לפני כמה חודשים סבוש שאל אם אנחנו רוצים להצטרף בסוכות לחופש במעגן, באינסטינק האימהי שלי עניתי בטח למה לא? בעלי הסתכל עליי המום, מה עוד פעם חופש במיזבלה? אמרתי לו נו זה בשביל הילדים, יהיה להם כיף עם סבוש.

עברנו הכמה חודשים האלו והגיע הזמן לחופשה המשפחתית.יצאנו בערב חג ולקח לנו 5 שעות להגיע, היו פקקים נוראים וליה הקיאה בדרך...כבר התחלה לא משהו לחופש.

הגענו בדיוק כשכולם כבר יצאו לארוחת ערב, התאפסנו על עצמנו, הורדנו את המזוודות בחדר, עשינו סיבוב על הסגווי שאבא הביא איתו למקרה שהדרך מהחדר שלנו לאוטו בכפר הנופש תהיה ארוכה ממטר או שניים, אבא אכן צדק הכפר היה ענק. 

אבא רוי וליה בסוגווי  

מיד נסענו למסעדה מעולה, צל תמר,  מה שהיה מעולה שם זה הג'ימבורי הענק בחצר שמעסיק את הילדים בזמן שההורים אוכלים, אה וגם האוכל היה לא רע בכלל.

חזרנו לחדר וגילינו שאין אינטרנט אלחוטי שזה דיי בעייתי לי ולבעלי שכן אנחנו צריכים את מנת החיבור היומית שלנו ושבחדר הצמוד שלנו עמית ושרון עם הבנות, עוד לא הספקנו לסובב את המפתח בדלת ומיד סבוש וחבורתו (אוקי אני לא אפרט את כל מי שהיה בחבורה אבל בוא נאמר שבסה"כ היינו איזה 20 אנשים בחופשה המשפחתית הזאת, בעצם סבוש אירגן חופש בנוסח חבר משפחה מביא תמשפחה) בקיצור, כולם התכנסו בחצר המשותפת שלנו וישבו על פיצוחים עד אמצע הלילה.  

סבוש 

הילדים שכחו את העייפות ועשו שם חגיגות סיבובי סגווי ורוי אפילו נהג לבד.

אבא, רוי, ליה הגדולה וליה    

בשעה 23:00 הודעתי שהם צריכים כבר לישון!

כמובן שבניתי על זה שהם יקומו מאוחר וככה החופש הזה יעבור יותר מהר, בשלוש שניים  האחרונות בחרנו אני ובעלי לנסע בסוכות לחופשות הרומנטיות שלנו, היינו פעם באילת, פעם בקפריסין ובפעם בסיישל אז דיי שכחתי מה זה חג סוכות עם הילדים שבוע בחופש.

למחרת ב 06:00 רוי התעורר שמח וטוב לב והודיע לי שהוא רוצה לצאת החוצה לשחק, מיד שמתי לו תיד על העיניים ואמרתי לו שחושך בחוץ ועוד לא הגיע הבוקר ושמיד יחזור לישון. בשעה 07:00 ליה התעוררה ומתוך שינה הלכה לכיוון הדלת, בעודי מנסה לעצור בעדה היא מעדה, נפלה והחזרתי אותה למיטה. בשעה 08:30 רוי וליה התיישבו על המזרונים שלהם והתחילו לדבר בינהם על האם כדאי להיכנס לארון עכשיו או שקודם הם יעשו קקי. 

רוי וליה בארון  

אחרי שהם הוציאו את המזוודה מהארון ונכנסו פנימה לא נשאר לנו אלה להתעורר לעוד בוקר של חופש משפחתי.

הגענו לחדר אוכל, כולם כבר היו בעיצומה של הארוחה..יום יפה בחוץ, חם מגיהנום, ראבק אמצע נובמבר הזענו כמו כלבים...טוב נעשה יום בריכה.

אנחנו ועם ישראל שסוף סוף יצא מהסוכה בבריכה משתכשכים, המים קפואים, הילדים נהנים, בחוץ התחילו להכין את המתנפחים, דוכנים של פופ קורן וסוכר בחינם, סבוש רודף אחרי הילדים בין הבריכה לדוכנים, מה כבר אפשר לבקש יותר, אנחנו כאן בשביל הילדים.

רוי במתנפחים   

סבוש הדולפין עם רוי ושחר 

ליה והחמשוש בבריכה  

בצהרים רעבו הגברים שבחבורה והוחלט בלחץ חברתי/מקומי של תושבי כפר הנופש שהדליקו כבר את המנגלים עוד לפני שפרקו את המזוודות שגם אנחנו נעשה על האש הערב.שלושה גברים ופעוט נסעו לעשות קניות, אחרי 3 שעות חזרו שמחים וטובי לב עם ציוד שיכול להספיק למחנה של שבט  צופים והדליקו את המנגל.

בשעה 17:30 התחלנו את ארוחת הערב, חלק מהגברים היו אחראים על המנגל, חלק מהנשים היו אחראיות על הסלטים וחלק מהאימהות היו אחראיות על הילדים כי הרי בשבילם אנחנו כאן...

היה טעים, ממש טעים, שוב החגיגה נמשכה לקול צלילי הגיטרה של אחד הגברים, משלחת של צוות הבידור הגיע להזמין את הילדים לפעילות בשילוב חיות, כולנו היינו שמחים וטובי לב,   

צוות הבידור  

מסביב למנגל לצלילי הגיטרה 

אור, שחר וליה 

שוב הגיע השעה 23:00 וחשבתי לעצמי שהנה הגיע הזמן להשכיב את הילדים לישון וזה ממש לא בשבילי כל החגים האלו ברצף ושאני מתגעגעת לעבודה ושאני חושבת שאלוהים מאד חכם כי סוכות זה החג האחרון ברצף החגים כי אם היה עוד חג אחד מיד אחרי כל המשפחות כבר היו בסיכסוך ממנת יתר של משפחתיות ושאני לא מבינה מה עבר לשלומית הזאת בראש שהיא בנתה סוכה מוארת וירוקה כאילו לא הספיק לה ראש השנה וכיפור עם המשפחה שהיא רצתה עוד איזה שבוע בסוכה?

הרגשתי שאלוהים נגלה אלי, עכשיו שהבנתי ושיכנעתי את עצמי שאין יותר חגים ווידאתי שבחנוכה מדליקים נרות אבל הולכים לעבודה לאכול את הסופגניות הוקל לי.

08:00 ליה התעוררה וביקשה מרוי שיעזור לה כי היא צריכה קקי, רוי אמר לה להיות בשקט כי אבא יושן וליה שוב ביקשה רוי תעזור לי, רוי לקח אותה לשירותים, הוריד לה את החיתול של הלילה וניסה להושיב אותה על האסלה בעוד ליה צועקת יש לי קקי ורוי צועק לה אני לא מצליח תעירי את אמא. כמובן שאמא כבר היתה ערה ומיד העירה את אבא שישמע את השיחה בין רוי לליה ואם כבר אבא ער אז שיקום כי לליה יש קקי. אז אבא קם וכל כמה דקות הוא שואל את ליה אם היא כבר סיימה וליה אומרת שעוד לא ואבא מעדכן את אמא שליה עשתה כבר 5 ק"ג קקי ושלא נשאר ממנה כלום והוא מודאג ואולי כדאי שגם אני אקום. אז קמתי, הלכנו לארוחת בוקר ושם החלטנו שבגלל שירדו 4 טיפות גשם היום נטייל עם הילדים באזור ולא נלך לבריכה.

אז התחלנו את הבוקר עם צוות הבידור של המקום בסדנת כדורי שוקולד, כל ילד קיבל שקית עם ביסקווטים שהוא צריך לשבור לרסיסים ורק ליה בחרה לאכול את הביסקווטים בעוד רוי וליה הגדולה עוסקים במלאכה, בשלב של לעשות עיגולים רוי כבר מיצה ועבר לשחק במשחקים מסביב וליה ישבה יפה וחיכתה שיתנו לה לטעום מהפירורים. 

רוי וליה הגדולה

ליה והביסקוויט

אחרי זה לקחנו אותם למקום מקסים שנקרא הנגריה של סבא יוסי ששם כל ילד בוחר צעצוע מעץ מהתצוגה והוא צובע ומרכיב אותו לבד, ליה בחרה בכלבלב ורוי בחר במטוס פייפר, אבא ישב עם רוי וליה לצבע ואמא הייתה אחראית על הצילומים. 

רוי וליה עם אבא צובעים בנגריה של סבא יוסי 

רוי בונה את הפייפר 

ליה מרכיבה את הכלבלב 

אחרי שסיימנו שם מיד ירד לנו הסוכר בדם והלכנו לגליתא שזה מפעל שוקולד בדגניה שיש שם סדנת שוקולד לילדים, מסתבר שלא רק אנחנו החלטנו לטייל באזור גם שאר תושבי מדינת ישראל היו שם, אז חיכינו שעה בתור לקנות 6 טעמים של גלידה לכל ילד כי מרוב שזה טעים ואיכותי ילדים לא ממש מתחברים לזה ועל הסדנא כבר ויתרנו כי לילדים לא היתה סבלנות לחכות חצי שעה וכל מה שרוי רצה זה לחזור לחדר לשחק עם אבא ב wii-זה כמובן מאד מצא חן בעיניי אבא שכן התפוח אצלנו לא נפל בכלל רחוק מהעץ, הוא פשוט עדיין מחובר לעץ.

אז כמובן שהשעה כבר היתה 15:30 ומאחר ונשאר לנו בשר ואוכל לעוד שבעה ימים בסוכה לעשות על האש חזרנו לחדר להכין ארוחת ערב מוקדמת. בשעה 17:30 כבר היינו בעיצומו של המנג'ל בזמן שהילדים משחקים ב wii המבוגרים אכלו, מאחר וזה הלילה האחרון הודעתי לשכניי שהיום אנחנו מגרשים את כולם ומכניסים את הילדים לישון בשעה 19:30 ואחרי זה נשב לשתות את התה.

כמובן שכשאני אומרת משהו אני בדר"כ עומדת במילה שלי.

בשעה 20:30 אחרי שעה של שיגועים הילדים נרדמו.

יצאנו החוצה, המבוגרים שיחקו קלפים, המבוגרים פחות שיחקו ב wii שאבא דאג להקרין על סדין מעל המנגל, הבנות ישבו לשתות תה וסוף סוף הרגשנו שאנחנו בחופש ואז פתאום נזכרתי שבעצם באנו לבלות עם סבוש והוא בכלל חשב שהוא בא לנוח ומדיי פעם הוא יראה את הנכדים שלו, אז הודעתי לסבוש שהוא צריך לקחת אחריות על החופשה שהוא אירגן לנו כאן כי אני למקום הזה הגעתי בשביל שהנכדים שלו יבלו איתו ולא יענו אותי כי כבר צמתי בכיפור השנה לפחות שעתיים מעבר למתבקש ולא היו לי חטאים אז יש לי זיכוי גם לשנתיים הקרובות.סבוש מיד לקח אחריות, עשה כמה טלפונים והודיע לכל הנוכחים שמחר בשעה 11:00 ניפגשים ארוזים ומוכנים לתזוזה לטיול רינג'רים.   

סבוש לוקח אחריות, אראל, וערן  

רינג'רים סבוש? אתה רציני? זה מתאים? יש לנו כאן ילדים מגיל 4 חודשים ועד רבע לחמש, סבוש לא ויתר, הרים עוד טלפון והודיע שאין בעיה ומגיל רבע לשתיים כולם משתתפים.

נסענו לרמות למקום שנקרא בריזה בכפר, קיבלנו קבלת פנים חמה, ארוחת בוקר מפנקת למי שלא הספיק כמוני לאכול בחדר אוכל זה כבר בישר על התחלה מצויינת ליום הזה.

לקחו אותנו להנגר ענק וכל שלישיה אבא ילד ואמא קיבלנו רינגר, מאחר ולנו יש גם ילד וגם ילדה שמנו את ליה ברינגר עם סבוש וסבא של ליה הגדולה ויצאנו לדרך....  

השיירה

סבוש, ליה, וסבא של ליה הגדולה 

אבא, ליה ואמא  

סבוש, רוי וסבא של ליה הגדולה 

זאת היתה החוויה הכי כיפית שהיתה לנו בטיול הזה, נסענו בשיירה של חמישה רינג'רים שכולם רק שלנו, הורים, ילדים, סבים, סבתא, דוד אחד ומדריך, הוא לקח אותנו לטיול שטח בין עצים, אבנים, חול שצבע אותנו בחום ונוף עוצר נשימה. הילדים היו בעננים, המבוגרים נהגו כמו מטורפים, אני הייתי כרגיל אחראית על הצילומים ולוודא שסבוש שהיה מאחורינו עם ליה לא יצא לי מטווך הראיה ושאבא מדיי פעם יסע קצת פחות בפרעות כדי שאני אספיק להתכופף לפני שהענפים מלטפים לי את הפנים.

ירדנו לכינרת, הילדים מיד נכנסו עם הבגדים לטבול את הרגלים, להעיף קצת אבנים ורוי שלי ששמע כל הטיול על מצבה של הכינרת החליט להעלות את המפלס ותרם שתן. 

רוי מעלה את מפלס הכינרת   

ליה אוספת אבני בזלת    

רגע של מנוחה 

אבא ברגע של עבודה 

המדריך הבטיח ארטיק לילדים בדרך חזרה וליה החליטה שהיא רוצה עכשיו לנסע עם אמא ואבא אז רוי עבר לרינג'ר של סבוש וסבא וכמובן שסבוש נתן לו בתמורה לויתור לליה לנהוג כי אצל סבוש מותר כל מה שאסור אצל אמא והיה לו כיף גדול ואז הוא החליט שבא לו לחזור ונסענו כל המשפחה חזרה ובזכות זה יש לנו תמונה ליום המשפחה.               

תמונה ליום המשפחה   

בדרך חזרה עצרנו לקנות ארטיק כי הבטחנו לילדים והרי אנחנו כאן בגללם....            

עם הארטיק ברינג'ר    

וגם עצרנו לאכול בגינוסר בעיקר בגללנו ושם נפרדנו בחיבוקים ונשיקות מכל המשפחה, כבר תיכננו את החופשה בשנה הבאה ויצאנו לדרכנו.

במשך 4 ימים בעלי שתה קפה טורקי, בעלי מכור למכונת האספרסו שלו וכל הזמן הוא מילמל מה בסך הכל ביקשתי קפה אספרסו, אז עצרנו בדרך לקפה לאבא וקורסון לרוי וליה, ראינו את בוב הבנאי דיוידי מספר 4 ומספר 2, ראינו את דוד וגולית, את דורה בכל פרק אפשרי והיו לנו פקקים בדיוק באותם המקומות שהיו לנו בהלוך וכבר לא היה לנו כוח ועצבים אבל כל הזמן הזכרנו לעצמנו איזה כיף היה לילדים ושכיף לילדים כיף לנו כי ככה זה הורים.

היום רוי התעורר ראשון ורץ לבשר לליה שלו אין גן אבל לה יש, ליה מיד ניסתה להתמרד וסירבה ללכת לגן, 3 עוגיות שוקולד ציפס הכניסו אותה לאוטו בשמחה ואני ורוי הלכנו לקנות דג זהב.

מחר שבת, יום ראשון ברכה יש עבודה ושוב ערב חג ועוד יום חג ...ושמחת בחגך אמר אלוהים ואני ממש עושה מה שהוא אומר אבל למה לעזאזל הוא לא צירף לזה תוכנית אומנותית לילדים מלבד לקשט את הסוכה? 

מוקדש לסבוש באהבה רבה, מבטיחה שאיתך נבוא גם בשנה הבאה.

לאבא של רוי וליה שהתנהג לתפארת מדינה ישראל גם בלי חיבור אלחוטי לאינטרנט ולמכונת אספרסו.

להורים של תמיר שיזמו, ולכל המשפחה המורחבת תודה על החוויה.