים אחרות לא עלו בקנה אחד עם כוונת בית במשפט.
מאז שפרויד גילה לנו את קיומו של של התת מודע, ניתנה לגיטימציה לטענה שאפילו הכותב אינו ער למלוא משמעות הטקסט.
כל סופר שדיבר על הפירוש שניתן לספריו או שיריו, הביע ייאושו בדרך אחרת. אבל דברי סופר לא מיואש - לא קראתי.
במקצוע עריכת הדין, הכל אמור להיות מכוון לתכלית. ואכן, לא פעם נתקלנו בפסיקה בפירושים מנוגדים לאותו טקסט שהוגשו לבית המשפט וחבל להרחיב.
תודה רבה.
1. כוכבים יכול לתת רק מי שקיבל חמישה כאלה בעצמו. בכרטיס שלך רשומים בינתיים רק שלושה. מכל מקום, תודה.
2. אכן, איני בוגר בר אילן, וגם לא התפללתי מעודי (קריאת טקסט אינה נחשבת), ושהיתי בבתי כנסת אשכנזיים וספרדיים בלבד. את המונח שניים מקרא ואחד תרגום שמעתי בילדותי (וגם להיפך - אחד מקרא ושניים תרגום), ולא בדקתי מקורו. לפי זכרוני מדובר בדרך לימוד.
בחרתי להכתיר כך את הפוסט - קודם כל, משום שהעברית עשירה דיה בפסוקים "מוכנים". (עמוס עוז כתב פעם כי לכתוב בעברית דומה לדיבור בקתדרלה. אתה אומר מילה, והיא מהדהדת מאיזה גמלון מרוחק או עליה נשכחת). והשיבוש - משום שזה מה שיש בפני: מקור אחד ותרגום אחד, המוגש או מתקבל על ידי.
אשמח אם תפרט אתה.
אני מניח שמדובר פה על ההבדלים בין טון מעמס, קיבולת הנסיעה של אונייה במשקל, Deadweight
(משקל סחורה +משקל דלקים באוניה )
ולבין GRT/NRT gross and net register ton שעלו הם נפחים בעיקר לצורכי מיסוי / תקנות אשר מודדים נפחים בגוף האוניה.
בעניין אנגלית/עברית
בהובלה ימית הכלל הוא שבחוזים נהוג להסכים על משפט אנגלי, גם אם לעתים מסכימים על תחום שיפוט ישראל או אחר
מה שיותר מעניין היא האבחנה של שקר ואמת בלי הבנת המלל
זו אחת השאלות המעניינות - האם יש בכלל גבול אמיתי לטקסט? האם יש לו כוונה משלו, במנותק מכוונת הכותב? האם כשאי אפשר לקבל מהכותב את כוונתו (מחמת שמת, למשל, לא עלינו) - האם גם אז יש כוונה אחת נכונה והשאר שגויות, או שכל כוונה מסתברת תהיה גם נכונה?
זו פילוסופיה של שעת לילה מאוחרת. יכול להיות שזה מעניין אותנו, סקיפי, אני חושב שזה לא מעניין את עולם המשפט.
אריה ידידי,
אכן קראתי את המאמר הזה, לפני כמה שנים,
זה היה בעקבות הבג"ץ לעייל.
יחד עם זאת צריך לזכור כי הפרשנות התכליתית של היום,
עלולה להוביל טקסטים לכיוונים שהם פרי רצונו ותרבותו האישית
של הפרשן, ולעיתים היא עלולה לחטוא לגבולות האמיתיים של הטקסט,
קרי אומד דעת הצדדים, או מה הייתה כוונת המחוקק, שעלולה ליצור
חקיקה שיפוטית מעבר לכוונה האמיתית.
ופתאום אני חושב - אולי אני כן יכול לתת כוכב, ורק לא יודע איך? מישהו יכול ללמד אותי איך עושים את זה?
ועוד מחשבה קטנה שבאה לה באחור: מעניין כמה מעורכי הדין הצעירים (שאינם בוגרי בר אילן ואינם מתפללים בשבתות בבית כנסת של תימנים...) יודעים שהביטוי הנכון הוא "שניים מקרא ואחד תרגום", מהיכן הוא שאוב (מסכת ברכות), ולמה בחר אריאל לשבש אותו במתכוון.
לילה טוב.
כן, גם אני אוסיף מחמאות. כוכב אני עדיין לא יכול לתת, גם זה יגיע בקרוב.
אני סבור לצערי הרב, שבשנים האחרונות יש יותר ויותר עורכי דין בישראל שאינם מכירים בערך השפה, אינם שולטים די הצורך בשפתם הם, אינם ערים לדקויות וממילא אינם חושבים אפילו לבדוק טקסטים שנכתבו בשפות זרות בשפת המקור שלהם.
בעקבות הדברים שכתב סקיפי, אני ממליץ מאוד לחפש ולקרוא את המאמר המאלף שכתב השופט המנוח חיים כהן ז"ל שנקרא "שטות ו/או איוולת". המאמר פורסם לפני שנים די רבות בבטאון האקדמיה ללשון העברית "לשוננו" ועסק בתרגום חסר הפשר של הביטוי האנגלי and / or לעברית, בשפתו הציורית והמשעשעת של אחד האנשים היותר חכמים שעברו בשמי עולם המשפט הישראלי.
מועדים לשמחה,
עורך דין אריה שורץ.
www.sa-lawyers.co.il
תודה רבה,
ביקורי בסין זימן לי לא מעט משפטים באנגלית, בתחביר סיני. לצערי לא צילמתי.
בחנות מסויימת ראיתי את השלט: believable store, כשהם מתכוונים ל-reliable, כמובן.
טור מהנה, כרגיל.
הזכיר לי כתבה שקראתי לא מזמן על כך שאנשי עסקים ממלאים לאחרונה כיתות בבתי ספר ללימוד אנגלית לאחר מספר פרשיות מביכות שקרו בעולם העסקים הישראלי-בינ"ל.
למשל איש עסקים שבעת מו"מ על פרויקט בנייה במדינה זרה שרצה לשים רף של מיליון דולר על חלק מסוים בעסקה אך יצא שהבטיח ללקוחות המשתאים "Million Dollar roof".
חתיכת גג
תודה רבה,
"בניגוד למשפטן"... אני מניח שחייכת בכותבך זאת.
מזכיר לי שיחה עם עו"ד של ארגון שנתבע על גרימת נזק סביבתי כבד:
ב"כ הארגון: "אני עוזר להם לפתור את הבעיה".
אני: "כלומר, להתחמק מפתרון הבעיה. בשביל לפתור את הבעיה לא צריך עו"ד"
- "לא, תראה..."
בקיצור, בכל מקצוע - אפשר לעשות, ואפשר להשתמש במלים במקום.כתיבה קולחת.
משפטנות רב-תרבותית.
מכיר את זה גם מהמקצוע שלי; אלא שבניגוד למשפטן, אצלנו המלים נועדו לעתים לבלבל ולתעתע.
המונח המדוייק הוא "הדחק", displacement, קרי, כמה מים נדחקים כאשר טובלים
גוף בתוך מים.
אם הגוף משקלו הסגולי גבוה משל המים ואיננו צף, אלא שוקע, אזי ההדחק הוא נפח המים
הנדחקים.
אם הגוף צף, הרי נפח המים הנדחקים, שווה לנפח הטבול מתחת לקו המים.
צריך לזכור שמשקל סגולי של מי ים איננו כמו של מים מתוקים.
כאשר מטעינים אונייה בנמל, בתוך מים מלוחים והיא צריכה להפליג אחר כך לתוך נהר מים
מתוקים, מטעינים אותה בצורה שתהא מתאימה למעבר מים מתוקים, משום ששם היא שוקעת יותר.
לעניין כמה הנפח של בקבוק יין של אז? אינני זוכר כרגע.
כאשר דיברתה על טונה נפח שווה לטון מטרי משקלי מים, זה נכון למים מזוקקים ולא למי ים, לכן כמו
במקרקעין, תלוי מי הקונה ומי המוכר אוניות לצורך הפיכתן לברזל.
תודה רבה,
עו"ד רבים נוטים לשכוח כי תוצאת המשפט נקבעת קודם כל על פי העובדות. ומי שחופר טוב יותר למציאת עובדות - סיכוייו לזכות גדולים יותר (בזכרונו של כל אחד מאיתנו עולה עתה יותר ממקרה אחד).
[ברור שטונה במונחים ימיים, זו יחידת נפח. אניות נמדדות בנפחן, כלומר בכמות המים שהן דוחקות (אאוריקה, זוכר). הטונה המטרית אינה אלא 1000 ליטר מים, השווים במישקלם לאלף קילוגרם].
בתחום המקרקעין, קיימת בעיה דומה. אנו מתרגמים דונם ל-1000 מ"ר. הטורקים חישבו דונם לשיטתם, לפי תשע מאות ומשהו, ובמקומות אחרים לקצת פחות מ-1100 מ"ר. כך שגם כאן, תלוי אם אתה מוכר או קונה.
קראתי את פסק הדין, ונהניתי גם מן הציטוט שבסופו, אם כי ברק נזהר מלקבוע שאכן החוק עצמו בדבר כלי היריה אכן נוסח כך, להבדיל מצטוטו הספרותי.
ואגב, מה באמת נפחו של בקבוק יין סטנדרטי מן המאה השמונה עשרה לא כתבת...
תודה רבה,
לא למדתי משחק מעולם, אבל קראתי וראיתי מספיק כדי לדעת שמשפט כתוב, בפני עצמו - משמעותו תיקבע לפי הדרך ובהקשר שבהם ייאמר.
כתוב כל כך מוחשי שאני כמעט שומעת את נעימת הדיבור שלך...
כתיבה נהדרת וסיפור מרתק.
ולמה זה מרתק? משום שיש אנשים שרואים טקסטים כתובים
ורואים בתוכם צלילים מנגינות, דקויות, הקשרים דמיון, כוונות
ועוד.....
כאשר אנו המשפטנים עוסקים במילה או משפט ושואלים האם
צריך להצטמצם לפרשנות המילולית אומר לי הבלשן והמתרגם
כי בעצם מעולם ולעולם אין דבר כזה להצטמצם.
ממליץ לך כמי שאוהב שפה ופרשנות לקרוא פס"ד זה הקשור במקרה בי.
http://elyon1.court.gov.il/files/99/330/082/A05/99082330.a05.htm
בכל מקרה בשולי הדברים מפסק הדין מתי "ו" יהיה "או" ומתי "או" יהיה "ו".
עלינו על שיבוש לשוני של חקיקת משנה בצורה גסה מאוד של טעות התרגום.
בתקנות כתוב עד מאה טון, (טון יחידת משקל), עובר לתקנה האנגלית, כתוב שם
100 טונה, מה ההבדל בין טון לטונה? עובר למילון לענייני ימאות האקדמיה ללשון
העברית, טונה זה יחידת נפח, שולחים פקס למשרד בריטי מוכר בתחום הים, וזה משיב
כי המקור טונה זה היה נפח של 1,800 בקבוקי יין סטנדרטי של המאה השמונה עשרה.
והינה לכם שיבוש לשוני ותרגומי, איך בקבוק יין הופך לנפח, ונפח הופך למשקל.
לא סתם דאגו חז"ל להוריד ספר תורה לתיקון, ולו רק כאשר לא דייקו על קוצו של יוד.
תודה רבה, על המלים ועל הכוכב.
כתוב מעולה ונכון
תודה רבה, ועל הכוכב גם.