
עולה בגרון, כבר בעיניים והנה השפתיים רועדות. צא כבר, יאללה איתך.
שישחקו משחקים, שימכרו אשליות, שלא יקשיבו, שלא יראו. זה הם, לא אני. אני הולכת משם, אני חזקה. אני עוברת הלאה, לא מסתכלת אחור. אז היה. אז קרה. לא קרה כלום. הכל בסדר. אני פה. חיה. נושמת. תודה לאל. אני לא בוכה. אני לאב ו כ ה לעזאזל, אני לא בוכה!
|
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה.
שמחה לשמוע, באמת :-)
אז לא הבנת את כוונת המשוררת...אני דיברתי על אפצ'י..
:-)
או לחתוך בצל...
אבל זה לא אותו בכי.
תסתכלי על השמש תראי איך זה יוצא בשניות..